פרומן, פנחס זליג.מנדל - פרידלינג, צבי

fr
פרומן, Frohman, פנחס זליג. מנדל. בן הרב יצחק זאב פרומן, שהיה אב"ד לוטוטוב, Lututόw, שבמחוז לודז', ונפטר בתרס"ה, 1905.הרב פנחס זליג מנדל נולד בתרל"א, 1871.כיהן כרב בלוטוטוב . היה מקורב לאגודת ישראל ולרבי מגור, ולא אחת שלחו אותו בני העיירה להתייעץ אתו. לפרנסתו עבד כמנהל חשבונות. בשבתות לא היה נועל את דלת ביתו. הבית היה פתוח לרווחה, וכל אורח או נצרך התארח בו. הוא התאפיין באהבת האדם באשר הוא, ולכן היה מקובל על כל פלגי האוכלוסייה בעיירה, יהודים ושאינם יהודים.נספה בחלמנו ב-1942 עם אשתו חנה לבית סוסק וכמה מילדיו ונכדיו. בתו בריינדל גוטנהייר יסדה וניהלה את בית הספר "בית יעקב" בעיר, ובו גם לימדה. היא נספתה בחלמנו בגיל 27.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ' 146; עדות נכדתו רחל קומלוש;

פרומן, Frohman, שלמה, בן הרב יצחק זאב. נולד בתרמ"א, 1861. היה אב"ד בלוטוטוב, Lututów שבמחוז לודז' , לפני שהתמנה לתפקיד הזה התפרנס מחנות מכולת קטנה שהיתה בעיר . השתייך לחסידות גור, היה מקורב לאגודת ישראל והיה חבר גם בהנהלת העירייה של לוטוטוב. אחרי מותו של אביו בתרס"ה, 1905, התמנה לאב"ד של העיר. בין היתר סייע לשקם את העיר אחרי השריפה שהיתה שם בתרפ"ט, ,1929 ופגעה בשישים משפחות יהודיות ונוצריות. בוועד העזרה שהוקם לשיקום הנפגעים השתתפו הרב פרומן והכומר המקומי. הרב פרומן טיפל בבעיות השונות שהיו קשורות למערכת היחסים של הקהילה היהודית בעיר עם האוכלוסיה הנוצרית.זכה לכבוד רב גם מצד הכומר המקומי ומבני העיירה הנוצרים ,שבחרו בו לתווך ביניהם. נספה בשואה. אשתו איטה חנה לבית ברקוביץ', נספתה בלודז' בתש"ג, 1943 .
מקורות: יצחק ארד, הרב, העיירה ו"גזענות". "בית יעקב, גל' 89, ירושלים תשכ"ז; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ' 146;עדותה של קרובת משפחתו רחל קומלוש

פרומר (פרימר) ,Fruner, Frimer ,אריה צבי.
נולד בתרמ"ד,1884. בתר"ע,1910, נתמנה כראש ישיבת "בית אברהם" בסוכאטשוב,Sochaczew, שבאזור ורשה. כשחרבה העיר בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה, ואחר כך התמנה כרב בקוז'יגלוב, Koziegłowy, ושם ניהל ישיבה. השלטונות הפולניים גרשו אותו משם. בתרפ"ד,1924, בא לזאויירצ'ה, Zawiercie, שבזגלמביה, אך השלטונות לא אשרו למנות אותו כרבה של העיר, ובמקומו בחרו את הרב שלמה אלימלך רבינוביץ (ע"ע). משם עבר לכהן כרב בסוסנוביץ, Sosnowiec. בשלושת הרגלים היו רבים מחסידי סוכאטשוב בבנדין עולים אליו לרגל. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים לחם בחריפות נגד אכילת מצות מכונה בפסח. אחרי פטירתו של הרב מאיר שפירא בתרצ"ה,1935, ניהל זמן מה את ישיבת חכמי לובלין, עם הרב אריה לייב לנדא מקולביל, Kołbiel (ע"ע). בחורף תרצ"ה,1935, ביקר בארץ ישראל עם האדמו"ר דוד בורנשטיין מסוכאטשוב, Sochaczew (ע"ע). בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו ורשה, ושם הקים, עם הרב אברהם וינברג (ע"ע), ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14, וגם השתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד ב"שופ" לנעליים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, שלמעשה היו מחנות השמדה. נספה בטרבלינקה. לפי פנקס בנדין במיידאנק.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 230-229; זיידמן, יומן, עמ 127, 128, 240; ספר זכרון לקדושי זאוויירצ'ה והסביבה, עמ 283. היכל קָאצק, עמ תרנד; פנקס הקהילות, לובלין-קיילצה, עמ 193, 330, 331, 462; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 261; ארץ צבי, עמ 4-3; מנדל פייקאז', חסידות פולין בין שתי המלחמות ובגזירות ת"ש-תש"ה, עמ 95-96; מנחת אברהם, דברי מרדכי, עמ טז;

פרומר, ישראל אלימלך, בן משה אליקים בריעה (ע"ע).
בתרצ"ב,1932, נעשה אדמו"ר בלודז', כאחד ממלאי המקום של חותנו בצלאל יאיר דנציגר מלודז'. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תקפג;

פרומר, משה אליקים בריעה,[1] בן ירחמיאל מאוסטרובצה.
ישב בראדום, Radom ,שבאזור ורשה, ושם היתה לו עדה קטנה של חסידים, בעיקר מהמוני העם. נספה בראדום בתש"ב, 1942.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שכח;

פרומר, משה אליקים בריעה,[2] "הצדיק מראדום".
מילא בראדום, Radom, שבאזור ורשה את מקומו של חותנו, אליעזר אלימלך רוקח. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לשטח הכיבוש הרוסי, ושם נאסר. נספה באוגוסט 1942.
מקורות: ראדום, עמ 41, 43;

פרונר ( פרנר), Pruner, יהושע.
נולד בביאליסטוק בתרמ"א, 1881. בנעוריו היגר לפריס, ושם למד בתלמוד תורה. תוך שנתיים סיים שם את בחינות הבגרות בצרפתית. מתרס"ב, 1902, עד תרס"ז, 1907, למד בבית המדרש לרבנים בפריס, וכעבור שנה קיבל את האזרחות הצרפתית. תפקידו הראשון כרב היה באביניון, Avignon, שבפרובאנס. ב- 1914 גוייס לצבא הצרפתי, וב- 1915, נתמנה לרב של הצי הצרפתי, ועבר אתו בכל הנמלים של הים התיכון. ב-1919 קיבל את אות לגיון הכבוד וצלב המלחמה. הוא מונה לרב הראשי של בזאנסון, Besançon. שם היה פעיל בחברות צדקה, וסייע ליהודים שהיגרו מפולין לצרפת. כשעלו הנאצים לשלטון נאבק למען הפליטים היהודים שבאו מגרמניה לעירו. בתרצ"ז, 1937, נתמנה להיות רבה הראשי של ניס,Nice, שבריויירה הצרפתית. שם לימד תורה, אירגן שיעורי ערב לנוער בעברית ובתולדות ישראל, ודאג שגם בבתי הספר הממשלתיים ילמדו לימודי יהדות. באותה העת כיהן כרב באחד מבתי הכנסת האשכנזיים שלא היה לו רב משלו. בתרצ"ח, 1938, יסד עם הרב גואידו שאלתיאל ועד לעזרה לפליטים היהודים הרבים שבאו לאזור. הם נתנו לצעירים שיעורים ביהדות, פעולות "עונג שבת" ושיעורים בעברית מדוברת, וארגנו מחדש את הסטודנטים היהודים שהיו באזור. הרב פרונר מחה בפני השלטונות על ההתקפות וניסיונות ההצתה של בתי הכנסת בעיר. ב- 12 בספטמבר 1942 עצרו אותו השלטונות, ושיחררו אותו למעצר בית. למחרת ראש השנה תש"ד, 4 באוקטובר 1943, אסרו אותו הגרמנים, וב- 20 בנובמבר גורש לאושוויץ. שם נספה.
מקורות: Paul Levi, p.p. 396-397;

פרוסקין, Pruskin,יהודה לייב, בן פסח.
היה ראש ישיבה בישיבת לומז'ה, Łomża, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 229;

פרוסקין, פסח. נולד בתר"מ,1880.
בנעוריו למד בישיבות ראדין,Radun, Radin, סלובודקה, קלם, Kelm, Kelmė סלוצק, ובריסק,Brisk Brest Litowsk, . זמן מה התפרנס כשומר במטעים. אחר כך עבר לשקלוב, Shklov,שברוסיה הלבנה, ושם הקים ישיבה. בתרס"ט,1909, התמנה לרב באמצ'יסלאב Amtchislav, Mstsislaw שברוסיה הלבנה, ושם למד גם ר' משה פיינשטיין שעבר לארצות הברית והיה גדול הפוסקים בדורו. בתרפ"ב,1922,אחרי התבססות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הצליח לעזוב את המדינה, והגיע לקוברין ,Kobrin , שבווהלין, שבה נולד. שם יסד ישיבה, שמשכה אליה רבים מאלה שעלה בידם לעזוב את ברית המועצות, ואחרי זמן מה נבחר לרב ואב"ד. בימי הכיבוש הרוסי של העיר, בתחילת מלחמת העולם השניה, עברו מקצת מתלמידיו לווילנה. הוא לא הלך אתם, ונפטר בקוברין בחשון ת"ש,1939. לפי פנקס הקהילות ב -1940.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 229-225; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 308; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פרזיסכר, Ferzischer,יצחק דוד הכהן.
נולד בתרמ"ח,1908. תחילה כיהן כרב בפשירוב, Przyrów, (בפי היהודים שפע רב, כדי להימנע מלהגות "פשע רב"), שבגליציה המזרחית, ואחר כך בז'ליחוב ,Żelechów, שבאותו האזור. עקב המחלוקת על תוואי הגבול בין גרמניה לברית-המועצות עזבו הגרמנים את העיר למשך ימים אחדים, אך ב-4 באוקטובר,1939 ,אחרי שקו הגבול במזרח פולין נקבע סופית, הם חזרו לשם. בתקופת היעדרם הקצרה השתררה בעיר מהומה גדולה. כנופיות של אנטישמים מקומיים ניצלו את היעדר השלטון למעשי ביזה של רכוש יהודי. ההתעללות הגיעה לשיאה עם חטיפתו של הרב פרזיסכר בידי קבוצת חיילים פולנים שהסתתרו ביער סמוך לעיר. רק לאחר שקיבלו כופר נפש גבוה הם נאותו החיילים לשחרר אותו. הוא נספה בתש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 202,200; .

פרזנצ'בסקי, Parzenczewski, שמעון.
בתרפ"ב,1922, התחיל לכהן כרבה של יוזפוב , Józefów Bilgorajski , שבאזור לובלין. בתרפ"ד, 1924 , הקים שם ישיבה, ובה לימד. הישיבה התקיימה רק שנה אחת, ואחרי שהיא נסגרה המשיך הרב ללמֵד בבית המדרש. כשפרצה מלחמת העולם השניה סרב לברוח מן העיר, ואמר שבהיותו רב העיר הוא רואה את עצמו אחראי לה וליהודים הנמצאים בה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 256, 257; ספר יוזעפאף, עמ 59, 121, 149, 215-216;

פריד, Fried, ישראל.
היה מחסידי ברסלב באפטא, Opatόw, שבאזור לובלין. שם הדפיס את הספר "ליקוטי מוהר"ן". נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ב;

פריד, Fried ,שמואל, בן חיים הלל.
נולד בתרכ"ט,1869. למד בישיבת וולוז'ין. מתרס"ו,1906, שימש כרב בנובוסבייט, פרוורה של וילנה. בתר"ע,1910, נתמנה כחבר בוועד הרבנים של העיר. היה חבר בבית הדין של וילנה. בתרע"ד,1914, שהה בגרמניה, ושם ארגן ועד עזרה לפליטים היהודים. באותה השנה חזר לווילנה, ושם ארגן את החברה "עזרה מהירה", למען נפגעי מלחמת העולם הראשונה. היה מראשי ועד יאקופ"ו. וממייסדי הבנק העממי המרכזי בווילנה. בתרפ"ז,1927, פעל למען נפגעי השטפונות בדרום פולין. היה ממייסדי המזרחי בליטא. נספה בתש"א,1941, בפונארPonary, Paneriai, שעל יד וילנה.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 79; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פרידברג, Friedberg, Fridberg,חנוך.
נולד בתרל"ג,1873. בתרס"ט,1909, מינה אותו הרב יששכר דב גרויבארט (גראובארט) לדיין בבנדין, Będżin. אחר כך היה חבר ברבנות המקומית. היה ידוע כמומחה לבוררויות. אחד מבניו היה ממייסדי המזרחי בעיר, ואחת מבנותיו היתה ב"צעירי ציון". עם פלישת הנאצים לפולין נמלט לסקאלה, ,Skala שבגליציה המזרחית, שאז היתה באזור הכיבוש הרוסי, ושם נפטר.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 328;

פרידברג, לייב.
היה רבה של העיירה הקטנה גרובין, Grobin, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 408; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פרידלינג, Fridling, Friedling,ישראל יחיאל.
היה רבה האחרון של זקרז'ובק, Zakrzówek, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 231;

פרידלינג, צבי הירש, בן דב בער.
נולד בתרמ"ד,1884. בנעוריו למד בבתי המדרש בעיר הולדתו זאמושץ'. בגלל סכסוכים פנימיים בקהילה אסרו אותו השלטונות. מתרפ"ד,1924, כיהן כרב בביסקופיצה, Biskupice, שבגליציה המזרחית. שם הקים את בית הספר "בית יעקב", ואחרי זמן מה הוציא לאור את הירחון התורני "הבאר", עם תוספת מיוחדת לנוער, "הדלי". בתרצ"ו,1936, עבר לוורשה, ושם התמנה כרבה של אחת השכונות. כשפרצה מלחמת העולם השניה חזר לביסקופיצה, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 233-230; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 97;

[1] פרומר, משה אליקים בריעה. פרטים דומים כותב אלפסי גם על משה אליקים בריעה רוטפלד. ע"ע.
[2] פרומר, משה אליקים בריעה. יש לבדוק אם אין כאן כפילות עם הערך שלפניו.