פיינגולד ,ישראל - פינטר, מאיר

fi

פיינגולד, Feingold,ישראל.
היה לו בית מדרש בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 45;

פיינזילבר, Feinzilber,שלמה הלוי, בן אהרן יוסף.
נולד בתרל"א,1871. לפי "יהדות ליטא, תמונות וציונים", בכסלו תר"ל,1869. הוסמך להוראה בידי ר' יצחק אלחנן ספקטור ור' חיים סולובייצ'יק. תחילה כיהן כרב בטרוקי, Troki, שבליטא. בתרס"ד,1904, הוכתר כרבה של וֶקשנה, Vekshnya, שבאותו האזור. באותה השנה הוציא לאור את ספרו "נשמת חיים" על הלכות מילה, שנדפס בירושלים בהוצאת ישיבת "עץ חיים", בהשתדלותו של הרב שמואל חיים סלנט. בימי מלחמת העולם הראשונה גורש עם בני עדתו לרוסיה, ונתמנה לרב בבית הכנסת הגדול במינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה. בתר"ף,1920, חזר לווקשנה, וכעבור ארבע שנים עבר לקֶיידאן, Kedainiai, שבליטא,ושם יסד ישיבה. בתרפ"ד,1924, נבחר כרבה של העיר. שנים רבות היה נשיא אגודת הרבנים בליטא, וחבר מרכז "יבנה". כשכבשו הגרמנים את פולין עברה ישיבת מיר לחלק שנכבש בידי הרוסים, והשתכנה בקיידן. הרב פיינזילבר עזר מאד לתלמידיה. נרצח בידי ליטאים בקיידן, באלול תש"א, אוגוסט 1941. מסופר שהלך אל מותו בראש בני קהילתו, וספר תורה בידו.
מקורות: פנקס פרוז'אני והסביבה -עדות וזכרון לקהילות שהושמדו בשואה, עמ 439-438; אלה אזכרה, ב, עמ 235-232; יהדות ליטא, ב, עמ 77; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 135, 271, 272, 586; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 123, 232; פנקס פרוזשענה, בערעזע, מאלטש, שערשעוו, סעלץ, עמ 357; אשרי, חורבן ליטע, עמ 289-290; קרטוז-ברזה, עמ 149-150; רבני ברית המועצות , 1939-1991;

פיינצוייג, Feinzweig, וועלוול.
בתרצ"ט,1939, היה מועמד להיות דיין במאקוב מזובייצק, Maków Mazowiecki, שבאזור ורשה. אך בתפקיד הזה זכה חתנו של הדיין הקודם. בתרצ"ז, 1937,נתמנה לרבה של חוז'לה, Chorzele, Chorzel, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: מאקוב מזובייצק, עמ 394; פנקס הקהילות פולין כרך רביעי,וארשה והגליל, עמ 228;

פיינר,Feiner,יוסף. נולד בתרכ"ז,1867.
למד בפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז', ובגיל צעיר הוסמך לרבנות. אחרי נישואיו עבר ללודז', וזמן מה כיהן כ"רב מטעם" באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, הסמוכה. אחר כך היה עוזרו של הרב אליהו חיים מייזל. הוא היה איש הקשר עם השלטונות, והיה מופיע בבתי המשפט הממשלתיים. היה רב צבאי בדרגת אלוף משנה, ודאג לחיילים היהודים. בימי מלחמת העולם הראשונה טיפל בפליטים היהודים שהגיעו לעיר בעקבות הקרבות שהתחוללו באזור. כשפרצה מלחמת העולם השניה ושלטונות פולין ברחו מזרחה, רצו אנשי הכמורה הקתולית להוציא אותו מן הגטו והעמידו לרשותו מכונית, אך הוא סרב לקבל את הצעתם, כי לא רצה לעזוב את בני קהילתו. משעה שהרב ד"ר שמחה טרייסטמן (ע"ע) עבר מלודז' לוורשה, בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, ועד הגירוש הגדול שהיה שם בתש"ב, 1942, עמד בראש הוועד של הרבנים בלודז' - ועד הרבנים אצל זקן היהודים בגיטו ליצמנשטת[1] - שהתקיים על יד היודנראט, שבו היו חברים גם אליעזר ליפשיץ (ע"ע), יוחנן ליפשיץ (ע"ע) זליג רוזנשטיין (ע"ע), שמואל דוד לסקי (ע"ע), אהרן בורנשטיין (ע"ע), עקיבא אייגר (ע"ע), אליהו פליישהקר (ע"ע), שמחה בונים אוברבוים (ע"ע), נחמיה אלטר (ע"ע), שלמה יאקובוביץ (ע"ע), משה דוד דומב (ע"ע), והרשל פישהוף (ע"ע), שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. עסק בחלוקת כרטיסי מזון. נספה, כנראה, באלול תש"ד,1944.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 242-241. אלה אזכרה, א, 202-196; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 31, 57; לאָדזשער געטא, עמ 455; ספר אופוצ'נה, עמ 29;

פיינשטיין, משה.
למד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. לצד פרנסתו מייצור יין עסק בהעתקת מאמרי חסידות חב"ד, והיה האחראי על הספריה של האדמו"ר הריי"ץ באוטבוצק באוטבוצק , ,Otwock שעל יד ורשה. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בוורשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה, שבועון בית משיח באינטרנט;

פייפר,יהודה.
היה רבה האחרון של ריקי, Ryki, Rike, שבאזור לובלין. נפטר בשואה וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 551;

פייפר, הרב ד"ר צבי הירש.
היה מטיף בבית הכנסת של הנאורים בקרקוב. כתב מאמרים בעיתון הציוני בשפה הפולנית נובי דז'יינניק. נספה בשואה.
מקורות: קארל, קראקא, עמ 349;

פילובסקי, Pilowski,דב בר.
קרמרמן מציין שלפי דבורז'צקי הוא חי בגטו וילנה עד חיסולו, ושלפי קצ'רגינסקי נספה בטרבלינקה. היה במשלחת הרבנים, שכללה גם את הרבנים מנחם מנדל זלמנוביץ (ע"ע) ויצחק גוסטמן,[2] שאחרי האקציה של "השיינים הצהובים" הלכה אל יעקב גנס ותבעה ממנו שלא להסגיר יהודים לגרמנים.[3]
מקורות: קרמרמן, עמ 85;

פיליטינוב (פיליטינהוף,פולטינוב),Pilitinow,Pilitinhof, Poltinow,אברהם.
נולד בתר"מ, 1880.שימש בהוראה בטרוסקוב, Truskava, וישטיניעץ, Wisztyniec ודאטנובה,Datnova , שבליטא. היה מו"ץ בווילקובישק, Vilkaviškis, שבאותו האזור. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 37, 233; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 302;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פין, Fin ,ישעיהו יודל.
נולד בתרס"ט,1909. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רפט;

פינטר, Pinter,אברהם, בן חיים שהיה אב"ד בבוקובסק, Bukowsko, שבגליציה.
כשעבר אביו לווינה, באמצע שנות העשרים של המאה העשרים, הוא מינה אותו להיות רבם של חסידי צאנז בעירו. גם ניהל שם ישיבה. נספה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 46;

פינטר, מאיר,
היה ראש ישיבה בקרוסנו, Krosno, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוס בבית העדּות, ניר גלים;

[1] ...ליצמנשטת, כך אצל טרונק.
[2] הרב יצחק גוסטמן, שרד מן השואה, ואחרי השיחרור היה רבה של וילנה.
[3] שלא להסגיר יהודים לגרמנים. בעניין זה ע"ע מנחם מנדל זלמנוביץ, לעיל.