קארו ,יצחק - קומאי (קאמאי),אברהם

ka

קארו, Karo,יצחק (איזידור).
נולד ב-1876 בשרים, Śrem, (לפי לוונטאל בצנין, Znin) שבאזור פוזנן, למשפחה מצאצאי ר' יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך". למד באוניברסיטאות בברלין ובגיסן. ובתרנ"ה-תר"ס,1896-1900, בבית המדרש לרבנים על שם הילדסהיימר בברלין. לפני סיום לימודיו שם עזב, וככל הנראה למד בבית הספר הגבוה למדעי היהדות בברלין. בתרס"ח,1908, בא לקלן, ושם כיהן כרב ליברלי, מטיף, ומורה ללימודי היהדות. בימי מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב צבאי. עסק גם בעבודה סוציאלית, והיה רב בבתי סוהר. גם בימי השלטון הנאצי כיהן כרב בבתי סוהר, והציל את חייהם של יהודים רבים. משנת 1933 היה ציוני פעיל. אחרי פרעות ליל הבדולח, בנובמבר 1938, השיג, תוך סיכון חייו, רשות לבקר את הטרנספורטים של הגברים היהודים שנשלחו לדכאו, והעביר להם בחשאי ידיעות מבני משפחותיהם ובגדים חמים. ב-1942 גורש לטרזיינשטאט. גם שם המשיך לעזור לבני קהילתו. נפטר באוגוסט 1943.
מקורות: בית המדרש לרבנים בברלין, עמ 40; לוונטאל, עמ 35-36; ולק, עמ 53;

קארנו (קארנא), Karno.
היה רבה האחרון של סרהי, Seree, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 446; יהדות ליטא,תמונות וציונים, עמ 15, 235;

קבק, Kabak,שלמה יצחק .
היה סבו של הסופר א.א. קבק שחי בירושלים. היה מאחרוני הרבנים בקרבו, Krewo, שבאזור וילנה, עם ניסן ברוידא (ע"ע), ויום טוב הלפרין (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 566;

קדישביץ,Kadishewitz,קלמן קלונימוס יצחק, בן פסח מרדכי.
"הצדיק מלוטובה". נולד בתרל"ח, 1878. נקרא "דער לוטובר" על שם עיר הולדתו. היה מגדולי התורה וההוראה בליטא בדור שלפני השואה. היה רבה האחרון של אניקשט, Anykščiai,שבליטא. באב תש"א, יולי 1941, עונה ונרצח בידי ליטאים.
מקורות: רבני ליטא, עמ 4; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 154, 155, 344; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 235; אשרי, חורבן ליטע, עמ 199, 200;

קדישון. Kadishon
ביום הכיפורים תש"ב,1941, קיבלה על עצמה את תפקיד שליח הציבור, בבית המדרש הישן בטלז, שבו התאספו הנשים לתפילה. נספתה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 312;

קוביץ,Kowitz ,Kowietz,יצחק פנחס.
תחילה כיהן כרב בראווה מזובייצקה, Rawa Mazowiecka, שבאזור לודז'. בתרע"ו,1916, התקבל כמו"ץ בקוטנה,Kutno,שבאותו האזור, והתמנה למשגיח הראשי בענייני השחיטה והכשרות. כעבור זמן מה נתמנה למו"ץ ודיין ראשי. כשכבשו הגרמנים את קוטנה והגלו את היהודים לגטו הוא נתמנה לרב של העיר. נפטר ב-1942.
מקורות: קוטנה והסביבה, עמ 262-263;

קוביצקי (קאוויצקי), Kowicki,אברהם שלמה.
היה חתנו של הרב שלמה הלוי פיינזילבר (ע"ע). היה רבה של לוקניק ,Loknik , שבליטא. נספה בקיידאן, Kedainiai, שבאותו האזור באוגוסט 1941.
מקורות: קרטוז ברזה, עמ 150;

קובנט, Kovent,דוד נח.
כיהן כרב בבלטינובה, Baltinove, שבלטביה, והיה הרב הראשון והאחרון בבולווי, Balvi, שבאותה המדינה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 409;

קובנט, יוסף, בן דוד נח (ע"ע).
למד בישיבה של ריגה, וכיהן כרב במאריינבורג, Marienburg, Malbork, שעל יד גדאנסק. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 410;

קובנט, יצחק, בו דוד נח (ע"ע).
למד בישיבת ריגה, והיה מן התלמידים היחידים שקיבלו סמיכה מן הרב זק, שהיה רבה של ריגה וראש הישיבה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 410;

קוּטן,Kuten,שלמה יעקב, בן יוסף אהרן.
נולד בתרל"ג,1872. בתרנ"ג,1892, התקבל לרב בלשניוב, Lesniów, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה התקבל לאב"ד בברודי, Brody, שבאותו האזור. לפני מלחמת העולם השניה היה בלודמיר, Wlodimierz Woliński, שבווהלין. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ד, עמ 418;

קוויאט, Kwiat,אשר.
כיהן כרב בפיאסק, Piasek, שברוסיה הלבנה. כשכבשו הרוסים את האזור
ב-1939, הם דרשו מן היהודים לסגור את שני בתי הכנסת שהיו בעיר, והרב קוויאט נאלץ לעבור לשטיבל של חסידים. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קויפמן,Kaufman, Koifman ,גרשון חנוך, בן פנחס.
היה רבה האחרון של יאנוב-פודולסק, Janów Podlaski, שעל יד ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 266;

קוליקובסקי (קוליקאָווסקי),Kulikowski ,עזריאל.
נולד בתרע"ד,1914. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רעא;

קומאי (קאמאי), Komai (Kamai),אברהם צבי הירש, בן אליהו ברוך.
נולד בתר"ך,1860. בשנים הראשונות אחרי נישואיו לא רצה לקבל את עול הרבנות, והתפרנס מבית מרקחת שפתח בעירו קיידאן, Kedainiai , שבליטא. אחרי שנפטר הרב של קיידאן (לפי שעה איננו יודעים מתי), קיבל הרב קומאי את המשרה הזאת, אך התנה את הדבר בכך שגם להבא ימשיך להתפרנס מבית המרקחת. בימי מלחמת העולם הראשונה גורש, עם יהודי עירו וערים אחרות בליטא, לרוסיה, וזמן מה גר בברדיאנסק,Berdyansk , שבאוקראינה הדרומית, על יד הים השחור. בתרפ"א,1921, חזרה ישיבת מיר, שבראשה עמד אביו, מברית המועצות לליטא, והרב אברהם צבי קומאי עמד בראשה. כך לפי "אלה אזכרה. לפי "יהדות ליטא" הוא שימש כאב"ד ור"מ בישיבת מיר מתרצ"ח, 1938. נספה ביוני 1941. לפי פנקס הקהילות נרצח ב- 9 בנובמבר 1942 עם רוב חברי היודנראט הראשון שהקימו הגרמנים בעיר.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 41-37; יהדות ליטא, ב, עמ 81; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 425, 427;