ליבוב, יעקב - ליטבאק ,משה

li

ליבוב, יעקב.
היה רב בישיבת 'תומכי תמימים, בקייב. נספה בקונוטופ,Konotop, שעל יד קייב.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 328;

ליבין, Libin,דוד צבי.
היה מו"ץ בוישוגרוד, Wyszogród, שבאזור ורשה. בחורף 1939 ישב בישיבה האחרונה של נכבדי העיירה, שבה דנו על הכספים שהגיעו מאמריקה לשם חלוקה בין הנצרכים וכבר ידעו מה יהיה גורלם היהודים. נספה בתש"א, מרס 1941.
מקורות: וישוגרוד: ספר זכרון לקדושי וישוגרוד שנספו בשואת הנאצים בשנות 1945-1939, עמ 25.

ליבס, Libes,אברהם יעקב.
גר בבילקמין, Bialay Kamien, ובגריידינג - גרודק-יגלונסקי, ,Gródek Jegelloński שבגליציה המזרחית. היו לו תלמידים רבים. נספה בטבת תש"ב,1942.
מקורות: חורבן יאריטשוב, עמ 53, 76;

ליברמן, Liberman, Lieberman,גרשון.
לפני מלחמת העולם השניה היה בישיבת נובהרדוק, Novaredok. בגטו וילנה לימד בישיבה הקטנה ובבית הספר הדתי. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;

ליברמן, חיים סגל, בן יששכר דב בעריש.
נולד בתר"ם,1880. היה רב ואדמו"ר בבייטש, Biecz , שבגליציה המערבית. משם עבר לדוברה.[1] שבה גרו רק משפחות יהודיות אחדות. משום כך התפרנס שם בצמצום רב, אך הקים בה ישיבה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בקושיצה Košice, Kaschau, שבסלובקיה. אחר כך חזר לדוברה. בתרע"ד,1914, היה חבר באגודת הרבנים מיסודו של הרב כהן מקהיר. לפני מלחמת העולם השניה גר בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. כשפרצה המלחמה נמלט לגליציה המזרחית שנכבשה בידי הרוסים, וגורש לסיביר. נפטר בבוכארה באדר תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 274; וונדר, ג, עמ 452-451;

ליברמן, יהושע, בן שלמה.
נולד בתרמ"ג,1883. למד שנים רבות בישיבות שונות, בהן ישיבות מיר וסלובודקה. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של שטויבץ-סוורזנא Steibtz, Swerzhne, ,Stolpce שבווהלין. היה מתנגד קיצוני לציונות. כשרצו לפתוח בעירו בתרפ"ב,1922, את בית הספר "תרבות", התנגד, ורצה להיות מעורב בתכנית הלימודים שתהיה שם. הפך את התלמוד תורה לבית ספר טוב, והקים בית ספר לבנות "בית יעקב" נספה בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: ספר סטויבץ סוורזנא, עמ 114, 115-116; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ליברמן, יוסף.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התמנה כרבה של ביטן, Biten, Buten, שבווהלין. אחריו בא הרב יעקב בן ציון יפה (ע"ע). שניהם נספו בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 166;

ליברמן, יצחק, בן חיים סגל.
נולד בתר"ס,1900. היה אב"ד ברופשיץ, Ropscyce, שבגליציה המערבית, ורבה האחרון של העיר. כשנכנסו הגרמנים אל העיר בתשרי ת"ש,1939, הם התעללו בו ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 274; וונדר, ג, עמ 454-453; היה היתה עיירה, רופשיץ, עמ 89; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 352;

ליברמן, לייב.
וישניבה, Wiszniew. נספה בשואה.
מקורות: וישיניבה כפי שהיתה ואיננה עוד, ספר זכרון, עמ 207 ברשימת הנספים;

ליברמן.
בא לטלז משילל, ,Shilei, Schilalen שבאותו האזור. כשהיה בגטו בטלז ראה את הסוף המתקרב, והִרבה לדבר על כך. דבריו האחרונים אל בתו היחידה היו: "אין לי טענות כלפי ה'. אני מודה לו על הטוב [שנתן לי] עד היום, ואני מוסר אותך בידיו".
מקורות: ספר טלז (ליטא), עמ 454;

ליובובסקי,Liubowski,Lubowski ,יחיאל, בן נח.
היה רב בסלונים Slonim שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס סלונים, כךר ב, דפי הנצחה בסוף הספר;

ליטבאק (ליטוואק),Litwak,משה.
נולד בתרנ"ז,1897. היה מתלמידיו של ה"חפץ חיים". בשנות השלושים של המאה העשרים היה אב"ד ביאזנה, Jieznes, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 330; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] בפולין יש כמה עיירות בשם Dobra. נראה שכאן הכוונה לזאת שעל יד סאנוק.

קלוגהויפט, יצחק - קלינגברג,משה

kl

קלוגהויפט, יצחק, בן מנחם מנדל.
בתרע"ח,1917, היה אב"ד ואדמו"ר בפוטיליטש, Potylicz, שבגליציה המזרחית. אחר כך עבר לראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 282;

קלוגסברג, Klugsberg, Kligsberg,יעקב יצחק.
גניבושוב, Gniewoszów. אזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילת גניבושוב, עמ 520 ברשימת הנספים;

קלוגר (קליגר), Kliger, Kluger ,יוסף, בן יצחק יהושע.
נולד בתר"י,1850. מתרס"ה,1905, עד השואה כיהן כרב ואב"ד בגריידינג - גרודק-יגלונסקי,Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. בתפקידו זה הלך בדרכו העצמאית, ולא ניסה למצוא חן בעיני ראשי הקהילה. היה מקורב לפשוטי העם, אסף מעות ל"קמחא דפסחא", והיה הגבאי של קופת ארץ ישראל. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה התנגד לבריחה מן העיר. בראש השנה ת"ש,1939, עבר לפני התיבה בתפילת שחרית בבית המדרש, והנאצים ירו פנימה. הם התעללו בו וגזזו את זקנו. שולח לבלז'ץ באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 517-516; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 146, 147;

קלוגר, מאיר, בן יצחק יהושע.
נולד בתרכ"ז,1867. בתרס"ו,1906, התמנה כאב"ד בקרקוביץ, Krakowiec, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה. כשחזר לעירו היה בין היתר הגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ד, עמ 519-518;

קלוגר, משולם יששכר, בן הרב יוסף (ע"ע).
נולד בגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ה,1925, עבר לקרקוב, ושם היה המנהל של בית הספר "תחכמוני" של המזרחי, הרב הרשמי של בית המדרש של המזרחי ברחוב קוּפה, וחבר בוועד הקהילה. היה בוועד הפועל של המזרחי בגליציה המערבית ושלזיה, והיה מעורב בהקמת תנועת "השומר הדתי". מכיוון שהשתייך לתנועה הזאת לא אישר לו ועד הקהילה של קרקוב, שנוהל בידי המתבוללים והחרדים, להיות חבר ברבנות של העיר. כתב את הספר "מזון רוחני"- דרושים ברוח היהדות הדתית-לאומית. בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו בקרקוב. משם הועבר לגורליץ-גורליצה, Gorlice, שבגליציה המערבית. שם עבד בבית חרושת ללבנים. נספה בשואה.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 451-450; קארל, קראקא, עמ 348; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 215;


קלוונסקי-קליין,Kalwanski-Klein,יהושע.
מתר"ע,1910, כיהן כרבה של זשקייביצה, Zaśkiewicze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 350, 351;

קלוס. Klus, Klos .
היה מגיד בווילנה. חי בגטו עד החיסול. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105;

קלטמן, Kaltman,אהרן.
למד ב"קיבוץ" הגבוה שהקים הרב אהרן באקשט (ע"ע) בסובאלק, Suvałki. אחר כך היה ר"מ בישיבה שם. נספה בשואה.
מקורות: יזכור בוך סאוואלק, עמ 149;

קליאצקו (קליאצקא),Kliatcko,הרץ.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רנה;

קליאצקו, יצחק אייזיק.
נולד בתר"ע,1910. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רסא;

קליבאנוב (קליבנוב), Klivanov,חיים.
נולד בתרמ"ב,1882. היה רבה האחרון של ונדזיגולה, Vendzyagola, שבאזור קובנה. נרצח בידי ליטאים באוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 269; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קליג, Klig,דב אריה, בן שמעון הלוי.
נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות נובהרדוק, Novaredok וקובנה. לפני תרע"ד,1914, התקבל כרב בפילווישקי, Pilvishok, שבליטא. באמצע שנות העשרים של המאה העשרים התקבל כרב בריינזוב, Reinzov, Wola Raniżowska, שבגליציה. חיבר כמה ספרים. נספה בת"ש.
מקורות: וונדר, ד, עמ 513-509;

קליגר (קריגר),Kliger,Klueger (Kriger,Krueger),משה אליעזר.
[1] נולד בתר"ס,1900. מתרצ"ה,1935, היה רב בויירושוב, Wieroszów, שבאזור לודז'. בין יתר התפקידים הציבוריים שמילא היה גם חבר בוועד של ישיבת חכמי לובלין. כשנכנסו הגרמנים לעיר, ב-2 בספטמבר 1939, הם הגלו אותו ועוד שמונים יהודים במשאיות לנירנברג שבגרמניה ומשם לקרקוב. המסע הזה נמשך כחודשיים. בתנאים הקשים הללו עודד את היהודים למד תורה, ואמר שיעור בתלמוד, בעל פה. כשחזר לויירושוב המשיך ללמד תורה. אחר כך עבר לגטו לודז' ושם, כנראה, נספה. בתש"ג,1943.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 100, 101; ויירושוב, ספר יזכור, עמ 82-81, 84, 154, 356;


קליין, Kllein,משה.
היה רבה האחרון של קהילת וילקייה המחוזית, פלך וילנה.[2] כששהה במחנה עבודה בסביבות העיר היה מתפלל, עם עוד יהודים, בתוך חורבה שהיתה שם. נרצח בפורים תש"ב, 1942.
מקורות: קהילת וילקייה המחוזית, פלך וילנה, עמ 137; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 316;רבני ברית המועצות, 1939-1991;

קלינגברג,Klingberg,משה חיים זיידא,
בן אברהם מרדכי, האדמו"ר מז'אלושיץ, Działoszyce. גליציה המערבית. נכדו של ר' יצחק אייזיק מקומרנה. נולד בתרכ"ו,1866. היה רבה של קששוביצה, Krzeszowice, שבאותו האזור. היתה לו אחת הספריות הגדולות בגליציה. בתרס"ג, 1903, השתתף בכינוס הראשון של הרבנים שהתקיים בגליציה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נעשתה עירו למקום מגוריו הפרטי של הגנרל גוברנטור פרנק,[3] והגרמנים שינו את שמה לקרֶסנדורף וגרשו ממנה את כל היהודים, עבר הרב קלינגברג לגור אצל בתו במיילץ, Mielec, שבאותו האזור, ומשם גורש באדר תש"ב, עם בנותיו לכרוביישוב, Hrubishov, או לדוביינקה, Dubienka, שבאזור לובלין. שם נרצח עם בתו הבכירה. כתבי היד הרבים שלו הושמדו בידי הגרמנים.
מקורות: וונדר, ד, עמ 525-524; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 336; עדות נכדו, אברהם כרמי, בשיחה עם פ"מ. החסידות מדור לדור, א, עמ 333;
[1] קליגר. השם הזה מופיע בפנקס הקהילות לודז' והגליל בשתי גרסאות.
[2] וילקייה המחוזית. לפי Where Once We Walked יתכן שהכוונה ל-Vilkija שבאזור קובנה. לא מצאתי עיר בשם זה או בשם דומה באזור וילנה.
[3] המטה של הגנרל גוברנמנט היה בארמון וואוול שבקרקוב.

רויטגין, שמואל - רוקח, אברהם

רויטגין, Roitgin, שמואל.
נולד בתרס"ז,1907. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ ש;

רויך, Raouch, Roich, משה אהרן.
היה ר"מ בישיבת בעלז במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213;

רוך, Roch, יהושע זליג, בן מיכל.
נולד בתר"מ,1880. למד בישיבת סלובודקה. היה חתנו של אליעזר שכטביץ, שעלה ארצה והקים בפתח תקוה סניף של ישיבת לומז'ה. הרב רוך עלה ארצה, השתתף בחנוכת הישיבה, והיה עתיד לעמוד בראשה. הוא חזר לפולין, והיה ראש הישיבה של לומז'ה. בשנות השלושים של המאה העשרים שהה זמן מה בדרום אפריקה. כשנכנסו הגרמנים לעירו, בספטמבר 1939, הם גילחו את זקנו. כשהעיר עברה העיר לידי הרוסים, לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, היתה לו אפשרות לעבור לליטא, אך הוא, ששלח את תלמידיו לשם, נשאר בעירו, והמשיך ככל האפשר לקיים שם את הישיבה, שבבניין שלהו הקימו הרוסים מתפרה. לפי אחת הגרסאות הצליח לעבור לליטא ושם נספה. לפי גרסה אחרת נספה בלומז'ה.
מקורות: יזכור בוך פון ראקישאק און אומגעגענט, עמ 163, 197-194; אשרי, חורבן ליטע, עמ 322; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רוכלין, Rochlin,זלמן.
כיהן כרב בהיידקרוג, Heidekrug, Šilutė, שבליטא. ומתרצ"ד,1934, בואבולניק, Vobolnik, שבאותו האזור. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רוניס,Ronis, משה לייב,
היה רבה האחרון של הורודישצה, Horodyscze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 287, 610;

רוס,Ross ,חנוך.
קונין, Konin. אזור פוזנן.נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29;

רוסקין. Roskin, Ruskin ,
היה דיין והרב במזריץ', Międzyrzec Podlaski. הגרמנים דרשו ממנו למסור לידיו ולידי ראש הישיבה דוד בלעך (ע"ע) שלושים יהודים. הם החליטו למסור את עצמם במקומם, אך הדבר לא הועיל, והגרמנים רצחו את שניהם.
מקורות: הוברבנד, עמ 28;

רוק, Rok, מאיר.
היה רב בקרקוב. כתב את הספר "דבר מאיר". נספה בשואה.
מקורות: בוסאק, בין צללי עיר, עמ 216;

רוקח, Rokach , אביגדור דב, בן מאיר.
היה אב"ד בבילקאמין, Biały Kamień, שבגליציה המזרחית. כך לפי וונדר. לפי פנקס הקהילות – בין שתי מלחמות העולם לא היה לקהילה המרוששת והעניה זאת רב משלה, ולא ידוע אם אביגדור דב רוקח היה שם רב או אדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 344; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 115;

רוקח, אברהם יהושע השל, בן אריה לייב.
כיהן כרב בסוכוסטאב,Suchostaw,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 349;

רוקח, אברהם יהושע השל, בן שלום.
מילא את מקומו של אביו שלום (ע"ע) כאדמו"ר
בגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 846; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, אברהם יעקב, בן אלעזר.
נולד בתר"ן,1890. סייע לאביו ברבנות של אוהנוב-היבניב, Hivniv,, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה אביו, שגוייס לצבא האוסטרי, שבוי ברוסיה, ואברהם יעקב מילא את מקומו כרב העיר. מתרפ"ו, 1926, עד השואה היה רבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור, בתחילת מלחמת העולם השניה, הם התעללו בו ואילצו אותו לחבוש שטריימל באחד במאי. נספה בכסלו תש"ג.
מקורות: וונדר, ד, עמ 847; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 52;

רוקח, אריה - רוקח, יצחק

ro
רוקח, אריה לייב, בן אלעזר.
היה רב בדרוהוביץ'-בוריסלב,Boryslaw,Drohobycz, שבגליציה המזרחית, ושימש כגבאי של קופת ארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 863; ספר זכרון היבניב והסביבה, עמ 167;

רוקח, אריה לייב, בן מאיר.
בין שתי מלחמות העולם היה ראב"ד בסוכוסטאב, Suchostaw שבגליציה המזרחית, וכנראה ניהל שם חצר של אדמו"ר. נספה בטרנופול, Tarnopol , שבאותו האזור, בתש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 864; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 349; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, זונדל, בן יהודה.
כיהן כאדמו"ר בהרוביישוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 163;

רוקח, חנוך העניך, בן יוסף דוד.
היה דיין בסאסוב, Sasów, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרצקי, Kerecki,שבקרפטורוס, ושם ניהל עדה של חסידים. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 162;

רוקח, יהודה זונדל.
היה חתנו של שלום רוקח, האדמו"ר מגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם דרשו מאשתו בת שבע (שבע'לה) להסתובב בבתיהם של היהודים, ולאסוף מהם את טבעות הזהב. שניהם נספו בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 866; ספר גריידינג, עמ 51, 81, 119; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 147;

רוקח, יהודה זונדל, בן אפרים זלמן.
היה אדמו"ר בהרוביישּוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 163; החסידות מדור לדור, א, עמ 345;

רוקח, יהודה זונדל, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בריישא,Rzeszów,שבגליציה המערבית, ובתר"פ, 1920, עבר לחלם, Cełm, שבאזור לובלין. הוא חי בדוחק ונודע ביחסו האוהד לבעלי המלאכה העניים ולמעמד הפועלים. נספה עם חורבנה של קהילת חלם. כשביקשה אסתר קורל לעלות ארצה בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, ונתקלה בהתנגדותם של הוריה, חסידי בעלז באזור קרקוב, היא פנתה אליו. ר' זונדל, שהיה קרוב משפחתה, מצא נוסחת פשרה שמיתנה את הניגודים, ואפשרה לה להצטרף אל חבריה החלוצים הדתיים ולעלות ארצה. אסתר קורל-שקדיאל היתה אמי.
מקורות: יזכור בוך כעלם, עמ 326; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224; פנינה מיזליש , אלמוגים ושקדים, מקרקוב לירושלים, עמ 72;

רוקח, יהושע, בן יששכר דב.
נולד בבעלז בתרנ"ז,1897. בתרפ"ז,1927, התיישב בירוסלב, Jarosław, שבגליציה, ושם ניהל אדמו"רות של חסידות בעלז. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח לזבורוב, Zborów, שהיתה באזור הכיבוש הרוסי, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 868; אלה אזכרה, ז, עמ 24-27; ספר ירוסלב, עמ 180; החסידות מדור לדור, א, עמ 345; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 217;

רוקח, יוסף יהודה, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בלאנצוט,,Łańcutשבגליציה המערבית, ונודע בכינוי "דער זעלנערישער רבי" (הרבי של החיילים), כי החיילים היהודים שהיו בלאנצוט ובסביבה נהגו לפנות אליו ולבקש את ברכתו. כשכנסו הנאצים לעיר הם התעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, עמ 63, 363; אלפסי, עמ 148; החסידות מדור לדור, א, עמ 344; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קל;

רוקח, יוסף יהודה, בן יששכר דב.
לובאצ'וב, Lubaczów, גליציה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 345;

רוקח, יחזקאל שרגא, בן מאיר.
היה אב"ד ביאנובצה נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, יצחק, בן נחום אהרן.
היה רבה האחרון של מגירוב, Magierów, שבגליציה המזרחית. נספה בבלז'ץ בתמוז תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 894; החסידות מדור לדור, א, עמ 347;

רוקח, יצחק אייזיק, בן פנחס.
דולינה, Dolina, Dolyna, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: רוטפלד, משה אליקים בריעה. פרטים דומים כותב אלפסי גם על משה אליקים בריעה פרימר, ע"ע.
יתכן שיש כאן טעות.
יאנובצה. כך כותב אלפסי. סביר להניח שהכוונה לאחת העיירות בגליציה. אך לפי הכתיב הזה לא הצלחתי לזהות את המקום.

רוקח, פנחס - רזניק, אליהו

ro

רוקח, פנחס, בן נפתלי.
נולד בתר"ם,1880. מתר"ע,1910, היה אדמו"ר וראב"ד בנבריה, Nawaria, שבגליציה המזרחית. בשנות השלושים של המאה העשרים היה הגבאי של קופת ארץ ישראל. היה אדמו"ר גם בלבוב. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ד, עמ 895; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 347; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 331;

רוקח, צבי אלימלך, בן מנחם מנדל מדינוב,,Dynów שבגליציה.
היה אדמו"ר בפרמישלאן, Peremyshliany, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקעג;

רוקח, שלום.
מתרע"ה,1915, כיהן כרב בוולברום, Wolbrom, שבאזור קרקוב. בימי מלחמת העולם השניה נמלט לסנדומיירז'-צוזמיר, Sandomierz, שבאזור לובלין, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 136; החסידות מדור לדור, א, עמ 279; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 1591;

רוקח, שלום, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, שלום, בן יששכר דב.
היה אחיו של אהרן רוקח שנפטר בירושלים בתשי"ז,1957. נולד בתרס"ז,1907. בתר"ץ,1930(לפי וונדר בתרצ"א), נבחר לרבה של אפטא, Opatów, שבאזור לובלין. אחרי מחלוקת קשה שהיתה בעיר. כשנכנסו הגרמנים לסביבה ברח לבעלז שהיתה בגליציה המזרחית,באזור הכיבוש הרוסי, ומשם לדרוהוביץ',Drohobycz, שעל יד לבוב. הסתתר בבונקר בסטרי, Stryj, שבאותו האזור, ורצה לברוח להונגריה. נפטר מרעב ומקור בכסלו תש"ד, 1943, ביערות שבסביבה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 255-254; וונדר, ד, עמ 905-904; אלה אזכרה, ה, עמ 179-175; החסידות מדור לדור, א, עמ 347; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 62; אפט ,אופאטוב, עמ 217;

רוקח, שלום, בן יששכר דב.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בלובאצ'וב, Lubaczów, שבגליציה, ונקרא "האדמו"ר הפולני". נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, שלום, בן משה.
היה אדמו"ר בגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה עם בנו וממלא מקומו אברהם יהושע השל (ע"ע).
מקורות: וונדר, ד, עמ 905;

רוקח, שלום, בן נפתלי.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 347;

רזניק, Reznik, אברהם אבא, בן משה.
נולד בתרמ"ז,1887. למד בישיבות וולוז'ין, סלוצק וסלובודקה, ואחרי נישואיו שנה אחת בכולל האברכים בראדין. בתרע"א, 1911, נתקבל לרב בליסקובה,Liškeve, שבליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר אל חתנו בבריינסק, Braynsk, Brańsk, שבווהלין, שם ישב ר' שמעון שקופ, שהיה מגדולי ראשי הישיבות בדורו. בתרפ"ד,1924, התמנה לרבה של פילווישוק, Pilvishki, שבאותו האזור, והיה רבה האחרון של העיר. עסק הרבה במרכעי הציבור היהודי של עירו, והיה נוסע לועידות של הרבנים בליטא, ואף לקובנה, בירתה של המדינה, בעניינים שהצריכו התערבות בדרגים יותר גבוהים. הוא תמך בבית הספר העברי שהיה בעיירה, הוחזק בידי משרד החינוך של ליטא, ושפת הלימוד בו היתה עברית. הוא דאג לכך שבצד הלימודים הכלליים ילמדו בו התלמידים גם לימודי קודש ברמה מוגברת שתכין אותם ללימודים בישיבות הגבוהות. היה חבר בתנועת המזרחי. כשפרצה מלחמת העולם השניה דאג לפליטים היהודים שנמתטו מפולין לעירו, שישבה על הגבול, ואף למצוא להם מקומות עבודה. נספה באלול תש"א, ספטמבר 1941 עם הרב אליהו אהרן גרין (ע"ע) ועם שאר בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 480, 481; רבני ברית המועצות, 1939-1991; דוד רזניק, כלי שרת, עמ ח-ט"ו;

רזניק, אליהו.
נולד בתרמ"ו,1886. היה רבה האחרון של אזרנה-עז'ארנע, Novo Aleksandrovsk, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 133; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 85, 243; אשרי, חורבן ליטע, עמ 274;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;