אייכנבוים, שמעון - אייכנשטיין, יחזקאל

ei

אייכנבוים, Eichenboim, Eichenbaum,שמעון.
היה תלמידו של דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", ומוסמך האוניברסיטה והמכון למדעי היהדות בוורשה. שימש כמורה לדת בבתי ספר תיכוניים בטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 475-474;

אייכנשטיין Eichenstein, אהרן, בן אברהם חיים.
רוזדול-ראזלא,Rozdół, שבגליציה המזרחית. נספה באדר א תש"ג,1943, בכפר ליד סטרי, Stryj.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 287;

אייכנשטיין, אלתר יצחק שלום, בן חנוך העניך.
היה רב ואדמו"ר בבוסק, Busk, שבגליציה המזרחית. נספה באייר תש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 289;

אייכנשטיין, אליהו, בן ר' משה מזידיטשוב, Żydaczów.
גליציה המזרחית. מילא את מקומו של אביו שם אחרי שהוא נאלץ לעזוב את עירו בגליציה ועבר למונקאץ', Munkacz, Mukačevo שבקרפטורוס (אז צ'כוסלובקיה. היום אוקראינה). נספה בסיון תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 178; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רכה;

אייכנשטיין, אלכסנדר סנדר ליפא
בן האדמו"ר יוסף מטרנופול, Tarnopol, גליציה המזרחית. נולד בתר"מ,1880. מתרפ"ג, 1923, היה רבה של סטרוסוב, Strosów, שבאותו האזור. נספה בת"ש,1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 144; אלה אזכרה, ג, עמ 156; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 383; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אייכנשטיין, אלכסנדר סנדר ליפא
בן משה מזידיטשוב, Żydaczów. גליציה המזרחית. נספה באושוויץ בסיון תש"ד.
מקורות: וונ דר, א, עמ 138;

אייכנשטיין, בן ציון
בן אלכסנדר סנדר ליפא שהיה אב"ד בצאנז, Sącz Sanz, Nowy,
שבגליציה המערבית. נספה בשואה. כל הרבנים מבני משפחת אייכנשטיין (על שמו קראו להם בן ציון'לך) שהיו בצאנז בזמן הכיבוש הנאצי נתפסו כבני ערובה ונדרשו להסגיר לידיהם את אחד היהודים שמבריח ניסה להעביר אליו מכתב ביידיש. הם לא הסגירו אותו, ושולחו לאושוויץ.
מקורות: וונדר, א, עמ 145; שלמה זלמן לעהרער, צאנז, די הייליגע פארשווינדענע שטָאט (להלן: לעהרער), ב, עמ 72, 73;

אייכנשטיין, זאב וולף.
נולד בתר"ל, 1870. מתרפ"ב,1922, עד תרצ"ו,1936, היה רבה של וישניצה
Wiśnic Nowy, שבגליציה המערבית. נספה בת"ש,1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 145;

אייכנשטיין, חיים יוסף, בן משה.
היה רב ואדמו"ר באוקילבה, Ochlopow, ובוולוויץ, Wołowiec,שבגליציה המזרחית. מתרצ"ה,1935, מילא את מקומו של אביו במונקאץ',Munkacz, Mukačevo , שבקרפטורוס. נספה בשואה.
מקורות: מדור לדור, א, עמ 287;

אייכנשטיין, יהושע, בן אשר.
האדמו"ר מזידיטשוב-גרוסוורדיין, Żydaczów-Grossvardein. נולד בתרנ"ו,1896. למד בישיבות חסידיות בגליציה, וזמן מה ישב בבעלז. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ומשם לגרוסוורדיין,,Grosswardein, Oradea שבטרנסילבניה, שבה ניהל עדה חסידית. כשנכנסו הגרמנים להונגריה במרס 1944 ביקש מן היהודים בעירו לעבור לרומניה, אך הוא לא עזב את העיר. כשגורשו יהודי העיר הגיע למחנה עבודה, ובכל התקופה שעשה במחנות הקפיד על קיום המצוות ועודד את רוחם של היהודים שהיו במחיצתו. נפטר בגרמניה בסיון תש"ה, 1945, זמן קצר אחרי השחרור.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 242-239; החסידות מדור לדור, א, עמ 289; חכמי טראנסילוואניה, עמ קיב;

אייכנשטיין, יוסף, בן אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא.
היה אדמו"ר בטרנופול, Tarnopol, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243; החסידות מדור לדור, א, עמ 285;

אייכנשטיין, יחזקאל.
היה רב או אדמו"ר בניימירוב, Niemirów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 338;

באב"ד, אברהם - באב"ד, חיה

ba

באב"ד,Babad,רבנים
אברהם משה באב"ד, בן הרב יהודה אריה לייב, מציין [1] שבניגוד למה שהיה נהוג באותם הימים היו "נשי משפחה זו מצוינות ומלומדות גם הן […]. רבים וכן שלמים היו מתפלאים על העובדה שהקורוספונדנציה של בנות המשפחה שבינן לבין עצמן ובינן לבין הוריהן היתה נעשית בלשון הקודש ומתובלת בפסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל" .

באב"ד, אברהם, בן יששכר דב.
נולד בתר"ם,1880. היה רבה האחרון של בוסק, Busk, שבגליציה המזרחית. נספה עם כניסת הנאצים לעירו בתמוז תש"א, יוני 1941. לפי פנקס הקהילות ביולי.
מקורות: וונדר, א, עמ 360, 365 (כך. בין שני העמודים הללו הוא הביא טבלה של תולדות משפחת באב"ד); אלה אזכרה, ג, עמ 154; ספר בוסק, עמ 285; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 81, 82; וונדר,א, עמ 365; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, אברהם, בן שלום יעקב.
נולד בתר"ם,1880. מילא את מקומו של חמיו נתן הבנשטרייט, כדיין ומו"ץ, ואחר כך כאב"ד של פשמישל, Przemyśl, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 140, 205 , 206; אלה אזכרה, ג, עמ 154;

באב"ד, אברהם, בן שמואל.
נולד בתרל"ג,1875. בתרנ"ד,1894, נתמנה להיות רבה של סטרוסוב, Strusów, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 365;

באב"ד, אורי שרגא פייבל
בתרפ"ד,1924, נתמנה כרבה של בודזאנוב, Budzanów,שבגליציה המזרחית, והיה רבה האחרון של העיר. לפני מלחמת העולם השניה ביקר בארץ ורצה להישאר בה. חזר לחו"ל כדי להסדיר את ענייניו, אך לא הספיק לחזור. נספה בשואה.
מקורות: ספר בודזאנוב, עמ 83; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, אריה לייב, בן שמואל.
נולד בתר"ל,1870. ארבעים שנה היה אב"ד בסנדובה וישניה, Sądowa Wisznia, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ד.
מקורות: וונדר, א, עמ 370-369; אלה אזכרה, ג, עמ 154; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 351;

באב"ד, חיה
היתה בתו של הרב יוסף דב באב"ד מטויסט (ע"ע), ואשתו של אחיו, דודהּ, הרב דוד מנחם מוניש באב"ד מטרנופול, Tarnpool, גליציה המזרחית, בעל "חבצלת השרון". היא היתה למדנית, בקיאה ב"עין יעקב" ו"אור החיים", ונהגה להתכתב עם אחיותיה בלשון הקודש. נספתה עם החיסול של גטו טרנופול, בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 392; אלה אזכרה, ג, עמ , 148, 158;

[1] באב"ד, רבנים, אלה אזכרה ג, עמ 148.