רויטגין, Roitgin, שמואל.
נולד בתרס"ז,1907. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ ש;
רויך, Raouch, Roich, משה אהרן.
היה ר"מ בישיבת בעלז במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213;
רוך, Roch, יהושע זליג, בן מיכל.
נולד בתר"מ,1880. למד בישיבת סלובודקה. היה חתנו של אליעזר שכטביץ, שעלה ארצה והקים בפתח תקוה סניף של ישיבת לומז'ה. הרב רוך עלה ארצה, השתתף בחנוכת הישיבה, והיה עתיד לעמוד בראשה. הוא חזר לפולין, והיה ראש הישיבה של לומז'ה. בשנות השלושים של המאה העשרים שהה זמן מה בדרום אפריקה. כשנכנסו הגרמנים לעירו, בספטמבר 1939, הם גילחו את זקנו. כשהעיר עברה העיר לידי הרוסים, לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, היתה לו אפשרות לעבור לליטא, אך הוא, ששלח את תלמידיו לשם, נשאר בעירו, והמשיך ככל האפשר לקיים שם את הישיבה, שבבניין שלהו הקימו הרוסים מתפרה. לפי אחת הגרסאות הצליח לעבור לליטא ושם נספה. לפי גרסה אחרת נספה בלומז'ה.
מקורות: יזכור בוך פון ראקישאק און אומגעגענט, עמ 163, 197-194; אשרי, חורבן ליטע, עמ 322; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רוכלין, Rochlin,זלמן.
כיהן כרב בהיידקרוג, Heidekrug, Šilutė, שבליטא. ומתרצ"ד,1934, בואבולניק, Vobolnik, שבאותו האזור. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רוניס,Ronis, משה לייב,
היה רבה האחרון של הורודישצה, Horodyscze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 287, 610;
רוס,Ross ,חנוך.
קונין, Konin. אזור פוזנן.נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29;
רוסקין. Roskin, Ruskin ,
היה דיין והרב במזריץ', Międzyrzec Podlaski. הגרמנים דרשו ממנו למסור לידיו ולידי ראש הישיבה דוד בלעך (ע"ע) שלושים יהודים. הם החליטו למסור את עצמם במקומם, אך הדבר לא הועיל, והגרמנים רצחו את שניהם.
מקורות: הוברבנד, עמ 28;
רוק, Rok, מאיר.
היה רב בקרקוב. כתב את הספר "דבר מאיר". נספה בשואה.
מקורות: בוסאק, בין צללי עיר, עמ 216;
רוקח, Rokach , אביגדור דב, בן מאיר.
היה אב"ד בבילקאמין, Biały Kamień, שבגליציה המזרחית. כך לפי וונדר. לפי פנקס הקהילות – בין שתי מלחמות העולם לא היה לקהילה המרוששת והעניה זאת רב משלה, ולא ידוע אם אביגדור דב רוקח היה שם רב או אדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 344; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 115;
רוקח, אברהם יהושע השל, בן אריה לייב.
כיהן כרב בסוכוסטאב,Suchostaw,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 349;
רוקח, אברהם יהושע השל, בן שלום.
מילא את מקומו של אביו שלום (ע"ע) כאדמו"ר
בגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 846; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;
רוקח, אברהם יעקב, בן אלעזר.
נולד בתר"ן,1890. סייע לאביו ברבנות של אוהנוב-היבניב, Hivniv,, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה אביו, שגוייס לצבא האוסטרי, שבוי ברוסיה, ואברהם יעקב מילא את מקומו כרב העיר. מתרפ"ו, 1926, עד השואה היה רבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור, בתחילת מלחמת העולם השניה, הם התעללו בו ואילצו אותו לחבוש שטריימל באחד במאי. נספה בכסלו תש"ג.
מקורות: וונדר, ד, עמ 847; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 52;
נולד בתרס"ז,1907. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ ש;
רויך, Raouch, Roich, משה אהרן.
היה ר"מ בישיבת בעלז במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213;
רוך, Roch, יהושע זליג, בן מיכל.
נולד בתר"מ,1880. למד בישיבת סלובודקה. היה חתנו של אליעזר שכטביץ, שעלה ארצה והקים בפתח תקוה סניף של ישיבת לומז'ה. הרב רוך עלה ארצה, השתתף בחנוכת הישיבה, והיה עתיד לעמוד בראשה. הוא חזר לפולין, והיה ראש הישיבה של לומז'ה. בשנות השלושים של המאה העשרים שהה זמן מה בדרום אפריקה. כשנכנסו הגרמנים לעירו, בספטמבר 1939, הם גילחו את זקנו. כשהעיר עברה העיר לידי הרוסים, לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, היתה לו אפשרות לעבור לליטא, אך הוא, ששלח את תלמידיו לשם, נשאר בעירו, והמשיך ככל האפשר לקיים שם את הישיבה, שבבניין שלהו הקימו הרוסים מתפרה. לפי אחת הגרסאות הצליח לעבור לליטא ושם נספה. לפי גרסה אחרת נספה בלומז'ה.
מקורות: יזכור בוך פון ראקישאק און אומגעגענט, עמ 163, 197-194; אשרי, חורבן ליטע, עמ 322; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רוכלין, Rochlin,זלמן.
כיהן כרב בהיידקרוג, Heidekrug, Šilutė, שבליטא. ומתרצ"ד,1934, בואבולניק, Vobolnik, שבאותו האזור. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רוניס,Ronis, משה לייב,
היה רבה האחרון של הורודישצה, Horodyscze, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 287, 610;
רוס,Ross ,חנוך.
קונין, Konin. אזור פוזנן.נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29;
רוסקין. Roskin, Ruskin ,
היה דיין והרב במזריץ', Międzyrzec Podlaski. הגרמנים דרשו ממנו למסור לידיו ולידי ראש הישיבה דוד בלעך (ע"ע) שלושים יהודים. הם החליטו למסור את עצמם במקומם, אך הדבר לא הועיל, והגרמנים רצחו את שניהם.
מקורות: הוברבנד, עמ 28;
רוק, Rok, מאיר.
היה רב בקרקוב. כתב את הספר "דבר מאיר". נספה בשואה.
מקורות: בוסאק, בין צללי עיר, עמ 216;
רוקח, Rokach , אביגדור דב, בן מאיר.
היה אב"ד בבילקאמין, Biały Kamień, שבגליציה המזרחית. כך לפי וונדר. לפי פנקס הקהילות – בין שתי מלחמות העולם לא היה לקהילה המרוששת והעניה זאת רב משלה, ולא ידוע אם אביגדור דב רוקח היה שם רב או אדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 344; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 115;
רוקח, אברהם יהושע השל, בן אריה לייב.
כיהן כרב בסוכוסטאב,Suchostaw,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 349;
רוקח, אברהם יהושע השל, בן שלום.
מילא את מקומו של אביו שלום (ע"ע) כאדמו"ר
בגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 846; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;
רוקח, אברהם יעקב, בן אלעזר.
נולד בתר"ן,1890. סייע לאביו ברבנות של אוהנוב-היבניב, Hivniv,, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה אביו, שגוייס לצבא האוסטרי, שבוי ברוסיה, ואברהם יעקב מילא את מקומו כרב העיר. מתרפ"ו, 1926, עד השואה היה רבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור, בתחילת מלחמת העולם השניה, הם התעללו בו ואילצו אותו לחבוש שטריימל באחד במאי. נספה בכסלו תש"ג.
מקורות: וונדר, ד, עמ 847; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 52;