הירשוביץ, יצחק - הלברשטאט, דוד

hi

הירשוביץ, יצחק אייזיק אליעזר, בן אריה לייב.
נולד בתרל"א,1871. תחילה למד בליבאו, Libau, שבלטביה, על גבול פרוסיה המזרחית - בבית ספר חרדי בנוסח האורתודוקסיה הגרמנית. אחר כך עבר לישיבת טלז. בתרס"ו,1906, נבחר לרב בטלסן, Talsen, שבאותו האזור. עיבד וכתב בעברית מתוך כתביו של ר' שמשון רפאל הירש, כדי להתאים אותם לנוער החרדי באותו האזור, שהושפע מרוח ההשכלה שבאה מגרמניה. בימי מלחמת העולם הראשונה גורש למינסק,Minsk, שברוסיה הלבנה, ונדד בערים שונות ברוסיה. בין היתר שהה בסמולביץ',Smolavitch , שברוסיה הלבנה, ולימד תורה עם ה"חפץ חיים", שעבר לשם עם הישיבה שלו. היה חבר מרכז "יבנה" בליטא. בתחילת ימי השלטון הסובייטי ברוסיה הבריח את תלמידיו לפולין, ואחרי תלאות מרובות הגיע לסלובודקה, ושם ניהל את הישיבה לצעירים "אור ישראל". אחר כך היה המנהל הרוחני של בית המדרש למורים בטלז. בתרפ"ו,1926, נתקבל לרב בווירבולין-וירשבולוב, Virbalis, Wirballen-Wierzbolow, שבליטא. כשכבשו הגרמנים את ליטא ברח לקלםKelm, Kelmė, ושם נספה באלול תש"א,1941. כך לפי אלה אזכרה. לפי יהדות ליטא נספה בווירבולין.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 120-111; יהדות ליטא, עמ 45-44; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 257;

הירשוביץ, לייב.
נספה בנמוניץ, Nemunaitis, שעל יד קובנה בסוף יוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 407;

הירשוביץ, נחמן, בן הרב יצחק אייזיק אליעזר (ע"ע).
נולד בתרס"ב,1902. היה רב ביאלוק, Yalakiai, שבליטא, ואחר כך אב"ד באוטיאן ,Utena, שבאותו האזור. נספה בידי ליטאים בסוף אוגוסט או בתחילת יולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; יהדות ליטא, עמ 45; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 123; רבני ברית המועצות
1939-1991;

הירשוביץ, צבי.
היה רבה האחרון של דבייק Dabeikai, , שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 199; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

הירשפלד, ,Hirschfeldד"ר שמואל, בן יעקב.
נולד בתרנ"ו,1896. לפי "ביליץ-ביאלה פרקי עבר" ב-1892. למד בבית המדרש לרבנים בווינה, והיה גם ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת וינה. בתרפ"ו,1926, נתמנה כ"רב מטעם" בביילסקו-ביאלה, Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה. קיבל על עצמו לכהן גם כרבה של דזיידזיצה, Dziedzice,הסמוכה. בהתנהגותו ובפעלו שינה את הדמות המקובלת של "רב מטעם". בראשית שנות העשרים של המאה העשרים הצטרף לתנועת המזרחי ונרדף על ידי החרדים. רצה לעלות ארצה, וכשביקר כאן בתרצ"ז,1937, ירו פורעים ערבים על המכונית שבה נסע. כשפרצה מלחמת העולם השניה היה בקונגרס הציוני בז'נווה, וחזר לפולין, במטוס מיוחד שהוא וחבריו שכרו. בתחילת המלחמה נמלט מעירו, והגיע לכמה ערים בגליציה המזרחית שהיתה אז בידי הרוסים. בשל מחלת הלב שלקה בה לא יכול היה להימלט לווילנה. מכיוון שהיתה לו תעודת מורה קיבלו אותו הרוסים להיות מנהל בית ספר בדוברומיל, Dobromil. אך כהם שדרשו ממנו להפעיל את בית הספר גם בשבתות עבר ללבוב. כשכבשו הגרמנים את לבוב שוב נדד מערבה,[1] אל האזור שהיה בידי הגרמנים, והגיע לטרנוב, Tarnów. שם נפטר מהתקף לב בי"א באייר תש"ב,1942, כשהגרמנים באו לאסור אותו.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 104-103; אלה אזכרה, ז, עמ 275-271; ספר פשמישל, עמ 336-334; ביליץ-ביאלה, פרקי עבר, עמ 93-94, 179; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 86, 115; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 75;

הכהן, Hakohen יצחק דוד.
היה רבה של ז'ליחוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית. נפטר בתמוז תש"א, 1941. לפני פטירתו השאיר צוואה ובה ביקש שלא יקברו אותו לפני שיפרעו את כל הכספים שלווה מן היהודים בתחילת המלחמה, וקיווה שיחזיר אותם כשהמלחמה תסתיים, ואז שוב יקבל את משכורתו מן הקהילה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 19-18;

הכהן, יצחק מנדל
בן שלום צבי, שהיה רבה הראשון של זגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. נוסף להשכלתו התורנית היתה לו גם השכלה כללית רחבה מאד. בשל מתחים שהיו במשפחתו בין חסידי אלכסנדר, שאליהם השתייכה משפחתו, לחסידי גור, לא נמצא לו בעירו תפקיד הולם. באחרית ימיו נתמנה לרבם של חסידי ז'יררדוב, Żyrardów, בעירו. נספה בשואה.
מקורות: ספר זגירז א, עמ 374-373;

הכהן, שלום מרדכי.
דרוֹבנין, Drobnin, Drobin. אזור ורשה. נספה בגטו ורשה, או גורש משם לאחד המחנות.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 102;

הכהן, שלמה יהודה לייב
בן שלום צבי שהיה רבה הראשון של זגירז',Zgierz, שבאזור לודז'. נולד בתרכ"ז,1867. בתרנ"ח,1897, נתמנה לרבה של העיר, שם כיהן ברבנות ארבעים ואחת שנים. נוסף להשכלתו הרבנית היה בקי בפילוסופיה כללית. כשפרצה המלחמה אסר על היהודים לקיים מניינים חשאיים, מחמת הסכנה. עקר לוורשה, ובאחת האקציות נלקח למחנה השמדה.
מקורות: ספר זגירז' א, עמ 362-357, 366-365, 554; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 107, 110;

הכטמן, Hechtman משה חיים.
תחילה היה רב בכפר רובליה (Rubiel?), שעל יד דויד הורודוק Davidgrodek , בווהלין. אחרי מלחמת העולם הראשונה והפרעות שהיו בכפרו עבר לסארני, Sarny, שבאותו האזור, ונבחר לרבה של העיר ול"רב מטעם". תמך בתנועה הציונית, ובנותיו חיה ומרים היו הגזבריות של הקרן הקיימת בעירו. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: ספר יזכור לקהילת סארני, עמ 232; ספר זכרון דויד-הורודוק, עמ 251;

הלברשטאט, Halberstadt Halberstat, (הלברשטט), דוד.
היה רב בסוסנוביץ, Sosnowiec. בזמן המלחמה הגיע לגטו ורשה ושם עבד ב"שופ" לנעליים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 128, 241, 292;

הלברשטם, Halberstam(הלברשטאם).
כאן הבאתי גם את האדמו"רים שנולדו בפולין-גליציה, ואת רוב שנותיהם עשו בסלובקיה, בהונגריה או בטרנסילבניה, כשהם ממשיכים את המורשת של חסידות צאנז. אך לא הבאתי את מי שנזכרו בספר חכמי טראנסילוואניה, ולא עלה בידי לברר היכן נולדו. חומר רב עליהם ועל מה שאירע להם בשואה ימצא הקורא גם בשני הכרכים של הספר צאנז, די הייליגע פארשווינדענע שטאָט (צאנז, העיר הקדושה שנמחתה), מאת שלמה זלמן לעהרער.
[1] ראה: הרב דויד אביגדור.

ועוויער, זלמן - ורשביאק, פנחס

we

ועוויער, Wewier,זלמן אליהו.
היה ידוע בכינוי "זלמן יאנאווער", על שם העיירה יאנובה, Janowa, Jonava , שעל יד קובנה, שבה נולד, או "זלמן דער מגיד". היה ראש השוחטים בריגה, והיה מגיד שיעורים בבתי כנסת שונים בעיר. היה מראשי המזרחי בריגה, ורצה לעלות לארץ ישראל. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 386;

וקס, Wachs, Waks,אבא.
מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בפרושוביצה, Proszowice, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 400;

וקסברג,Wachsberg, Waksberg ,משה.
מזריץ', Międzryzec Mezeritz D`lita, Myedzirets, Stolpno, אזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: קארל, קראקא, עמ 348;

וקסברג (ואכסברג), משה.
היה דיין בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: בוסאק, בין צללי עיר, עמ 215;

וקסברג, נחום.
בשנות העשרים הראשונות של המאה העשרים כיהן כאב"ד בידליצ'ה, Jedlicze, שבגליציה המערבית. אחר כך היה דיין ומו"ץ בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: לוח זכרון לבניו ולחתניו של הרב שמואל פירר מקרוסנו בבית העדּות, ניר גלים; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 222; וונדר, ב, עמ 936-937;

וקסלר, Weksler,Wechsler,מנדל, בן יצחק.
נולד בתרמ"א,1881. למד בישיבת שונות בפולין, ואחר כך עבר לזגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. לפני מלחמת העולם הראשונה רכש זיכיון ממשלתי למסחר במלח, אך עם פלישת הגרמנים לעירו, ב-1914, בא הקץ לזכיון הזה, והוא נאלץ להתפרנס מהוראה. מתר"ף, 1920, שימש כראש ישיבה בישיבות גדולות בפולין, ובתרפ"ט- תרצ"ט,1939-1929, שימש כראש הישיבה הגדולה "בית מאיר" בקרקוב. בימי מלחמת העולם השניה גורש לוולברום ,Wolbrom , שבאותו האזור. נספה במחנה ריכוז.
מקורות: ספר זגירז, א; עמ 479-476; וונדר, ב, עמ 939;

ורבובסקי (ורנובסקי?), Werbowski, Wernowski (?),נחום מרדכי.
נולד בתרל"ח,1878. היה רבה האחרון של אקמיאן, Akmene, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 73, 210;

ורבילוב (ווערבילאוו), Werbilow,אהרן יוסף.
נולד בתרע"ב,1912. למד בישיבת טלז. נספה בטלז בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, כרך א, עמ רמו;

ורבילוב (ווערבילאוו), אריה.
נולד בתרע"ד,1914. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, כרך א, עמ רנ;

ורז'בלובסקי, Werzblowski,מאיר, בן בנימין דב.
נולד בתרמ"א,1881. למד בישיבת וולוז'ין. מתרפ"ה,1925, עד תרצ"ט,1939, שימש כרב בשימאנץ, Šimonys, דוידובקה,Davidoka , סאפיזישוק,,Zapyžkis וקרוק, Kroki, Krakė, שבליטא. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, עמ 47; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 615;

ורשביאק, Warshawiak,Warszawiak,מאיר הכהן, בן יעקב אליעזר.
נולד בתרל"ב,1872. למד בישיבות שונות בפולין. בתרנ"א,1891, נתמנה כרב בלוטומירסק, Lutomiersk, שבאזור לודז'. שם היה כעשרים וחמש שנים והקים ישיבה. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר חרבה, עבר לפרוור מוקוטוב שבמשך הזמן סופח לוורשה, והיה בוועד הרבנים של העיר. היה פעיל באגודת הרבנים בפולין, וערך את הביטאון שלה. היה חבר במועצת גדולי התורה בפולין. בזמן מלחמת העולם השניה היה ברבנות של גטו ורשה. שם נפטר בתמוז ת"ש,1940.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 341; אלה אזכרה, ז, עמ 136-133;

ורשביאק, פנחס.
היה בגטו ורשה ושם נספה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61;

לנדאו, הירש - לנצ'ינסקי, אברהם

לנדאו, הירש לייב (צבי אריה), בן אלתר יוסף דוד.
בחיי אביו היה אדמו"ר בלוצק, Luck, שבווהלין. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 204; אדמו"רים, עמ 43;

לנדוי, יעקב יצחק דן, בן מנחם מנדל.
בתרצ"ו,1936, נעשה למנהיגה של שושלת סטריקוב, Stryków. נודע בכינוי "הרבי מקינוב", כי בתחילת דרכו כיהן כרב בקונוב-קינב, Kunów. לפני מלחמת העולם השניה גר בזגירז', Zgierz, שבאזור לודז'. היה חבר באגודת ישראל, והשתתף בכנסיה הגדולה של התנועה, שהתקיימה בתרצ"ז, 1937, במריינבד, Lázné Marienbad, Mariánské, שבצ'כוסלובקיה. עם פרוץ המלחמה עבר לוורשה, ושם השתתף בפעולות של הארגון החשאי "עזרת תורה", שהושיט עזרה לרבנים ולתלמידי החכמים הפליטים בעיר. כשהתחילו הגירושים למחנות השיג עבודה במפעל שייצר מדים לצבא הגרמני. נספה בטראווניקי בחשון תש"ד,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 144-140; אלה אזכרה, ד, עמ 96-92; פנקס הקהילות, לודז', עמ 164; זדונסקה וולה, עמ 174;

לנדוי, ישראל איסר שמחה.
בתר"פ,1920, נתמנה לרב באיזביצה, Izbica, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 73;

לנדוי, מנחם מנדל.
הגרמנים עינו אותו ואת הרב יוסף הורוביץ (ע"ע). שניהם נספו באקציה הראשונה שהיתה בבוליחוב , Bolechów, שבגליציה המזרחית,בחשון תש"ב,1941.
מקורות: ספר הזכרון לקדושי בוליחוב, עמ 125, 148;

לנדוי, נפתלי הירץ, בן משה דוד.
היה רבה של בורשטין, Bursztyn, שבגליציה המזרחית. כשפלשו הנאצים לעירו, בסוף יוני 1941, הם התעללו בו, בסיוע עוזריהם האוקראינים. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 80, 88, 320; וונדר, ג, עמ 673-672;

לנדוי, רפאל.
היה ראש ה"'קיבוץ" של חסידי ברסלב בדולינה, Dolina‏, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג;

לנדמן, Landman,אברהם, בן נחום.
נולד בתר"ם,1880. מתרס"ח,1908, בערך היה רבה של בילקמין,Biały Kamien, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם היה בעל תוקע אצל האדמו"ר מצ'ורטקוב. בימי מלחמת העולם השניה גורש לריגה, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 693-690;

לנדמן, יצחק, בן מנחם מנדל.
זמן מה היה אדמו"ר בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ שמג;

לנדמן, ישראל.
היה חתנו של האדמו"ר נחמיה פרלוב מקוידנוב,Keidanov,Dzerzhinsk, שברוסיה הלבנה. כיהן כרב השני בברנוביץ, Baranowice,שבווהלין. היה פעיל בחיי הציבור היהודי בעירו. נספה בשואה.
מקורות: ברנוביץ, עמ 250; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 179;

לנדמן, פנחס, בן אברהם.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 698;

לנסמן,Lansman,יעקב.
היה בגטו וילנה, ונמנה עם הרבנים שהמשיכו לארגן שם את החיי הדת. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;

לנטשיצקי (לנצ'יצקי),Lentzinski ,מנדל.
"הדיין מלוטומירסק", Lutomiersk. אזור לודז'. במחצית השניה של 1940 נוסדה בלודז' חברת "פה קדוש", שמטרתה היתה לשמור שהיהודים לא יאכלו טריפות. בראשם עמד הרב לנטשיצקי. חברי האגודה נהגו לעמוד מול האיטליזים ולנסות להשפיע על אלה שעמדו בתור שלא יקנו את הבשר הטרף. תחילה אסרו עליהם להיכנס לבתי הכנסת ולעלות לתורה. לאחר מאבק מר ברעב התחסלה האגודה במחצית השניה של 1941. הרב לנטשיצקי נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 406;

לנצ'ינסקי, אברהם אהרן.
היה מתלמידיו של אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". נספה בשואה.
מקורות: כארז וכאזוב, עמ כג;