וולימובסקי, יוסף - וורניקובסקי, שבתאי

wo

וולימובסקי, Wolimowski ,יוסף יצחק
בין שתי מלחמות העולם היה רבה של סלץ, Sielec, שבווהלין. נספה עם בני קהילתו שרוכזו בגטו של קארטוסקה, Kartusskaya Bereza, Bereza Kartuska, ונרצחו בברזנה גורה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 274; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ווליצ'קר, Wielitchker,Welitchker.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבם של חסידי אולסק בדרושקופול, Druszkopol, שבווהלין. נספה באלול תש"ב,1942, עם בני קהילתו שרוכזו בגטו של קארטוסקה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 67; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וולף,Wolf ,מרדכי, בן משה מבוכניה, Bochnia, גליציה המערבית (ע"ע).
מילא את מקומו של אביו כדיין, מו"ץ ואב"ד בבוכניה, אחרי שזה נפטר שם בת"ש. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ב, עמ 761;

וולף, משה, בן פנחס. נולד בתר"ה,1845.
היה דיין, מו"ץ ואב"ד בבוכניה, Bochnia, ובווישניצה, Wiśnicz Nowy, שבגליציה המערבית. האריך ימים עד קרוב לגיל מאה. חיבר ספר פלפולים וחידושי דינים על ספר חכמת אדם הלכות שחיטה וכיסוי הדם. נפטר בת"ש. כך לפי וונדר. לפי הספר הפולני ב- 1942. גרסתו של וונדר מתקבלת יותר על הדעת, והובא לקבר ישראל. המצבה שלו נמצאת בבית העלמין בבוכניה, Bochnia, ואף תועדה בספר בלשון הפולנית העוסק בתולדות בית העלמין בעיר הזאת.
מקורות: וונדר, ב, עמ 761;Iwona Zawidzka, p. 9 ;

וולף, משה יהושע, בן זאב.
כיהן כרב חסידי בדויד-הורודוק, Davidgródek,שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238;

וולף, נתן אהרן
היה אב"ד בדובצ'יצה, Dobczyce, שבגליציה המערבית. נספה בלבוב באייר תש"ג,1943.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 146;

וולפה, Wolpe ,יעקב.
נולד בתרנ"ב,1892. היה רבה האחרון של אוז'ווינץ, Ažventis, שבליטא. נספה באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 117, 118; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

וולפסברג,Wolfsberg ,ישראל יהודה לייב.
היה רב בוויניק, Vinniki, שבגליציה המזרחית, בזאלושיץ, ,Dzialoszyce שבגליציה המערבית, ואחר כך אב"ד בלבוב חוץ לעיר.[1] מילא את תפקידי הרבנות תחת השלטון הנאצי. כשכבשו הגרמנים את לבוב קיבל מהם פקודה באמצעות היודנראט, עם הרב ד"ר קלמן חמיידס (ע"ע) והרב משה אלחנן אלתר (ע"ע) למסור יהודים לגרמנים. נפטר בקיץ תש"ב,1942, מטיפוס הבהרות. הרב וולפסברג, עם הרב ד"ר קלמן חמיידס והרב ד"ר דוד כהנא היו אלה שהעידו בפני בית הדין שעדיין התקיים בגטו לבוב על הירצחו של הרב ד"ר יחזקאל לוין (ע"ע).
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 188; דוד כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 44,ע 45, 63, 103; בבוא האימה, עמ 190, הע' 10;

וולק, חיים יצחק, בן הרב משה אברהם שלום.

נולד כנראה בתרס"ח, 1908, בעיר רגובה, Raguva Rogove,Rogov , שמצפון לקובנה, והיה ר"מ בטלז. לאחר שנשא לאישה את חיה לאה ממיפה בתו הבכורה של הרב יוסף זאב ממיפה ממז'ייק (ע"ע), הוא עבר למז'ייק Mažeikia , וכיהן שם ברבנות יחד עם חותנו, שהיה הרב הראשי של העיירה. לחיה וליצחק וולק היו שני ילדים, בת רחל ילידת 1939 ובן משה יליד 1940 או 1941. המשפחה כולה נספתה ב-1941 במז'ייק.

מקורות: קרוב משפחתו אורן שריג;

ווערט, Wert,יוסף.
רוז'אנקה, Rozhanka. ווהלין. נספה בשואה.
מקורות: שצ'וצ'יו, ואסלישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'נקה, עמ 448;

וועצ'רעביין (וועטשרעביין), Wetzerbein (גם אברבין, ייברבין) חיים.
נולד בסטרובין, Starobin, שברוסיה הלבנה. למד בישיבת מיר, והיה מקורב מאד למשגיח, הרב ירוחם לייבוביץ. בימי השלטון הסובייטי הבריח תלמידי ישיבה מסטרובין לישיבת מיר, שאמנם היתה ברוסיה הלבנה, אך מתרפ"ב, 1922, נכללה בשטחה של פולין. לכן חיפשו אותו השלטונות הסובייטים, והוא הצטרך לשנות את שמו לאֶברֶביין. אחרי נישואיו עבר לסלבודקה שעל יד קובנה, ושם למד בכולל. כשחותנו חייקל שקלרסקי, שהיה שוחט בקובנה, חלה, הוא בא במקומו כשוחט בקובנה. נרצח בידי ליטאים בפורט השביעי בקובנה בתמוז תש"א, 1941, (כך לדברי בתו הרבנית חיינה יעקבסון מירושלים, ולא בפורט התשיעי, כפי שכתב אשרי) עם הרב אלחנן וסרמן (ע"ע) ואחרים.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ' 42; מכתבה של בתו, הרבנית חיינה יעקבזון;

וורבובסקי, Werbowski,נחום מרדכי, בן יהודה לייב.
בתרס"ז,1907, נתמנה לרבה של אוקמיאן, Okmyany, שבליטא. נרצח בידי ליטאים ביולי 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 156; אשרי, חורבן ליטע, עמ 262;

וורניקובסקי, Wernikowski, Wiernikowski,שבתאי.
למד בישיבת סלובודקה. היה ראש ישיבה ומשגיח רוחני בישיבת לומז'ה, Łomża, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184;

[1] זה היה שמה של הקהילה היהודית בלבוב שהיתה בעבר בפרוור מחוץ ללבוב, ובמשך הזמן נעשה לחלק מן העיר.

יינגרלייב , מאיר - יפה, יעקב

ju

יינגרלייב (יונגרלייב), Jingerleib, Jungerleib,מאיר נחום.
מתרמ"ח,1888, כיהן כרב בווישנייביץ, Wiśniowiec, שבווהלין, עם הרב יוסף ארליך (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור וישנייביץ, עמ 51; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 82, 83;

ילוביץ,Jalowitz,Yalowitz ,אשר.
למד בישיבת מיר. היה מגיד שיעור באנטופול,Antopol , שברוסיה הלבנה. נרצח בידי הנאצים בראשית ימי הכיבוש של העיר עם קבוצה של כמאה וחמישים איש, מלמדני העיר ומשכיליה, על יד בית הקברות הנוצרי הסמוך לעיר.
מקורות: אנטופול, עמ 16;

ינובסקי. Janowski ,
היה דיין בוורקה, Warka, שבאזור ורשה. נרצח עם בנו כשניסה להציל ספרי תורה.
מקורות: הוברבנד, עמ 283;

ינטיס (ינטס), Yentis, Jentis,Jentes,אהרן.
בשנות השלושים של המאה העשרים היה רבם של חסידי טריסק, Trisk, Trijsk, בדרושקופול, Droszkopol, שבווהלין. נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 66; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ינקלוב,Jankelow,צבי יעקב.
נולד בתרנ"ט,1889. היה רבה של ורשווס, Lampėdžiai,Vershaves,שבליטא. כשהעיר נכבשה בידי הרוסים, בתחילת ימי מלחמת העולם השניה, הם סגרו את בית הספר היהודי. הרב ינקלוב אסף אל ביתו כמה ילדים, ולימד אותם תורה, על אף הסכנה שהיתה כרוכה בדבר. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 277; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יעקבסון,Jacobson ,יעקב.
בא לגטו וילנה מישיבת מיר. בגטו היה ראש הישיבה הגדולה. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105, 106;

יעקובוביץ (יאקובוביץ), Jakubowitz, שלמה.
בכ"ו בשבט תש"א,27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נספה בשואה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455;


יפה,Jafe, Jaffe, Yafe, Yofe ,אהרן דוד.
"העילוי ממליטופול", Melitopol. נולד בתרמ"ט,1889. למד בישיבת סלובודקה. מתרצ"ד,1934, היה רבה של קאשדאר, Kaišedoras, שבליטא. הליטאים התעללו בו, והוא נספה ב-1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 184; רבני ליטא, עמ 7; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 573;

יפה, אורי יצחק.
היה רבה האחרון של אופינה, Upina, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127; אשרי, חורבן ליטע, עמ 339;

יפה, ברוך.
היה רבה האחרון של טוור, Tverai, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 298;

יפה, חיים.
נולד בתרס"ה,1905. למד בישיבת קלם, Kelm, Kelmė. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצ"ח;

יפה, יעקב בן-ציון, בן משה.
תחילה כיהן כרב באלכסנדרוב קויאבסקי, Aleksandrów Kujawski, שבאזור פוזנן. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לביטן, Byten, שבווהלין. נוסף לידע התורני ידע גם שפות שונות. תמך בזכות הבחירה לנשים בקהילות, והדבר הזה הוציא לו שם של רב פרוגרסיבי. היו לו יחסים מתוחים עם אגודת ישראל. בזמן הכיבוש הגרמני היה חבר ביודנראט. מן היום הראשון שבו נכבשה העיירה, 25 ביוני 1941, ועד חיסול הגטו ב-24 ביולי 1942, כתב יומן, אך הוא אבד.
מקורות: פנקס ביטען, עמ 231, 323, 326-325, 526-523; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 166;