וישנייבסקי, אלעזר - וסרמן

wi

וישנייבסקי, Wisniewski,אלעזר (אליעזר).
נולד בתרנ"ג,1893. זמן מה היה ראש ישיבה בריטובה,Rietevas, שבליטא. היה רבה של קלטניאן, Kaltinènai, שבאותו האזור. נרצח בידי ליטאים באב תש"א, יולי 1941.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 272; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 596; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ולדימירסקי, Wladimirski,משה יצחק.
כיהן כרב בסחוב, Sachów, שעל יד ורשה. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 230;

ולדשן. Waldshan, Waldshen.
עמד בראש ישיבת נובהורדוק באוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 53;

ולר (ועלער), Weler,שמואל יוסף, בן יצחק אייזיק.
נולד בערך בתרמ"ה,1885. זמן מה היה פקיד באחוזה על יד גרודנה. בתרפ"א,1921, חזר לעירו קלצק, Kleck, ושם היה השוחט הראשי. היה ממייסדי המזרחי בעירו ובסביבה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס קלצק, עמ 36;

ונגרין, Vengrin, יעקב.
רוב ימיו חי בפונידל, Ponidel , Panidėlis ,שבליטא, ושם היה "משפיע" חב"די. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 507; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 268;

וסטרייך בן-ציון, Westreich,בן יוסף.
למד בטרנופול אצל הרב דוד מרדכי מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", ואצל הרב דב בעריש וידנפלד מטשבין, Trzebinia, שעל יד קרקוב. היה חתנו של הרב מרדכי יוסף ספיר (ע"ע) בצאנז,,Sanz, Nowy Sącz ועל ידו שימש כאב"ד. אחר כך נתמנה לרבה של ביאלי קאמיין, Biały Kamień, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 25; וונדר, ב, עמ 928;

וסטרייך,יוסף-יוסקא, בן בן-ציון.
נולד בתרמ"ה,1885, בקנצ'וגה,Kanczuga, שבגליציה המזרחית, ומתרס"ח,1908, כיהן שם כרב. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה, וכיהן כרב בבסרמין Böszörmény,. אחרי המלחמה חזר לעירו. בתרפ"ג,1923, היה כחצי שנה בארצות הברית ושם אסף כספים להקמת בניין לישיבה בעירו. הוצעה לו רבנות בארצות הברית, אך הוא העדיף לחזור לפולין, כי לדעתו לא היתה באמריקה אפשרות נאותה לחנך את בניו ברוח היהדות. הוא נסע לאמסטרדם, ובספריות של הקהילה היהודית והרוזנטליאנה בדק כתבי יד עתיקים כדי להוציא מהדורות מדעיות של הספרים "כנפי יונה" ו"מעשה רוקח" מאת אליעזר רוקח, שהיה רבה של אמסטרדם. היה חבר באגודת ישראל, והשתתף בכנסייה הגדולה השלישית של התנועה, שהתקיימה במריינבד, Lázné Marienbad,Mariánské, שבצ'כוסלובקיה בקיץ תרצ"ז,1937. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, ועל אף התנאים הקשים המשיך ללמוד וללמד, בלבוב ובערים הסמוכות שאליהן התגלגל. כשנכנסו הגרמנים לאזור נמלט לזבאראז', Zbaraż, שבגליציה המזרחית, והסתתר עם בני משפחתו ויהודים אחרים בתוך בונקר. כמה ימים לפני שנכנסו הרוסים לעיר, בתש"ד,1944, גילו אותם הגרמנים, והם נספו.
מקורות: וונדר, א, עמ 929-930; אלה אזכרה, ד, עמ 27-21; זיידמן, אישים, עמ 239-232;

וסלר, Wesler,אברהם מרדכי.
נולד בתרנ"ב,1892. לפי רבני ברית המועצות 1939-1991, בתרל"ב,1872 . למד בישיבת סלובודקה, ואחר כך היה המנהל הרוחני של הסמינר למורים "יבנה" בטלז. לפי "ליטע" היה ראש ישיבה בטלז. שימש כרב באוניקשט, Onikshty,שבליטא, ואחר כך בפלונגיאן Plungyani,. היה פעיל באגודת ישראל. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם התעללו בו. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, עמ 47; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 154, 489; ליטע II, עמ 359; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 46, 95, 209; אשרי, חורבן ליטע, עמ 199 , 285;

וסרמן, Waserman, Wasserman,אלחנן בונם, בן בנימין בייניש.
נולד בתרל"ה,1875. לפי "יהדות ליטא" בתרל"ז,1877. היה מגדולי האישים התורניים ביהדות אירופה המזרחית ומראשי עולם הישיבות הליטאיות. היתה בעל השכלה כללית רחבה, ושלט בכמה שפות. למד בישיבת וולוז'ין. בתרס"ג, 1903, התקבל כרב באמצ'יסלבAmtchiclav, , שברוסיה הלבנה. אחרי שנתיים עזב את העיר, והתחיל ללמוד אצל ה"חפץ חיים" בראדין. בתר"ע,1910, התקבל כראש ישיבה בבריסק Brisk,, Brest Litowsk, שבווהלין. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהרוסים גרשו את יהודי האזור, נדד ברחבי רוסיה, ואחרי המלחמה התיישב בברנוביץ Baranowice, שבווהלין. שם הקים את ישיבת "אהל תורה" שנעשתה לאחת הישיבות החשובות במזרח אירופה. היה מראשי אגודת ישראל ומעורב בענייני הציבור היהודי בפולין. כשפרצה מלחמת העולם נמלט לווילנה, ושם עזר מאוד לרבנים ולתלמידי הישיבות. ביוני 1941, יום לפני כניסת הגרמנים לעיר, נסע לקובנה. כשנכנסו הגרמנים לשם הם אסרו אותו ושלחו אותו עם עוד שנים עשר רבנים, שבאותה עת שהו בביתו של ר' אברהם גרודז'נסקי (ע"ע), להריגה בפורט התשיעי.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 9-29. זיידמן, יומן, עמ 197-196; יהדות לטביה, עמ 267-266; אלה אזכרה, א, עמ 91-82; פנינה מיזליש, פדות, עמ 16, הע' 4; יהדות ליטא, עמ 47; פון לעצטן חורבן, 9, עמ 36-37; ברנוביץ' עמ 256; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 23, 209; פייקאז', חסידות פולין, עמ 335-338; אשרי, חורבן ליטע, עמ 46-50; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 178, 179, 181;

וסרמן, אריה לייב.
נולד בתרע"ה,1925. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, עמ רפ;

וסרמן, נפתלי.
נולד בתרס"ט,1909. היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה בגטו קובנה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, עמ רפא;

וסרמן.
בזמן המלחמה הגיע לגטו לומז'ה, Łomża, שבווהלין (לא נמסר מהיכן), ושם ניהל את ענייני הקהילה. עם אחרוני היהודים בעיר הוגלה לגטו זמברוב,Zambrów,שבאזור. נספה באושוויץ.
מקורות: ספר זכרון לקהילת לומז'ה, עמ 120;

כ"ץ ,אברהם - כץ

ka

כ"ץ,Katz ,אברהם דב, בן חיים.
נולד בתרל"ט,1879. בתרס"ב,1902, התמנה כדיין ומו"ץ בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. אחר כך חזר ללבוב וישב בבית הדין עם הרבנים נתן נטע לייטר (ע"ע) וישראל לייב וולפסברג (ע"ע). גורש לבלז'ץ בניסן תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 336-335;

כץ, אהרן יצחק הלוי.
נולד בתרס"ח,1908. תחילה שימש כרב באוטיאן, Utene,שבליטא, ואחר כך בפלונגיאן, ,Palanga שבאותו האזור. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 58; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 493; ליטע I, עמ 1887;

כץ, אהרן שמואל, בן שמעון הכהן.
נולד בתר"ל,1870. למד בישיבת וולוז'ין. בתרנ"ז,1897, התמנה לרב ביאנישוק, Joniškis, שבליטא, ובתרס"א,1901, לרבה של רסיין,Raseiniai, Rasien, שבאותו האזור. שם נרצח בידי ליטאים ביולי 1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 88; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 545, 546; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 145; אשרי, חורבן ליטע, עמ 318-319;

כץ, יוסף ראובן, בן חיים הלוי.
נולד בתרל"ז,1877. בתרנ"ג,1893, נתמנה לרב בווישניטה, Vishinta,,שבליטא. משם עבר לגלובוקי, Glubokie, Hluboka, שבווהלין. היה חבר בוועד הפועל של המזרחי בווילנה, ובתר"פ,1920, (או בתרפ"א) נמנה עם הרבנים שחתמו על "קול קורא" של רבני פולין להצטרף אל המזרחי. בזמן הכיבוש הנאצי כתב אל הרב שמריהו זלמן יפה מדיסנה: "אנו היהודים נלכדנו ברשת רעה. מסופקני אם עוד נצליח להתיר את עצמנו מן הסבך שלה".
הפתק הגיע לדיסנה ב-13 לאוקטובר 1941. הרב כ"ץ היה בין היהודים שבראשית ימי הכיבוש הנאצי ציווה עליהם היודנראט לצאת לעבודת כפייה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה. ספר זכרון לקהילה, עמ 134; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; יהדות ליטא, ב, עמ 59; חורבן גלובק, עמ 64;

כץ, יחיאל מיכל, בן שמעון.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבות גרודנה, סלובודקה וחברון. היה מו"ץ בווילנה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 59;

כ"ץ, יעקב, בן יוסף שהיה ידוע בכינוי "דער פרומער שניידער" (החייט הצדיק).
למד בריגה בגימנסיה הדתית "תורה ודרך ארץ", ואחר כך בישיבת טלז. שימש כרב בוונדן, Venden, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393;

כ"ץ, יצחק, בן אברהם דב.
מתרצ"ח,1938, היה אב"ד בטוטשין, Tutchin-Kripah, שבווהלין. כתב בעיתונים "טָאגבלאט" ו-"איד". בימי מלחמת העולם השניה הוגלה לרוסיה. נכלא בבית הכלא ליד טשקנט משום שלימד תורה, ושם נפטר, או נרצח, בחנוכה תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 93; ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175; וונדר, ג, עמ 336;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

כ"ץ, מתתיהו הכהן.
היה חתנו של הרב יוסף נחמיה קורניצר מקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: שו"ת וחידושי רבנו יוסף נחמיה קורניצר, עמ טז;

כץ, שאול, הרב ד"ר.
נולד בתר"ל,1870, בשוורזדז Swarzedz, , שבאזור פוזנן. מתרמ"ח,1888,עד תרנ"ה,1895, למד בסמינר לרבנים בברלין, ובאוניברסיטה שם שפות מזרחיות. אחרי שסיים את לימודיו התקבל כרב אורתודוקסי בזאבז'ה,Hidenburg, Zabrze , שעל יד צ'נסטוחוב. אחרי הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל,1897, לחם ברבנים שהתנגדו לתנועה הציונית. אף שיכול להימלט מגרמניה הנאצית לא רצה לעזוב את קהילתו. בנובמבר 1938 אסרו אותו הגרמנים. בקיץ תש"ב, 1942, גורש למזרח ונספה. שני בניו עלו ארצה.
מקורות: לוונטאל, עמ 87; ולק, עמ 178;

כץ.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של הרב ד"ר נחמן צבי באו בזייוויץ'-זייבוש,Żywiec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 151;

כץ.
סמיאטיץ',,Siemiatycze ווהלין. תמך בהתארגנות בנשק, ועודד את הנוער היהודי לצאת אל הפרטיזנים ולנקום בגרמנים. נספה בגטו של גלובוקיGlubokiye, , Glubokie, Hluboka שבאותו האזור, ביולי 1942.
מקורות: קהילת סמיאטיץ', עמ 407-406;

כץ.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב במרוויץ, Murawica, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 138, 139;