ליטווין, נתן - לייטר, שלום

li

ליטווין,Litwin, נתן ירחמיאל.
כיהן כרב בלינקווה, Linkuva, שבליטא. בתרפ"ט,1929, נתמנה לרבה של קורשן, Kuršanai שבאותו האזור. נספה בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 361, 571;

לייבוביץ,Leibowitz ,ברוך דב בער, בן שמואל דוד.
נולד בתר"ל,1870. למד בישיבת סלוצק, ושם היה תלמידו של ר' חיים סולובייצ'יק. כיהן כרב בהלוסק,Hlusk , שעל יד לובלין, ושם הקים ישיבה. אחר כך עבר לסלובודקה, ושם היה ר"מ בישיבת "כנסת בית יצחק". בימי מלחמת העולם הראשונה נדד עם הישיבה שלו לקרמנצ'וג, Kremenchug, שבאוקראינה, וגם שם המשיך לעמוד בראשה. אחרי המלחמה עבר לווילנה ולקאמיניץ דליטא,Kameniec Litewski, ושם שימש כר"מ. בהנהגתו זכתה הישיבה למוניטין רבים, ומשכה אליה תלמידים מכל העולם היהודי. בתרפ"ח,1928, נסע לארצות הברית בענייני הישיבה. הפצירו בו שישאר שם, אך הוא סרב, וחזר לקאמיניץ. כשכבשו הרוסים את העיר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה עבר לווילנה, ושאף להגיע לארץ ישראל. נפטר בווילנה בת"ש,1939.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 63, פדות, עמ 30, והע' 19; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 313; וולוז'ין, עמ 162;


לייזרסון,Leiserson, Leizerson ,ירחמיאל, בן הרב דב בר.
נולד בתרפ"א,1921. בתרצ"ח,1938, התמנה לרב בסטולפצה -שטויבץ,Stoibtz , Stołpce,Swerzhne, שבווהלין, שידעה מחלוקות קשות בעניין הרבנות שם. כשנכנסו הרוסים לעיר בספטמבר 1939 עזב אותה. נספה בשואה.
מקורות: ספר סטויבץ-סוורזנא, עמ 116, 117, 499, ברשימת הנספים; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 487; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לייטר, Leiter.
בודז'אנוב, Budzanów, גליציה המזרחית. בביתו ישב היודנראט, אך הוא עצמו לא היה חבר בו.
מקורות: ספר בודז'אנוב, עמ 186;

לייטר,אליעזר, בן דב.
נולד בתרמ"ב,1882. בתר"ע,1910, התקבל כרבה של טרמבובלה, Trembowla, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם מינתה אותו ממשלת אוסטריה כמפקח על המקלטים לפליטים היהודים. באותה העת היה גם המנהל הלשכה המרכזית של אגודת ישראל בווינה. אחרי המלחמה חזר לעירו. במסגרת פעולותיו לשיקום החיים הדתיים בעירו קרב גם את הנוער אל "בני עקיבא" ו"השומר הצעיר" (בתו מלכה, שנספתה בשואה, היתה בבני עקיבא). ידע היטב גרמנית ופולנית, והיה חבר במועצת העיר. בימי הכיבוש הרוסי –ספטמבר 1939- יוני 1941 – עזר לפליטים היהודים שבאו מאזור הכיבוש הגרמני. כשכבשו הגרמנים את העיר ישב היודנראט בביתו. נספה עם כל בני משפחתו בתש"ד,1944, שבועות אחדים לפני שהגרמנים נסוגו מן העיר. כך לפי זיידמן. לפי וונדר הובל בסיוון תש"ג לקסרקטין, ושם נרצח.
מקורות: אלה אזכרה, ה, 106-105; זיידמן, אישים, עמ 441-440; וונדר, ג, עמ 470-475; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 273;

לייטר, יעקב, בן שלום.
נולד בתרס"ב,1902. היה פעיל בתנועת פועלי אגודת ישראל בלבוב, וחיבר ביידיש מסה "סוציאליזם ויהדות", שתורגמה לאנגלית ויצאה לאור על ידי פועלי אגודת ישראל בארצות הברית. ידע היטב פולנית וספרות פולנית. מתרצ"ג,1933 (או תרצ"ה,1935), היה רבה של גוודז'יץ, Gvozdets, Gwozdziec Miasto, שבגליציה המזרחית. נספה בבלז'ץ בתש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 107-106; זיידמן, אישים, עמ 443-442; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 136; וונדר, ג, עמ 485-486;

לייטר, ישראל, בן מרדכי.
נולד בתר"ם,1880. בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד באיסטריק-אוסצ'יקי דולנה, Ustrzyki Dolne, גליציה המזרחית. נספה בתש"ב.
מקורות: וונדר, ג, עמ 486;

לייטר, נתן נטע, בן דוד דב. נולד בתרכ"ט,1869.
בתר"ס,1900, נתמנה לאב"ד בזלוז'יץ, Zaloshitz Działoszyce, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט, וכעבור שנה לווינה. שם התרכזה סביבו חבורת לומדים, שאותם הדריך בתורה. זלוז'יץ חרבה בימי מלחמת העולם הראשונה, ולכן התיישב אחר כך בלבוב. שם נתמנה לדיין, ואחר כך לאב"ד בבית הדין של הרב אריה לייב ברודא. כשכבשו הרוסים את העיר בתחילת מלחמת העולם השניה המשיך בעבודתו, ודאג לענייני הקהילה. נספה בלבוב בתש"א,1941, באקציה של אוגוסט. לפי רבני ברית המועצות, 1939-1991 נספה בסוף אוגוסט 1942.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 105-102; זיידמן, אישים, עמ 440-437; כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 44, 103;

לייטר, צבי, בן שלום.
נולד בתרס"ד,1904. באמצע שנות השלושים של המאה העשרים נתמנה לאב"ד באוגוסטוב, Augustów, שבווהלין. בתש"א,1941, אסרו אותו הגרמנים עם רעייתו ובתו, ומאז נעלמו עקבותיהם.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 108-107; זיידמן, אישים, עמ 443; וונדר, ג, עמ 499;

לייטר, שלום.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב באיסטריק-אוסצ'יקי דולנה, Ustrzyki Dolne, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 59;

שערפינסקי , חנוך - שפירא, אלימלך

sh
שערפינסקי (שרפינסקי), Sherpinski,חנוך העניך.
היה דיין ומו"ץ באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה הגיע לפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאותו האזור, וצורף לבית הדין לענייני עגונות שבראשו עמד רבה של העיר, משה חיים לאו (ע"ע). נספה בפיוטרקוב.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 238-237, 292.

שפיבק,Shpiwak,נפתלי.
בתרנ"ו,1896, נתמנה כמו"ץ בוישוגרוד, Wyszogród, שבאזור ורשה. עירו. בסתיו תרפ"ו,1925, נבחר כרבה הרשמי של העיר לאחר מלחמת בחירות עזה. כשכבשו הנאצים את עירו, הוא סרב לציית לפקודה של היודנראט הראשון שהם הקימו בה, ולא הכין רשימה של יהודים למשלוח. היה בין הראשונים שנלקחו משם. היה במחנה דזיאלדובה, Działdowo, שבאותו האזור, ושם, כנראה, נספה.
מקורות: וישוגרוד: ספר זכרון לקדושי וישוגרוד שנספו בשואת הנאצים בשנות 1945-1939, עמ 25, 27, 48, 201, 202.

שפיגל, Spiegel,אברהם דוד, בן יצחק.
נולד בתרמ"ו,1886. מילא תפקידי רבנות בעירו רוהטין, Rohatyn, שבגליציה המזרחית, אך לא נבחר לרב. בתרס"ח,1908, או בתר"ע,1910, נתמנה שם כ"דיין הצעיר". בתר"פ,1920, נבחר כרב העיר. בימי מלחמת העולם הראשונה גלו רוב בני עירו לאוסטריה, והוא ריכז את השאר באזור שלא חרב בקרבות. אחרי המלחמה נסע לווינה, וכשחזר כיהן כרב בסטרי, Stryj, שבאותו האזור, עד שרב העיר חזר מן השבי הרוסי. אחר כך חזר לרוהטין ושם שיקם את החיים היהודיים. כשפרצה מלחמת העולם השניה הגיעו לעירו, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, פליטים מאזור הכיבוש הגרמני, והוא עמד בראש ועד העזרה שהוקם למענם. כשהיה בבונקר תיעד את מוראות הימים, אך יומנו אבד. אחד מבניו, ד"ר נתן שפיגל, היה חתן פרס ישראל.
מקורות: וונדר, ה, עמ 407-402; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 507;

שפיגלגלאס, Spiegelglass,נתן, בן יחזקאל.
נולד בתרמ"ב,1882. בנעוריו למד אצל האדמו"ר מאיר יחיאל הלוי הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. ואחר כך הקדיש את כל עתותיו ללימוד. בימי מלחמת העולם הראשונה ניצל את השפל הכלכלי ששרר בוורשה, ורכש הרבה נכסי דלא ניידי שהביאו לו הון רב. במקביל הוכתר לראש ישיבת "עמק ההלכה" בוורשה, ושם לימד גם בישיבה הקטנה, וגם ב"קיבוץ" של התלמידים המתקדמים ביותר. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 215-197; אלברג, ורשה של מעלה, נזכר במקומות רבים;

שפיץ, Spitz,לוי צבי. נולד בתרמ"ז,1887.
למד בישיבת טלז. היה רב בוורנהVarniani,, ובפלונגיאן, Plunguan , שבליטא. היה רבה האחרון של טאבריג-טאוריג, ,Tauragė ,Taurik שבאותו האזור, ומחשובי הרבנים בליטא בדור האחרון שלפני השואה. ביוני 1941 התעללו בו הגרמנים, והוא נספה.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 100; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 302, 303; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 61, 246; אשרי, חורבן ליטע, עמ , 245 , 233; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שפירא, Shapira, Shapiro,אברהם חיים, בן שמואל הלוי.
היה רבה האחרון של אוֹברטין, Obertin, שבגליציה. נספה בבלז'ץ.
מקורות: וונדר, ה, עמ 424;

שפירא, אברהם יעקב, בן יצחק מרדכי האדמו"ר מגוודז'יץ, Gwozdziec, שבגליציה.
שם מילא את מקומו של אביו. נספה בערב ראש השנה, או בראש השנה תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ה, עמ 428-427; אלפסי, עמ 105.

שפירא, אליהו. ממל,Kleipėda, Memel, ליטא.
הביא אתו לגטו קובנה קמח למצה שמורה. בחג הפסח האחרון שם הסתפק במאתיים וחמישים גרם של קמח מצה. הקפיד גם בעניין ההבדלה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, 9, עמ 45-46;

שפירא, אלימלך, בן אבי עזרא זליג אלעזר מבלנדוב-קוז'ניץ,Błędów-Kozienice, שבאזור ורשה.
נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמה;

שפירא, אלימלך, בן יוסף מנחם מבלנדוב,Błędów, שבאזור ורשה.
נולד בתרכ"ד,1864. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוז'ניץ. נפטר בגטו ורשה בראשית תש"ב,1941.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמו;

שפירא, אלימלך, בן יעקב (לפי אלפסי בן יוסף מנחם מפראגה, פרוורה של ורשה).
נולד בתרכ"ד, 1864. ישב בוורשה והיה מכונה "האדמו"ר מקוז'ניץ בוורשה". עסק גם בקבלה. הסתפק במועט, ואת רוב ה"פדיונות" שהיה מקבל נתן לצדקה. נפטר בגטו ורשה בתש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 78-75; החסידות מדור לדור, א, עמ 214;

שפירא, אלימלך, בן יצחק מנדל מבנדין, Będżin.
גר בלנצ'יצה-לינטשיץ,Łęczyca, Lenchitza,שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;