ברנדויין, אליעזר - בשקין, ניסן

br

ברנדויין, אליעזר, בן נחום.
נקרא "'רבי אליעזר השני". נולד בתרכ"ט,1869. אחרי פטירתו של אביו, בתרע"ה,1915 (וונדר), או תרע"ח,1918 (אלפסי). מילא את מקומו בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. כאדמו"ר מבורשטין. שרד בנס מן הפוגרום שנערך בהושענא רבא תש"ג,1942, בבית העלמין בעיר.לפי אלפסי נספה בתש"ג במחנה ריכוז. לפי וונדר נפטר בסטניסלבוב בשבט תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 601-598; אלפסי, עמ 163; החסידות מדור לדור, א, עמ 349; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רנא;

ברנדויין, ישראל.
בן פנחס. האדמו"ר מסטרטין בברזנה, Bereżne,שבווהלין. נספה ביום הכיפורים תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 610-609;

ברנדויין, משה, בן אליעזר, האדמו"ר מבורשטין.
נולד בתר"ן,1890. בתרצ"ה,1935, חידש את אדמו"רות סטרטין בבורשטין. בזמן המלחמה היה בסטניסלבוב,Stanisławów,Ivano Frankovsk. עונה בידי הנאצים ונפטר בתש"ג,1942.
מקורות: ספר בורשטין, עמ 35; אדמו"רים, עמ 151-150; אלפסי, עמ 164; החסידות מדור לדור, א, עמ 350; וונדר, א, עמ 610; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 100; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רנח;

ברנפלד, Bernfeld,שמעון.
נולד בתר"ך,1860, בפולין. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה ובבית המדרש העליון לחכמת ישראל בברלין. מתרמ"ה,1885, עד תרנ"ד,1894, היה הרב הראשי לקהילות הספרדיות בבלגרד. באותה השנה חזר לברלין וכתב ספרי מחקר ומאמרים בתולדות ישראל. ספרו החשוב הוא "ספר הדמעות" על הפרעות שנערכו ביהודים מימי קדם, ועל הפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה בתרע"ט-תרפ"א, 1919-1921. מתרע"ג,1913, עד תרפ"ג,1923, ערך את העיתון של הקהילה היהודית בברלין. נפטר בברלין ב-1940.
מקורות: האנציקלופדיה העברית, ט, עמ 870-871; ולק, עמ 31;

ברנשטיין,Bernstein.
כיהן כרב בקלימוביץ', Klimovichi, Klimovitz,שבפלך מוגילבMohilev, Mogilev, רוסיה הלבנה. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ברנשטיין, זכריהו.
טורץ ,Turets, רוסיה הלבנה. היה ראש חוג "תפארת בחורים" בעיר. בזמן המלחמה עבר ללודז'. שם עבד בבית מלאכה לתפירה ועזר ליהודים. נספה באושוויץ.
מקורות: קהילות טורץ וירמיץ - ספר זכרון, עמ 13-12;

ברנשטיין, יהודה אריה לייב.
נולד בתרמ"ז,1887. למד בישיבת סלובודקה. היה רבה של האחרון של בירז' ,,Biržai שבליטא. שם יסד ישיבה. הוא היה היהודי הראשון בעיר שנרצח בידי ליטאים, ב-1941, בעת שניסה להשתדל בפני השלטונות למען בני קהילתו. עמו נספו גם תלמידי הישיבה והרב בנימין מובשה (ע"ע). צעיר יהודי שניסה להגן עליו נורה גם הוא.
מקורות: רבני ליטא, עמ 4; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 177; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 23, 202; אשרי, חורבן ליטע, עמ 207;

הרבנית ברק.
היתה בגטו וילנה, ושם השתתפה ב"בית המדרש לנשים", שאותו הקימה הרבנית פייגעלע דעם רב'ס (ע"ע). נספתה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 266;

ברקוביץ, Berkowitz, יוסף, בן דוד.
מתרצ"ו,1936, כיהן כרב בדויד-הורודק, Dawidgródek, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 238;

ברקמן, Berkman,מאיר אבא
שימש כרב בסוויר, Shwir,Sviriai ,Svir, שברוסיה הלבנה. היה ציוני ורצה לעלות לארץ. הספיד בווילנה את קדושי סוויר.
מקורות: היה היתה עיירת סוויר, עמ 76; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 433;

ברשטיין, Berstein, יחזקאל הלוי.
למד בישיבת סלובודקה. אחר כך היה ראש ישיבה בישיבת "אור ישראל" בקובנה. נספה בקיץ תש"א, 1941, בפורט השביעי, על יד קובנה. ספרו "דברי יחזקאל" נלמד עד היום בישיבות הליטאיות..
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 18 ; עדות נינתו תמר קריגר;

בשקין, Bashkin , ניסן ניסל.
נולד בתר"ס,1900. בתרצ"ג,19 33, נתמנה לרבה של קוריץ, Korec, שבווהלין. נספה עם שרידי היהודים בעירו בערב סוכות תש"ג, 1942
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 342, 345; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה,
עמ 238; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זאלאנץ, א - זברסקי, אהרן

za

זאלאנץ,Zalantz ,א. נולד בתרנ"ב,1862.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בפלוטל,
Plotel, Plateliai, שבליטא. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

זאמצ'יק, Zamtchik,יעקב.
נולד בתרמ"ט,1889, בפראגה,Praga, פרוורה של ורשה, ולמד בבתי המדרש בעיר. בתרצ"ד,1934, נבחר, כדיין, לוועד הרבנים של ורשה. תפקידו היה לפקח על הת"תים ועל שאר מוסדות החינוך של הקהילה. היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נהרג בתחילת תש"ג,1942.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61, 323, 341; אלה אזכרה, ו, עמ 270-265; פלינקר, וארשה, עמ 160;

זאפראן, Zafran,לייזר.
קוריץ, Korzec, ווהלין.
נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 340;

זבלודובר, אהרן נפתלי, בן צבי הירש (ע"ע) .
ורשה. היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה, ושם נספה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 484; זיידמן, יומן, עמ 341; פלינקגר, וארשה, עמ 160;

זבלודובר, צבי הירש.
מתרפ"ז,1927, כיהן כרב בקלצ'ב,Kleczew , שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 245;

זבלודובר, Zabludower, Zablodower, Zablodower,שמואל דוד, בן צבי הירש (ע"ע).
נולד בתרל"א,1871. למד אצל הרב יוסף דב סולובייצ'יק בשנים שזה שהה בוורשה ,[1] והושפע מדרך הלימוד שלו, של ישיבת בריסק. בתרס"ה,1905, נתמנה לרבה של צ'יזיבה, Czyżewo. היה חבר באגודת ישראל, והתנגד לשינויים במערכת החינוך שהכניסו הציונים והמזרחי לעירו. רבים מבני עירו התפרנסו מעשיית ציציות שנעשתה בעבודת יד. כשניסו כמה מהם לתַעש את אחד השלבים בייצור הוא יצא נגדם בשם ההלכה, ובקשר לכך התכתב עם גדולי הדור. שנים אחדות לפני המלחמה חלה בשיתוק, וכך הובל בעגלה באב תש"א, 1941, עם כל בני עדתו, אל הכפר שולבורז,Szulborze , שעל יד צ'יזיבה, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון צ'יזיבה, 1961, עמ 286-283, 292-285, 302-301; זיידמן, אישים, עמ 484-479;

זברסקי, אהרן.
בתרצ"ז,1937, נתמנה לרבה של ברסטצ'קה, Beresteczko, שבווהלין. אחרי שרב הקהילה, משה לייב קליבאנר, עלה לארץ. הגרמנים ציוו עליו ועל עוד יהודים לכרות קבר ליהודי העיר, ואז רצחו אותם.
מקורות: היתה עיירה, ספר זכרון לקהילות ברסטצ'קה, ברמליה והסביבה, עמ 36; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 53;

[1] הרב יוסף דב סולוביצ'יק הוגלה לוורשה מסלוצק שברוסיה הלבנה,שבה כיהן כרב, משום שמחה בפני שלטון הצאר ניקולאי הראשון בעניין גזירת הקנטוניסטים – חטיפת ילדי ישראל לשרות בצבא והמרת דתם.

יאכנין, הרץ - יוזפוב, יוסף

ya

יאכנין, Yachnin , הרץ.
למד בישיבת טלז. כשכבשו הרוסים את ליטא בקיץ 1940 הם הגלו אותו לפנים רוסיה. נפטר בסברדלובסק, Sverdlovsk, Yekaterinburg, שבהרי אוראל, בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רנד;[1]

יבלונסקי, Yablonski,יהודה.
נולד בתרמ"ב,1882. כיהן כרב באליטה,,Alita Olita, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 142; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 15, 215; אשרי, חורבן ליטע, עמ 196;

יודלביץ, Judelewitz,Yudelewitz,מרדכי.
בגטו וילנה היה ראש הישיבה הקטנה ובית הספר הדתי. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105;

יודקובסקי, Yudkowski,אריה לייב.
היה רבה של לינטופי, Łintupi, שבליטא. שוטר ליטאי תפס אותו כשהאזין לרדיו בביתו של ראש העיריה לשעבר, עצר אותו ואת בני משפחתו וירה בהם.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 389;

יוהנס, Johanes,אליהו.
למד אצל הרב שמואל פירר מקרוסנו, Krosno, שבגליציה, ואחר כך היה רבה של אודז'יפול, Odrzywół, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, עמ 32; תולדות יהודי יאסלו , עמ קצח-ר;

יוזפוב, Jozefow, Josefow ,אליעזר.
בן מיכל. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוריץ, Korzec, שבווהלין. שם נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942. מקורות: ספר קוריץ, עמ 281;

יוזפוב, יוסף הלוי, בן מיכל שיה רב בקוריץ, Korzec, שבווהלין.
כארבעים שנה היה אדמו"ר בקישינייב, Chişinău, שבבסרביה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 281;

[1] יאכנין. אשרי כותב שהוא נפטר בסברדלוב על יד בוכארה. כאן יש טעות. סברדלובסק נמצאת ברוסיה, ובוכארה באוזבקיסטן. קרוב לוודאי שסברדלובסק היתה אחת התחנות במסע הגירוש של הרב יאכנין, והוא נפטר בבוכארה.

יפה, יצחק - ישפה, ירחמיאל

ya

יפה, יצחק.
נולד בתרנ"ה,1895. כיהן כרב באופינה, Upyna, שבליטא. נרצח בידי הגרמנים ביום השני לכיבוש העיר בידיהם, ביוני 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 127; ליטע I, עמ 1864; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפה, מרדכי.
נספה בסיביר.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 250;

יפה, שמריהו זלמן. דיסנה.
בין שתי מלחמות העולם היה רב בדיסנה, Disna, שברוסיה הלבנה.
לפני שנתמנה לרב היה סוחר יערות. היתה לו השכלה כללית, והיח חבר במועצת העיריה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה, ספר זכרון לקהילה, עמ 127, 132, 140, 145-144; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

יפין, Yafin, Yefin,ישראל שאול.
כיהן כרב בחאסלוביץ, Choslovitz, בסמילוביץ, Smilovichi, Smilovitch שעל יד מינסק, Minsk, רוסיה הלבנה. עזב את ברית המועצות, ונתמנה לרב ברז'יצה Rezhtza, Rezekne, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 391; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ירוזלימסקי (ירושלימסקי),Yerusalimski ,אליעזר הלוי, בן יחיאל מיכל.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוריץ, Korzec, שבווהלין. נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, עמ 340; אלפסי, עמ 63; החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזלימסקי, יוסף, בן יחיאל מיכל מקוריץ.
יותר מארבעים שנה היה אדמו"ר בקישינייב, Chişinău , שבבסרביה. נספה בתש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 172;

ירוזולימסקי, לייזר, קוריץ, Korzec, ווהלין.
נספה בערב חג השבועות תש"ב,1942.
מקורות: ספר קוריץ, עמ 340;

ירוחם, Yerucham,חיים יצחק.
בן שרגא זאב פייבל. נולד בתרכ"ה,1865. הוסמך לרבנות מרבו נפתלי צבי גולדברג והרב גדליה שמלקישס מקולומיאה. אחרי נישואיו התמנה לרב בטימבורג-טימבארק, Tymbark, שבגליציה המערבית. בתרמ"ח,1888, התמנה לאב"ד בלימאנובה, Limanowa, שבאותו האזור. בתרס"ז,1907, התמנה לרב באלטשטאט (עיר ישן-סמבור ישן)Stary, Altsstadt, Sambor, שבגליציה המזרחית, ונודע בעולם כ"רב מאלטשטאט". כשפרצה מלחמת העולם הראשונה נמלט מעירו, עם זרם הפליטים שברחו מגליציה בגלל הקרבות שהתנהלו שם. בתרע"ז, 1917, בא לווינה. היה מגדולי המשיבים בדורו, ומראשי "התאחדות רבני גליציה ובוקובינה" בווינה. היה מקורב לאגודת ישראל, אך לא הצטרף אליה בפועל, אם כי היה מעורב בענייני הציבור היהודי. עמד לכהן כרב בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל. כשנכנסו הגרמנים לווינה חזר לעירו אלטשטאט, שאחרי פרוץ מלחמת העולם השניה היתה בשטח הכיבוש הרוסי. נפטר בגטו בתשרי תש"ג,1942. בהלוויתו השתתפו מעטים, והאדמו"ר פנחס טברסקי (ע"ע) הספיד אותו: ..."מי נשאר להתיר עגונות".
מקורות: וונדר, ג, עמ 277-282; יוסף קרניאל, מפתח לידיעות על היהדות הדתית באוסטריה, עמ 27;

ירוחם, שרגא זאב פיבל, בן חיים יצחק (ע"ע).
נולד בתרנ"ט,1899. בתרפ"ט,1929, התמנה לרב בסמבור סטַרי - אלטשטאט, Stary, Alstadt Sambor, שבגליציה המזרחית, ועסק בסידור כתבי היד של אביו. היה מעורב מאד בענייני הקהילה שלו, והיה הגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". שולח לבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 282; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 379;

ירושלמי. Yerushalmi,סלובודקה.
נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 196;

יֶרֶט, Yeret ,אליעזר יהודה ליבר, בן בנימין.
נולד בתר"ם,1880. היה סוחר עשיר, וכשירד מנכסיו, בערך בתרצ"ד,1934, התקבל כדיין ומו"ץ בכשאנוב, Chrszanów,שבגליציה המערבית, נספה באדר תש"ב. 1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 283; לוח זיכרון בבית הכנסת ברחוב גת, קרית משה, ירושלים

ישפה,Yashphe,Yoshphe,ירחמיאל.
נולד בתרס"ו,1906. כיהן כרב בווישניטה, Viešintos,Vyshinty, שבליטא. היה רבה האחרון של בוגוסלווישוק, Bogoslaviškis. נספה באלול תש"א,1941, עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 162, 265; רבני ברית המועצות, 1909-1991;