דיניס, שמואל - דנציגר, יחיאל

di

דיניס, ,Dinis שמואל חיים
בנו של הנדבן הידוע בנימין בייניש דיניס מחרקוב, חתנו של הרב אהרן ואלקין (ע"ע), וגיסו של הרב אברהם יצחק בלוך (ע"ע), שהיה ראש ישיבת טלז. דיניס היה מנהל הסמינר למורים "יבנה" בטלז, שהיה הסמינר היחידי למורים יהודים בליטא. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 28; יהדות ליטא, ב, עמ 162;

דמבינסקי, ,Dembinski חיים ברוך, בן בצלאל הלוי.
תחילה כיהן כרב בוולבוז', Wolbórz, שבאזור לודז'. לפני מלחמת העולם השניה היה רבה של טושין, Tuszyn, שבאותו האזור. עם פרוץ מלחמת העולם השניה חזר לוולבוז'. נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 925-924; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 93;

דמבינסקי, יצחק, בן פייבל שלום.
בתרצ"ד,1934, נעשה אדמו"ר במקוב מזובייצקי,Maków Mazowiecki, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 211;

דמבינסקי, יחיאל שמחה, בן חיים ברוך (ע"ע).
לפני מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרב בוולבוז',Wolbórz, שבאזור לודז'. הגרמנים התעללו בו, והוא נפטר בראש השנה תש"ג,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 93;

דן, ,Dan ירוחם פישל.
תחילה כיהן כרב בקוסוב.[1] אחר כך עבר לאוסטרוב-מזובייצקי,Ostrów Mazowiecka, שבאזור ורשה. היה חבר המרכז של אגודת ישראל בפולין. בזמן המלחמה דחה את האפשרויות להציל אותו. גורש עם משפחתו לסלוניםSłonim ,, שבווהלין, ושם נספה.לפי פנקס הקהילות, לובלין, קיילצה, היה רבה האחרון של קוסוב.
מקורות: אוסטרוב מזובייצק, עמ 566; פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 474;

דנבורג, Danburg, ישעיה.
נולד בתרנ"ו, 1896. היה רב ושו"ב, מאנשי חב"ד, אך לא עסק בזה.
בתרצ"ח, 1938, עבר למוסקבה. כשהנאצים פלשו לברית המועצות עבר לטשקנט, ושם נפטר בתש"ג, 1943, אחרי סבל רב.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 251;

דנציגר,Danziger (דנציקר, Danziker).
היה רבה האחרון של זלוב, Zelów, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 120;

דנציגר, אברהם חיים, בן יצחק מנחם מנדל.
האדמו"ר האחרון מאלכסנדר שעל יד לודז', Aleksandrów Łódzki. כשפרצה מלחמת העולם השניה חיפשו אותו הגרמנים, והוא נמלט ללודז', ומשם לוורשה. גם שם היה אדמו"ר, וכדי להינצל מן הגירוש הועסק ב"שופ" לנעליים. נספה בטרבלינקה, כנראה ב-1943.
מקורות: אלכסנדר על יד לודז', עמ 46; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 57, 58;

דנציגר, אברהם חיים, בן צבי.
היה מראשי ישיבת "בית ישראל" באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki. נספה בשואה.
מקורות: אלכסנדר, על יד לודז', עמ 49, 233;

דנציגר, אברהם יהודה, בן בצלאל יאיר.
נולד בתרמ"ג,1883. בתרצ"ב,1932, נתמנה לאדמו"ר באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שעל יד לודז'. בזמן המלחמה הגיע לגטו לודז'. בראש השנה תש"ג,1942, אסרו אותו הנאצים. נספה במחנה חלֶמנו. לפי האנציקלופדיה לחסידות נספה בראש השנה תש"ג, 1942.
מקורות: אלפסי, עמ 211; החסידות מדור לדור, ב, עמ 437; אלה אזכרה, ו, עמ 284 ; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות א, עמ פב;

דנציגר, יוסף חיים.
היה בגטו ורשה, ומשם גורש לטרבלינקה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 110;

דנציגר, יחיאל
בן האדמו"ר יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר, Aleksandrów Łódzki. אזור לודז'. כיהן כרב במאקוב מזובייצק,Maków Mazowiecki, שבאזור ורשה. בזמן הכיבוש הנאצי היה בגטו ורשה. בפורים תש"ג,1943, היה, בין אלה שהסתתרו בבונקר עם הרב שלמה אלימלך רבינוביץ מקרימולוב , Kromolów, שבאזור לודז' (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: אלכסנדר (על יד לודז'), עמ 235;

[1] קוסוב. במזרח אירופה יש כמה ערים בשם הזה. בהקשר שלפנינו אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.

דנציגר, יעקב - דרשוביץ, יששכר

da
דנציגר, יעקב בונם
בן האדמו"ר יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר, Aleksandrów Łódzki. ניהל אדמו"רות בגטו ורשה. בפורים תש"ג,1943, היה, בין אלה שהתחבאו בבונקר עם הרב שלמה אלימלך רבינוביץ מקרימולוב ,Kromolów, שבאזור לודז' (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: אלכסנדר על יד לודז' , עמ , 235, 46;

דנציגר, יצחק מנחם מנדל, בן שמואל צבי.
האדמו"ר מאלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שבאזור לודז'. נולד בתר"ם,1880. בתחילת מלחמת העולם השניה דחה את האפשרות לעזוב את פולין. הוא הוגלה מעירו, ואחרי נדודים רבים בא עם בני משפחתו ללודז'. שם ניסה להסתתר, אך "פולקסדויטשה" (פולני שהצהיר על השתייכותו לאומה הגרמנית. רבים מהם שיתפו פעולה עם הנאצים) מעירו סיפר לגרמנים שהאדמו"ר נמצא בלודז'. בחורף 1939-1940, הצליחו היהודים להעביר אותו לוורשה בעזרתם של שני אנשי גסטפו שקיבלו בתמורה סכום כסף גבוה מאוד. שם הועסק ב"שופ" לנעליים, שאותו ניהל אברהם הנדל ובו הועסקו רבנים ואדמו"רים נוספים. נספה בטרבלינקה. בקיץ ת"ש,1940, הוא ניהל בוורשה בסתר "טיש", שבין המשתתפים בו היה גם הרב יהושע משה אהרונסון (שניצל מן השואה). אהרונסון אומר שבאותם הימים אמר הרב דנציגר ש"מנהיג ישראל שעבודתו היא עבודת קודש, חייב לתת כתף, לשאת בעול עם כל יהודי ויהודי". כשלקחו אותו הגרמנים הצטרף אליו בנו ישראל, כי לא רצה להשאיר את אביו לבד. לפי הוברבנד הוא התיישב בקיץ ת"ש,1940, באוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה, ושם חזר לנהוג כאדמו"ר. הוברבנד כותב שבראשית ינואר 1940 הופיע גליון מיוחד של העיתון הגרמני-אנטישמי "דער שטירמר", שבו עשו את האדמו"ר מאלכסנדר מושא לתעמולה אנטישמית.
מקורות: אלכסנדר (על יד לודז'), עמ 49, 233, 243-247; אדמו"רים, עמ 164-167 ; אלפסי, עמ 211; החסידות מדור לדור, ב, עמ 435; זיידמן, אישים, עמ 22; זיידמן, יומן, עמ 110; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 342,343; הוברבנד, עמ 253, 254, 255, 296-297; אלכסנדר (על יד לודז'), עמ, 48-49, 235;

דנציגר צבי.
היה ראש הישיבה בקאלושין, Kałuszyn, שבאזור ורשה. באוגוסט 1942 גילו הפולנים את מקום מחבואו, ומסרו אותו לידי הגרמנים.
מקורות: ספר קאלושין, עמ 326, 332, 358;

דנציגר, שמואל, בן יצחק.
היה אדמו"ר באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שעל יד לודז'. נספה בשואה.
מקורות: הוברבנד, עמ 253, 254;

דרברמדיקר,,Derbaremdiker שמחה, בן מאיר.
היה מצאצאי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. נולד בתרמ"ז,1887, בניקולאייב,Nikolayev,שבאוקראינה,ושם גר. עם עליית הקומוניסטים לשלטון איבד את תפקידו כרב. נספה עם משפחתו בתש"ב,1942, בסטלינו, Stalino, Donieck.
מקורות: מכתבו אלי של בן משפחתו שחר רחמני.

דרוזין, Druzin, Drozin יעקב.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים,א, עמ רפח;

דרוק, Druk יעקב.
נולד בתרע"ב,1912. למד בישיבת טלז . נספה בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי,ממעמקים א, עמ רנט;

דרושקוביץ (דרושקאוויץ), ,Druskowitz חיים.
נולד בתר"ע,1910. היה מראשי ישיבת קלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי,ממעמקים א, עמ רצח;

דרז'נין, Dreżnin,משה אברהם.
היה רבה של אוסטרינה, Ostryna. נרצח ביוני או בתחילת יולי 1941, כשבוע ימים אחרי שהגרמנים נכנסו לעירו.
מקורות: פנקב הקהילות, פולין, מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 101;

דרימר, ,Drimer יהודה, בן נתן נטע.
סקאלה, Skala, גליציה המזרחית. ב-25.7.41 נכנס הצבא ההונגרי לעיר, ושהה בו זמן קצר. המפקד הצבאי קרא לרב דרימר ודרש ממנו אספקה מרובה לחיילים. נלקחו בני ערובה, והדרישה התמלאה. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם מינו אותו להיות ביודנראט. בערב סוכות תש"ג, ספטמבר 1942, גורש למחנה ינובסקה שבלבוב. נספה בבלז'ץ.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 397-399; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


דרצין, ,Derchin הרבנית.
היתה בגטו וילנה, ושם השתתפה ב"בית המדרש לנשים" שאותו הקימה הרבנית פייגעלע דעם רב'ס (ע"ע). נספתה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 266;

דרשוביץ, Dershowitz יששכר בער, בן יוסף שמואל.
נולד בתר"ן,1890. בתר"ף,1920, נתמנה לרבה של מישלניצה, Myślenice, שבגליציה המערבית. כשפרצה מלחמת העולם השניה ברח לקרקוב, וגם שם לימד. אחר כך ברח לצאנז-נובי סונץ', Sanz, Nowy Sącz , שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: וונדר, א, עמ 843-840; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 249; מישלניצה, עמ 385