ליבוב, יעקב - ליטבאק ,משה

li

ליבוב, יעקב.
היה רב בישיבת 'תומכי תמימים, בקייב. נספה בקונוטופ,Konotop, שעל יד קייב.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ' 328;

ליבין, Libin,דוד צבי.
היה מו"ץ בוישוגרוד, Wyszogród, שבאזור ורשה. בחורף 1939 ישב בישיבה האחרונה של נכבדי העיירה, שבה דנו על הכספים שהגיעו מאמריקה לשם חלוקה בין הנצרכים וכבר ידעו מה יהיה גורלם היהודים. נספה בתש"א, מרס 1941.
מקורות: וישוגרוד: ספר זכרון לקדושי וישוגרוד שנספו בשואת הנאצים בשנות 1945-1939, עמ 25.

ליבס, Libes,אברהם יעקב.
גר בבילקמין, Bialay Kamien, ובגריידינג - גרודק-יגלונסקי, ,Gródek Jegelloński שבגליציה המזרחית. היו לו תלמידים רבים. נספה בטבת תש"ב,1942.
מקורות: חורבן יאריטשוב, עמ 53, 76;

ליברמן, Liberman, Lieberman,גרשון.
לפני מלחמת העולם השניה היה בישיבת נובהרדוק, Novaredok. בגטו וילנה לימד בישיבה הקטנה ובבית הספר הדתי. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 106;

ליברמן, חיים סגל, בן יששכר דב בעריש.
נולד בתר"ם,1880. היה רב ואדמו"ר בבייטש, Biecz , שבגליציה המערבית. משם עבר לדוברה.[1] שבה גרו רק משפחות יהודיות אחדות. משום כך התפרנס שם בצמצום רב, אך הקים בה ישיבה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בקושיצה Košice, Kaschau, שבסלובקיה. אחר כך חזר לדוברה. בתרע"ד,1914, היה חבר באגודת הרבנים מיסודו של הרב כהן מקהיר. לפני מלחמת העולם השניה גר בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. כשפרצה המלחמה נמלט לגליציה המזרחית שנכבשה בידי הרוסים, וגורש לסיביר. נפטר בבוכארה באדר תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 274; וונדר, ג, עמ 452-451;

ליברמן, יהושע, בן שלמה.
נולד בתרמ"ג,1883. למד שנים רבות בישיבות שונות, בהן ישיבות מיר וסלובודקה. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של שטויבץ-סוורזנא Steibtz, Swerzhne, ,Stolpce שבווהלין. היה מתנגד קיצוני לציונות. כשרצו לפתוח בעירו בתרפ"ב,1922, את בית הספר "תרבות", התנגד, ורצה להיות מעורב בתכנית הלימודים שתהיה שם. הפך את התלמוד תורה לבית ספר טוב, והקים בית ספר לבנות "בית יעקב" נספה בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: ספר סטויבץ סוורזנא, עמ 114, 115-116; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ליברמן, יוסף.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התמנה כרבה של ביטן, Biten, Buten, שבווהלין. אחריו בא הרב יעקב בן ציון יפה (ע"ע). שניהם נספו בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 166;

ליברמן, יצחק, בן חיים סגל.
נולד בתר"ס,1900. היה אב"ד ברופשיץ, Ropscyce, שבגליציה המערבית, ורבה האחרון של העיר. כשנכנסו הגרמנים אל העיר בתשרי ת"ש,1939, הם התעללו בו ואחר כך רצחו אותו.
מקורות: אלפסי, עמ 130; החסידות מדור לדור, א, עמ 274; וונדר, ג, עמ 454-453; היה היתה עיירה, רופשיץ, עמ 89; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 352;

ליברמן, לייב.
וישניבה, Wiszniew. נספה בשואה.
מקורות: וישיניבה כפי שהיתה ואיננה עוד, ספר זכרון, עמ 207 ברשימת הנספים;

ליברמן.
בא לטלז משילל, ,Shilei, Schilalen שבאותו האזור. כשהיה בגטו בטלז ראה את הסוף המתקרב, והִרבה לדבר על כך. דבריו האחרונים אל בתו היחידה היו: "אין לי טענות כלפי ה'. אני מודה לו על הטוב [שנתן לי] עד היום, ואני מוסר אותך בידיו".
מקורות: ספר טלז (ליטא), עמ 454;

ליובובסקי,Liubowski,Lubowski ,יחיאל, בן נח.
היה רב בסלונים Slonim שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס סלונים, כךר ב, דפי הנצחה בסוף הספר;

ליטבאק (ליטוואק),Litwak,משה.
נולד בתרנ"ז,1897. היה מתלמידיו של ה"חפץ חיים". בשנות השלושים של המאה העשרים היה אב"ד ביאזנה, Jieznes, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 118; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 330; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] בפולין יש כמה עיירות בשם Dobra. נראה שכאן הכוונה לזאת שעל יד סאנוק.