רוקח, פנחס - רזניק, אליהו

ro

רוקח, פנחס, בן נפתלי.
נולד בתר"ם,1880. מתר"ע,1910, היה אדמו"ר וראב"ד בנבריה, Nawaria, שבגליציה המזרחית. בשנות השלושים של המאה העשרים היה הגבאי של קופת ארץ ישראל. היה אדמו"ר גם בלבוב. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, ד, עמ 895; אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 347; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 331;

רוקח, צבי אלימלך, בן מנחם מנדל מדינוב,,Dynów שבגליציה.
היה אדמו"ר בפרמישלאן, Peremyshliany, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקעג;

רוקח, שלום.
מתרע"ה,1915, כיהן כרב בוולברום, Wolbrom, שבאזור קרקוב. בימי מלחמת העולם השניה נמלט לסנדומיירז'-צוזמיר, Sandomierz, שבאזור לובלין, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, עמ 136; החסידות מדור לדור, א, עמ 279; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 1591;

רוקח, שלום, בן טודרוס.
היה אדמו"ר בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, שלום, בן יששכר דב.
היה אחיו של אהרן רוקח שנפטר בירושלים בתשי"ז,1957. נולד בתרס"ז,1907. בתר"ץ,1930(לפי וונדר בתרצ"א), נבחר לרבה של אפטא, Opatów, שבאזור לובלין. אחרי מחלוקת קשה שהיתה בעיר. כשנכנסו הגרמנים לסביבה ברח לבעלז שהיתה בגליציה המזרחית,באזור הכיבוש הרוסי, ומשם לדרוהוביץ',Drohobycz, שעל יד לבוב. הסתתר בבונקר בסטרי, Stryj, שבאותו האזור, ורצה לברוח להונגריה. נפטר מרעב ומקור בכסלו תש"ד, 1943, ביערות שבסביבה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 255-254; וונדר, ד, עמ 905-904; אלה אזכרה, ה, עמ 179-175; החסידות מדור לדור, א, עמ 347; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 62; אפט ,אופאטוב, עמ 217;

רוקח, שלום, בן יששכר דב.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בלובאצ'וב, Lubaczów, שבגליציה, ונקרא "האדמו"ר הפולני". נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 160; החסידות מדור לדור, א, עמ 344;

רוקח, שלום, בן משה.
היה אדמו"ר בגריידינג - גרודק-יגלונסקי, Gródek Jegelloński, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה עם בנו וממלא מקומו אברהם יהושע השל (ע"ע).
מקורות: וונדר, ד, עמ 905;

רוקח, שלום, בן נפתלי.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 347;

רזניק, Reznik, אברהם אבא, בן משה.
נולד בתרמ"ז,1887. למד בישיבות וולוז'ין, סלוצק וסלובודקה, ואחרי נישואיו שנה אחת בכולל האברכים בראדין. בתרע"א, 1911, נתקבל לרב בליסקובה,Liškeve, שבליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר אל חתנו בבריינסק, Braynsk, Brańsk, שבווהלין, שם ישב ר' שמעון שקופ, שהיה מגדולי ראשי הישיבות בדורו. בתרפ"ד,1924, התמנה לרבה של פילווישוק, Pilvishki, שבאותו האזור, והיה רבה האחרון של העיר. עסק הרבה במרכעי הציבור היהודי של עירו, והיה נוסע לועידות של הרבנים בליטא, ואף לקובנה, בירתה של המדינה, בעניינים שהצריכו התערבות בדרגים יותר גבוהים. הוא תמך בבית הספר העברי שהיה בעיירה, הוחזק בידי משרד החינוך של ליטא, ושפת הלימוד בו היתה עברית. הוא דאג לכך שבצד הלימודים הכלליים ילמדו בו התלמידים גם לימודי קודש ברמה מוגברת שתכין אותם ללימודים בישיבות הגבוהות. היה חבר בתנועת המזרחי. כשפרצה מלחמת העולם השניה דאג לפליטים היהודים שנמתטו מפולין לעירו, שישבה על הגבול, ואף למצוא להם מקומות עבודה. נספה באלול תש"א, ספטמבר 1941 עם הרב אליהו אהרן גרין (ע"ע) ועם שאר בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 480, 481; רבני ברית המועצות, 1939-1991; דוד רזניק, כלי שרת, עמ ח-ט"ו;

רזניק, אליהו.
נולד בתרמ"ו,1886. היה רבה האחרון של אזרנה-עז'ארנע, Novo Aleksandrovsk, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א, אוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 133; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 85, 243; אשרי, חורבן ליטע, עמ 274;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;