כהן, יצחק - כלבו, אברהם

ko

כהן, יצחק.
לימד בישיבה הקטנה בקלצק, Kleck, שבווהלין. נספה בשואה (יתכן שהוא ויצחק כהן הנ"ל הם אותו האדם). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 556;

כהן-קהן, משה.
כיהן שנתיים כרב ברדומישל וילקי (רדומשיל רבתי), Radomyśl Wielki, שבגליציה המערבית, שבה כיהנו אבותיו ברבנות שלושה דורות. אחר כך עבר לקלן שבגרמניה, ושם כיהן כרבם של יוצאי פולין. בתרצ"ח,1938, גורש לפולין וחזר לרדומישל. באב תש"ב,1942, אילצו אותו הגרמנים לחצוב קברים בבית העלמין, ואחר כך ירו בו.
מקורות: רדומשיל רבתי והסביבה, עמ 20, 109; וונדר, ג, עמ 432;

כהן, מרדכי. נולד בתרמ"ב,1882.
היה רבה האחרון של רודמין, Rudamina, שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 631; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

כהן, משה ברוך, בן דוד בער.
בשנים האחרונת שלפני מלחמת העולם השניה נתמנה לרבה של איזביצה קוייאבסקה, Kujawska Izbica, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 53;

כהן, פייבל.
נולד בתרס"ח,1908. למד בישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעא;

כהן, רפאל, בן זלמן הכהן.
נולד בתר"ן,1890, בגרמאנוביץ,Germanovichi , שברוסיה הלבנה, ולכן נקרא גם "גרמאנוביצר". הוסמך לרבנות בידי הרב מנחם מנדל חן מצ'רניגוב,Chernihiv
Chernikhov ,Ttschernigov,שבאוקראינה. היה מגדולי הרבנים של חב"ד. כיהן כרב באוסוויאטי, [Osviet.[1 ובשצ'דרין, Shchadryn,Shchedrin , שעל יד גומל, ברוסיה הלבנה. היה בקי בתורת חב"ד, וגם בנגלה. עסק במחתרת בחיזוק היהדות הדתית ברוסיה. מתרפ"ו,1926,(לפי ברגר בתרפ"ב, 1922) היה רב בנעוועל, Nevel, שבאזור ויטבסק, ברוסיה הלבנה, וקיים קשרים עם הרבי מלובאביץ. בתרצ"ב,1932,הזהיר אותו איש המשטרה החשאית שהשלטונות הסובייטיים מבקשים לעצור אותו, ולכן ברח למוסקבה. בעזרתו של מיכאיל קאלינין, שהיה מראשי המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות, קיבל רשות לעזוב את המדינה (אשתו של קאלינין היתה יהודיה, ולפי שעה אין שמה ידוע לנו. קרוב לוודאי שהיא עזרה לו בכך, אך לעולם לא נדע זאת. גם היא לא נמלטה מן הטיהורים של סטאלין, ונספתה במחנה עבודה בסיביר). הרב כהן בא לריגה, בירתה של לטביה, ושם כיהן כרבם של החסידים. נספה ב-1942, לפי השמועה כשרצה להציל ספר תורה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 391; אברהם גרינבוים, רבני ברית המועצות בין מלחמות העולם, עמ 31; ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 570; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 306;

כהנא, Kahana,דוד נפתלי הירץ.
נולד בתר"ל,1870. בתרס"ט,1909, התמנה לאב"ד בטורקה, Turka, שבגליציה המזרחית. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה רבה של פמורן, Pamorzany, שבאותו האזור. נספה בערך בת"ש,1940.
מקורות: וונדר, ג, עמ 330-328; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 418;

כהנא-שפירא, Kahana-Shapira ,אברהם דב בער, בן שלמה זלמן סנדר.
נולד בתרל"א,1870. למד בישיבת וולוז'ין, ושם השתייך לאגודה הציונית החשאית "נצח ישראל". כיהן כרב בסמולוביץ, Smilovichi, שבליטא, ובתרע"ג,1913, הוכתר כרבה של קובנה. אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשקמה ליטא העצמאית ונוסד בה הוועד הלאומי ליהודי ליטא, פעל להבטחת הזכויות של מוסדות התורה. בתרע"ט,1919, השתתף בוועידת היסוד של אגודת ישראל העולמית שהתקיימה בציריך. היה נשיא הכבוד של אגודת הרבנים בליטא, והיה פעיל בכל תחומי החיים הציבוריים של היהודים שם. כשפרצה מלחמת העולם השניה שהה בשוויץ. בני משפחתו בארצות הברית הפצירו בו לבוא אליהם, אך הוא החליט לחזור לקובנה. שם המשיך לטפל בהדפסת ספריו, ובימי השלטון הסובייטי קיבל רשיון מיוחד לשלוח לארצות הברית את כתב היד של החלק השלישי של ספר השו"ת שלו. כשכבשו הגרמנים את ליטא נכלא בגיטו של סלובודקה. הגרמנים ציוו עליו להרכיב את היודנראט, וביקשו ממנו ומן הרב יעקב משה שמוקלר (ע"ע) ואחרים שיעזרו להם להעביר את יהודי קובנה אל הגטו, אך הם סרבו לעשות זאת. כן היה עליו להשיב שם בשאלות שונות של פיקוח נפש ושיתוף הפעולה עם הגרמנים. בכל הבעיות של פיקוח נפש פירש את דברי הרמב"ם שיש לשתף פעולה עם היודנראט אם יש בכך כדי להציל ככל האפשר. נפטר באדר א תש"ג 1943 לפי "פון לעצטן חורבן" באדר תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 9-16; זיידמן, יומן, עמ 196; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 539; יהדות ליטא, ב, עמ 100; פון לעצטן חורבן,9, עמ 48; וולוז'ין, עמ 160; ליטע I, עמ 583-588; ליטע II, עמ 655-656; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 103, 246; טרונק, יודנראט, עמ 15, 39, 380-381; אשרי, חורבן ליטע, עמ 50, 139, 146;

כהנא-שפירא, מרדכי צבי.
בן משה נתן. תחילה היה אב"ד בבריגל-בז'סקו, Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית, ואחר כך היה בוועד הרבנים בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור מייכוב, כרשניצה וקשוינז, עמ 248; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 524;

כהנא-שפירא, רחל.
היתה אשתו של הרב אברהם דב בער כהנא-שפירא. נספתה בדצמבר 1943 בפורט התשיעי שעל יד קובנה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 146;

כלאב (קילוב), Kilab,Kilob,ישראל משה, בן אברהם יעקב.
היה חתנו של הרב מנחם מנדל ז"ק מריגה (ע"ע). היה מו"ץ בריגה. נולד בתרמ"ז,1887. למד בישיבות גרודנה וראדין, שבווהלין. היה מתלמידיו המובהקים של ר' שמעון שקופ ור' נפתלי טרופ. כיהן כרב בטלסן, Talsen, שבלטביה, ויסד שם ישיבה. כשהוקמה הישיבה בריגה בירתה של לטביה ב-1921, נתמנה לראש הישיבה, ואותה ניהל גם בימי השלטון הסובייטי,1941-1940. כיהן ברבנות של ליטא במקום הרב מנדל אווין. לפי השמועה ניתנה לו האפשרות להימלט מריגה בתחילת מלחמת העולם השניה, אך הוא סרב להיפרד מן היהודים שהיו שם. נספה בתחילת ימי הכיבוש הגרמני, קיץ תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה עמ 392; פנקס הקהילות לטביה-אסטוניה, עמ 263; אלה אזכרה, ז, עמ 132-129; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

כלבו,Kolbo ,אברהם.
היה רבה האחרון של לוביץ', Łowicz, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: לוביץ', עיר במזוביה, עמ 391;

[1] אושויאטי, Osviet. לפי הספר Where Once We Walked לא ניתן לזהות את הקהילה הזאת, שהיתה קיימת לפני מלחמת העולם הראשונה.