כ"ץ ,אברהם - כץ

ka

כ"ץ,Katz ,אברהם דב, בן חיים.
נולד בתרל"ט,1879. בתרס"ב,1902, התמנה כדיין ומו"ץ בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. אחר כך חזר ללבוב וישב בבית הדין עם הרבנים נתן נטע לייטר (ע"ע) וישראל לייב וולפסברג (ע"ע). גורש לבלז'ץ בניסן תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 336-335;

כץ, אהרן יצחק הלוי.
נולד בתרס"ח,1908. תחילה שימש כרב באוטיאן, Utene,שבליטא, ואחר כך בפלונגיאן, ,Palanga שבאותו האזור. שם נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 58; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 493; ליטע I, עמ 1887;

כץ, אהרן שמואל, בן שמעון הכהן.
נולד בתר"ל,1870. למד בישיבת וולוז'ין. בתרנ"ז,1897, התמנה לרב ביאנישוק, Joniškis, שבליטא, ובתרס"א,1901, לרבה של רסיין,Raseiniai, Rasien, שבאותו האזור. שם נרצח בידי ליטאים ביולי 1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 88; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 545, 546; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 145; אשרי, חורבן ליטע, עמ 318-319;

כץ, יוסף ראובן, בן חיים הלוי.
נולד בתרל"ז,1877. בתרנ"ג,1893, נתמנה לרב בווישניטה, Vishinta,,שבליטא. משם עבר לגלובוקי, Glubokie, Hluboka, שבווהלין. היה חבר בוועד הפועל של המזרחי בווילנה, ובתר"פ,1920, (או בתרפ"א) נמנה עם הרבנים שחתמו על "קול קורא" של רבני פולין להצטרף אל המזרחי. בזמן הכיבוש הנאצי כתב אל הרב שמריהו זלמן יפה מדיסנה: "אנו היהודים נלכדנו ברשת רעה. מסופקני אם עוד נצליח להתיר את עצמנו מן הסבך שלה".
הפתק הגיע לדיסנה ב-13 לאוקטובר 1941. הרב כ"ץ היה בין היהודים שבראשית ימי הכיבוש הנאצי ציווה עליהם היודנראט לצאת לעבודת כפייה. נספה בשואה.
מקורות: דיסנה. ספר זכרון לקהילה, עמ 134; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; יהדות ליטא, ב, עמ 59; חורבן גלובק, עמ 64;

כץ, יחיאל מיכל, בן שמעון.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבות גרודנה, סלובודקה וחברון. היה מו"ץ בווילנה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 59;

כ"ץ, יעקב, בן יוסף שהיה ידוע בכינוי "דער פרומער שניידער" (החייט הצדיק).
למד בריגה בגימנסיה הדתית "תורה ודרך ארץ", ואחר כך בישיבת טלז. שימש כרב בוונדן, Venden, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393;

כ"ץ, יצחק, בן אברהם דב.
מתרצ"ח,1938, היה אב"ד בטוטשין, Tutchin-Kripah, שבווהלין. כתב בעיתונים "טָאגבלאט" ו-"איד". בימי מלחמת העולם השניה הוגלה לרוסיה. נכלא בבית הכלא ליד טשקנט משום שלימד תורה, ושם נפטר, או נרצח, בחנוכה תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 93; ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175; וונדר, ג, עמ 336;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

כ"ץ, מתתיהו הכהן.
היה חתנו של הרב יוסף נחמיה קורניצר מקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: שו"ת וחידושי רבנו יוסף נחמיה קורניצר, עמ טז;

כץ, שאול, הרב ד"ר.
נולד בתר"ל,1870, בשוורזדז Swarzedz, , שבאזור פוזנן. מתרמ"ח,1888,עד תרנ"ה,1895, למד בסמינר לרבנים בברלין, ובאוניברסיטה שם שפות מזרחיות. אחרי שסיים את לימודיו התקבל כרב אורתודוקסי בזאבז'ה,Hidenburg, Zabrze , שעל יד צ'נסטוחוב. אחרי הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבזל,1897, לחם ברבנים שהתנגדו לתנועה הציונית. אף שיכול להימלט מגרמניה הנאצית לא רצה לעזוב את קהילתו. בנובמבר 1938 אסרו אותו הגרמנים. בקיץ תש"ב, 1942, גורש למזרח ונספה. שני בניו עלו ארצה.
מקורות: לוונטאל, עמ 87; ולק, עמ 178;

כץ.
מתרצ"ז,1937, מילא את מקומו של הרב ד"ר נחמן צבי באו בזייוויץ'-זייבוש,Żywiec, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 151;

כץ.
סמיאטיץ',,Siemiatycze ווהלין. תמך בהתארגנות בנשק, ועודד את הנוער היהודי לצאת אל הפרטיזנים ולנקום בגרמנים. נספה בגטו של גלובוקיGlubokiye, , Glubokie, Hluboka שבאותו האזור, ביולי 1942.
מקורות: קהילת סמיאטיץ', עמ 407-406;

כץ.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב במרוויץ, Murawica, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 138, 139;