נאי, ברוך - נוסנבוים, זאב

ne

נאה, Nae, Noe, ברוך אשר.
למד בישיבת "בית יוסף" במוהילב, Mohilev, Mogilev, שברוסיה הלבנה. אחרי המהפכה הרוסית מילא תפקיד חשוב בהעברת הישיבה מברית המועצות ללטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 399;

נאי, Nai,אביגדור מנחם מנדל.
מראשית המאה העשרים עד מלחמת העולם השניה כיהן כרב בפולאווה, Puławy, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 380;

נאי, מנחם מנדל.
בתרנ"ג,1893, התחיל לכהן כרב בדוביינקה, Dubienka, שבאזור לובלין. לפני מלחמת העולם הראשונה בא לסנדומיירז'-צוזמיר, Sandomierz, שבאותו האזור, ועד החורבן כיהן שם כרב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין-קיילצה, עמ 129 , 366;

נבנצל, Nebenzahl,יוסף יהודה, בן משה צבי הירש.
נולד בתרנ"ח,1898. היה רבה האחרון של ברודשין, Brodschin, Bohorodchany, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ח השתתף בוועידת הרבנים בלבוב, שהתכנסה ביזמתם של שלטונות פולין כדי לעורר את היהודים לתמוך ברשימות הפולניות, ובמיוחד בזאת של פילסודסקי נשיא פולין, לסיים הפולני. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 991 ;

נגלר, Nagler,הרש, בן יחיאל.
היה סגן המנהל הרוחני ומגיד שיעור בישיבת "דגל התורה" בטורקה ע"נ סטרי, Stryj Turka nad , שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: טורקה ע"נ סטרי, עמ 87;

נַדזדאוייץ, (נאדזאראוויץ), Nadzarawitz,Nadzdawitz,אליעזר יהודה.
למד בישיבת לומז'ה, Łomża, שבווהלין, ואצל ה"חפץ חיים" בראדין,Radun, Radin, וכיהן כרב בלוז'קי, Luzhki, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 384; ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 835; אמש שואה, עמ 66;

נובאק (נוביק), Nowak, Nowik,ישראל מיכל, בן שלמה.
למד בישיבה באנטופול, Antopol, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124, 125;

נודל, Nudel, משה (פנחס).
למד בישיבה באנטופול,Antopol, שבווהלין. היה רבה של תחנת הרכבת רפלובקה שבעיר. נספה בשואה.
מקורות: אנטופול, עמ 124; מכתבו של אריה מוניץ;

נודלמן,Nudelman,ברוך אשר, בן מרדכי. נולד באוקראינה.
למד בישיבת "בית יוסף" בנובהורדוק. בתרצ"ד, 1934, בא לפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski ,שבאזור לודז', ושם הקים סניף של הישיבה הזאת. בראש השנה ת"ש,1939, נחטף מבית הכנסת (לפי גרסה אחרת ממניין פרטי) בעת התפילה, ונשלח עם שאר היהודים שהתפללו בו לברסלאו. שם הם עונו, וכעבור חדשים אחדים הוחזרו לפיוטרקוב. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 243, 330-329, 710, 780; הוברבנד, עמ 70;

נוטקביץ, Nutkewitz,נתן נטע.
נולד בתרמ"ח,1888. כיהן כרב בגומבין,Gombin Gąbin , שבאזור לודז', ושם טיפח את בית הספר "תרבות". אחר כך בא לריפין, Rypin, שבאזור ורשה. היה בעל השכלה כללית רחבה וציוני. הלא ציונים הצרו את צעדיו. אשתו, הרבנית רצה רייזל, היתה בזמנו חברה במפלגה הסוציאליסטית ס.ס. פאראייניקטע. בימי מלחמת העולם השניה הגיע לגטו ורשה (עדותו של עמנואל רינגלבלום), ושם היה פעיל בוועדה לעזרת הפליטים, ואחראי על היהודים מריבפין שגורשו לגטו ורשה. נורה בידי שוטר אוקראיני, כשניסה לברוח מן הרכבת שהובילה לטרבלינקה. בנו יונה, שנולד בתרפ"ב,1922, היה פעיל במחתרת ביתר בגטו ורשה. הוא הטיל רימון לחצר מלאה בגרמנים ונהרג.
מקורות: ספר ריפין, עמ 140-127, 832-831; מכתבה של עדה הולצמן אלי, י"ט בתשרי תשמ"ז, 11.10.2006;

נוימרק (ניימרק), Neimark, Neumark, Noimark,ד"ר מנס-מנשה.
נולד בתרל"ה,1875, בפוזן, Posen, Poznań. למד בסמינר לרבנים בברלין, ובאוניברסיטה שם. בתרס"ה,1905, התקבל כרב ליבראלי בדויסבורג, Duisburg, שעל יד קלן. עסק הרבה בפעילות סוציאלית ובעבודה עם הנוער. כשעלו הנאצים לשלטון פעל למען הגירת יהודים מגרמניה. בתש"ב,1942, גורש לטרזיינשטאט. נספה בשואה.
מקורות: ולק, עמ 281;

ניימרק, ישעיה דוד, בן הירש.
נולד בתרמ"ח,1880. הוסמך לרבנות, ושנים רבות התפרנס כשוחט באחד הכפרים הסמוכים לפיוטרקוב , Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 243-242;

נוֹסל (נאסל), Nosel,יצחק.
נולד בתרע"א,1911. כיהן כרב באנטלפט Antlieptė, , שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 150; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 93, 227;

נוסנבוים, Nussnbaum,Nussnboim,Nusnbaum,Nusnboim,זאב וולף.
"העילוי מסטרי". נולד בתרל"ז,1877. בתרס"ז,1907, נתמנה לדיין ומו"ץ בדרוהוביץ',Drohobyc, שבגליציה המזרחית, ושם הקים ישיבה שלא החזיקה מעמד בשל קשיי מימון. בתרע"ט,1919, נתמנה שם לראב"ד. היה ראש חסידי טשורטקוב בעירו, ומראשי אגודת ישראל בגליציה המזרחית. היה חבר בוועדה הרוחנית של ישיבת חכמי לובלין. כתב חיבורים בכל מקצועות התורה. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1003-1001;