נחומובסקי ,אברהם - ניימן, שמעון

na
נחומובסקי, Naumowski,Nachumowski,אברהם יצחק.
נולד בתרמ"ז,1887. היה דיין ומו"ץ בשאבלי,Shavlan, Šiaulėnai, שבליטא. הנאצים עינו אותו, והוא נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 161, 227; אשרי, חורבן ליטע, עמ 194;

נחמקין, Nechamkin,חיים מנחם.
למד בישיבת ראדין,Radun, Radin, והיה מקורב ל"חפץ חיים". כיהן כרב במאלטה,Malta, Silmala ,וברוזֶנובסק–זילופה, Rosinkof Zilupe, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 399;

ניידיץ', Neiditz,משה.
בין שתי מלחמות העולם היה רבם של חסידי סטולין בברזניצה, Bereżnica, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 51;

נידזויאדוביץNidzwiadowitz, ,אליעזר יהודה.
כיהן כרב בלוז'קי, Łużki, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 379;

נייהויז, Neuhaus,Neihaus, Neihoiz,אריה לייב, בן נחמן.
תחילה עסק במסחר, ואחרי שנפטר אביו כיהן כרב וכאדמו"ר מקומי בטומשוב לובלסק, Tomaszów Lubelski, שבאזור לובלין. בימי מלחמת העולם השניה גלה לברית המועצות, ושם נפטר.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 238; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שכב;

נייהויז, יהודה זונדל, בן פנחס.
הרבי מסמבור, Sambor, גליציה המזרחית. נולד בתר"ל,1870. היה אדמו"ר בלבוב. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1009-1007; אלפסי, עמ 144;

נייהויז, ישראל שמואל, בן מאיר יחיאל.
היה אדמו"ר בחלם, Cełm, שבאזור לובלין. ערב מלחמת העולם השנייה עמד להיבחר כרב העיר, אך מכיוון שהמלחמה פרצה לא יצא הדבר לפועל. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 144; החסידות מדור לדור, א, עמ 299; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 223; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תרח;

נייפלד (נויפלד),Neifeld, Noifeld, Neufeld ,בעריש, בן אברהם.
בתרס"ד,1904, התמנה לאב"ד ברציונז', Raciąż, שבאזור ורשה. כשכבשו הגרמנים את העיר הם התעללו בו. נספה בגטו ורשה.
מקורות: גלעד לקהילת רציונז', עמ 215, 229, 241; אלה אזכרה, ז, עמ 242;

נייפלד, ראובן יהודה, בן אברהם.
נולד בתרכ"ט,1869. הוסמך לרבנות בידי יחיאל מיכל הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, אליהו חיים מייזל מלודז' ואחרים. בתרנ"ד,1894, נתמנה לאב"ד ברציונז', Raciąż, שבאזור ורשה. בתרס"ד,1904, נתמנה לאב"ד בנובידבור,Nowy Dwor Mazowiecki, שבאותו האזור, והיה חבר בהנהלת הקהילה. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה בין המייסדים של אגודת הרבנים בפולין, והיה מקורב לתנועת המזרחי. אחרי שפרצה מלחמת העולם השניה עזב את נובידבור וחזר לוורשה. שם נפטר בחורף ת"ש. בנו, הרב אלימלך נייפלד, עלה ארצה והיה חבר במרכז העולמי של המזרחי.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 245-241;

ניימן,Neiman ,ג.
כיהן כרב בלאסק,Łask, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 137;

ניימן, משה צבי הירש.
הוסמך לרבנות, ולפרנסתו עסק במסחר. שימש כדיין בבייטש, Biecz, שבגליציה המערבית. הנוער החרדי נמשך אחריו, וביתו היה מלא באנשים שבאו לשמוע מפיו דברי תורה. כשהיה בקרון המוות למיידאנק הבריח משם מכתב שבו כתב לבני משפחתו שיתחזקו באמונה למרות הנסיונות הקשים.
מקורות: עיירתנו בייטש, עמ 201, 239-238;

ניימן, שמעון בצלאל.
נולד בתר"ך,1860. הוסמך לרבנות והתפרנס ממסחר בספרים, תחילה בקרקוב ואחר כך בטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. נספה באדר תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1019-1016; טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאט, עמ 204; ספר קראקא, עמ 108;