מקובקי, צבי - משיץ ,אלחנן

ma

מקובקי (מקובסקי), Makowki,צבי.
כיהן כרב בקובילניק, Kobilniki, Kobilinik, Narach, שבאזור פינסק, רוסיה הלבנה, אחרי חותנו הרב יהודה לייב איינבינדר (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 534;

מֶקלין, Meklin,משה.
נולד בתרל"ב,1872. בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בטורוב, Turov, שברוסיה הלבנה (אז פולין). נספה באוגוסט 1941.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מרגולין (מארגולין),Margolin.
נולד בתר"ע,1910,בקרמנצ'וג Kremenchug ,, שבאוקראינה. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רצב;

מרגליות, Margulis, Margolis, Margaliot ,מנחם מוניש.
נולד בתרמ"א,1881. בתרע"א,1911, נתמנה לרבה של יאנוב,
Janów Trembowelski , שעל יד לבוב. נספה כנראה בת"ש.
מקורות: וונדר, ג, עמ 943; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 283-282; קרסנוברוד, ספר זכרון, עמ 187, 458-457. פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 513;

מרגליות, מנחם מנדל.
נולד בתרל"ח,1878. בסוף המאה הי"ט התיישב בכפר גלוד, Glod- Somes , שבטרנסילבניה. בתרס"ח,1908, עבר לאוטיניה, Ottynia, שבגליציה המזרחית. שם שימש כמגיד שיעור וכרב ללא משכורת, והחזיק ישיבה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, רומניה, כרך שני, עמ 111;

מרזל,Merzel ,אברהם (אברהמצ'י).
נולד בגליציה. היה מחסידי צ'ורטקוב. בא לאנטוורפן, ושם היה שוחט ודיין. נספה בשואה.
מקורות: עדותו של אלימלך לרנר;

מרקוביץ,Markowitz ,זלמן טוביה.
היה רבה האחרון של אנטלפט,Antalieptė , שבליטא. נספה בפורט התשיעי בקובנה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 150; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 85;

מרקוביץ (גורדון), שמואל.
היה רבה האחרון של טורץ, Turetz, שברוסיה הלבנה. נולד ב-1900. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה, וככל הנראה התמנה לרב בברדיאנסק, Berdiansk, שבאוקראינה הדרומית, על יד הים השחור. בתרפ"ט,1929, עשה כמה שבועות בגרמניה, כשליח של הישיבות של ה"חפץ חיים". כשפרצה מלחמת העולם השניה נכבש האזור שבו גר בידי הרוסים, והוא עבר לווילנה שאז היתה בתחום ליטא העצמאית. באותה העת התארגן שם ועד הרבנים הפליטים, והרב מרקוביץ היה מראשיו. הוא רצה להגיע לארץ, אך מכיוון שנחשב לאזרח סובייטי בוטל רשיון היציאה שלו. לפי השמועה הוא הורד מן הרכבת שעמדה לעזוב את העיר. שם נשאר,
ונספה ב-1941.
מקורות: קהילות טורץ וירמיץ-ספר זכרון, עמ 6-4; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מרקוס, Markus,יצחק.
היה חתנו של הרב יצחק הלוי שוסטר מסוקולקה (ע"ע). למד בישיבת ראדין,Radun, Radin. בתרצ"א,1931, היתה בסמורגון מחלוקת בקשר למינוי רב חדש, ולכן מינו שם שני רבנים, אותו ואת גיסו הרב זליג סלודז'ינסקי (ע"ע). בזמן הכיבוש הנאצי עבר לגטו וילנה. שרד מן האקציה של הרבנים שנערכה שם ב-12 ביולי 1941. נספה במיידאנק.
מקורות: קרמרמן, עמ 105; סמורגון, ספר עדות וזכרון, עמ 104, 527, ברשימת הנספים;

מֶרקֶר (מארקער), Merker, Marker,שלמה, בן הרב מאיר יחיאל מוורשה.

היה חברו הקרוב של הרבי מאוסטרובצה וצם עימו כל שני וחמישי (האוסטרובצה צם כידוע 40 שנה לפני השואה). בצעירותו למד בישיבת גור, ידע הש"ס בעל פה, וב"טיש" בגור היה יושב רביעי בשורה הראשונה ליד הרבי. בתחילה הוא היה רב בקוזימינה שבאזור קאליש, ועם מות אביו הוא בא להחליפו בפרוור אוחוטה שעל יד ורשה

- אוחוטה , היו לו 4- ילדים שנרצחו בשואה , הוא כיהן גם בבית הדין בוורשא. הרב מרקר היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נספה בשואה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 61, 341; פלינקר, וארשה, עמ 160; קרוב משפחתו הרב מרדכי פרומר;

משיץ, Mashitz ,אלחנן.
ראה מושיץ, אלחנן.

משיץ, יהודה. ראה מושיץ, יהודה.