סילמן, משה - סמיאטצקי ,יעקב

si

סילמן, משה ישראל, בן אברהם יצחק.
נולד בפולין. בגיל צעיר היה אב"ד בברדיוב, Bardejov , שבסלובקיה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס כמייעלניק, עמ 155; באבדן מולדתי, לזכר ק"ק בארדיוב, עמ 9;

סימון, Simon,סטניסלב. נולד בתרס"ז,1907
מתרפ"ו,1926, עד תרצ"ג,1933, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בתרצ"ד נתמנה לרב באינוברוצלב Inowrocław,, שבאזור פוזנן. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: קיש, עמ 434;

סירוטה, Sirota,אביגדור.
היה רב באנטופול, Antopol, שבווהלין. נרצח ביולי 1941, בימים הראשונים אחרי שהעיר נכבשה בידי הגרמנים.
מקורות: אנטופול, עמ 15;

סלאבין, Slawin,שלמה.
היה ראש ישיבה בסטולין, Stolin, שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון רוביז'ביץ, דובנה והסביבה, עמ 108;

סלודז'ינסקי, Slodzinski,זליג.
מוצאו מפינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה. היה מתלמידיו של הרב ירוחם לייבוביץ ממיר. היה גיסו של הרב יצחק מרקוס (ע"ע) מסמורגון, Smorgon, שבליטא. בתרצ"א, 1931, היתה בסמורגון מחלוקת בקשר למינוי רב חדש, וכך מינו שם אותו ואת גיסו הרב יצחק מרקוס (ע"ע). בימי מלחמת העולם השניה היה בגטו וילנה. שרד מן האקציה של הרבנים שנערכה שם ב-12 ביולי 1941. נספה בשואה.
מקורות: קרמרמן, עמ 105, 106; סמורגון, ספר עדות וזכרון, עמ 104, 529 ברשימת הנספים;

סלודקי, Slodki,יעקב.
ויסוקה מזובייצק, Wisokie Mazowieckie, שעל יד ביאליסטוק. נספה בשואה.
מקורות: ויסוקה מזובייצק, עמ 143;

סלומון, Salomon,נפתלי.
היה בגטו קרקוב, ושם קיבל על עצמו לקיים את מצוות הלוויית המת. בנו שלום נמנה עם קבוצה קטנה של צעירים, ובהם א"ד שצ'ֶגובסקי בעל הזכרונות, שבהתחלת המלחמה, עוד לפני הכניסה לגטו, למדו תורה בפינת מסתור. נספה בשואה.
מקורות: אברהם דוד שטשעגאָווסקי, מיט הקדוש ר' יהודה לייב אָרלעאן און ראדָמסקער בני תורה אין קראָקאָווער געטא, דאס אידישע וואָרט, נומ' 336, עמ 49.

סלומון, שכנא.
מיכוב לובלסק, Michów Lubelski. אזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: ספר מיכוב, עמ 329;

סלומונסקי,Salomonski , מרטין, הרב ד"ר.
נולד בתרמ"א,1881, בליסה, Lissa, Leszno, שבאזור פוזנן. למד בברלין בגימנסיה ובבית הספר הגבוה למדעי היהדות. כתב עבודת דוקטור על הצמחים במשנה. בתר"ע,1910, נתמנה לרב בפרנקפורט על האודר. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי בחזית המערבית. בתרפ"ה,1925, חזר לברלין, ושם היה מורה ליהדות בבתי הספר הגבוהים, רב בבית הכנסת ליברלי, ומורה בסמינר הליברלי לרבנים. היה פעיל בחיים הציבוריים של היהודים בעיר. נספה באושוויץ ב-1944.
מקורות: סינסון, עמ 60;

סמארגאן (סמורגון), Smorgon,יעקב
נולד בתרל"ז,1877. שנים רבות כיהן כרב בדאגדה ,Dagda, שבלטביה, ושם הקים "קיבוץ" של לומדים. נספה ביולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 402; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

סמואל, Samuel, יצחק (יוליוס)
בן החבר שמואל סמואל ("חבר" - תואר שהיה מקובל בקרב יהודי אשכנז(, נולד בכסלו תרס"ג, דצמבר 1902 ,בפרוידנבורג, Freudenburg, שבגרמניה. מתר"פ, 1920, עד תרפ"ד, 1924, למד לימודים תורניים וכלליים בישיבת "תורת משה" בפרנקפורט שעל נהר מיין. בתרפ"ה, 1925, התחיל ללמוד בבית המדרש לרבנים על שם הילדסהיימר בברלין, ובתרפ"ט, 1929, הוסמך שם לרבנות בידי הרבנים יוסף וולגמוט ויחיאל יעקב ויינברג. הצטרף לתנועת "צעירי המזרחי"' ונבחר מטעמה לציר בקונגרסים הציוניים. כיהן כמזכיר של "ההסתדרות העולמית שומרי שבת", ואירגן את הכנס העולמי של שומרי שבת שהתכנס בברלין באלול תר"צ, ספטמבר 1930. עם סיום לימודיו הוצעה לו משרת הרבנות באוסלו, בירת נורווגיה. במרחשון תרצ"א, נובמבר 1930, אחרי נישואיו להנרייטה לבית פולק, עבר לשם והיה לרבם של יהודי נורווגיה, ופעל להגברת זיקתם של היהודים שם ליהדות. בשבתות ובמועדים היה דורש בבית הכנסת ולימד תורה למבוגרים. לילדים ולנוער לימד יהדות ב"חדר" שהקהילה הפעילה, ולשם כך חיבר ספרי לימוד. בשאלות הלכתיות סבוכות התייעץ עם הרב ויינברג. כמה מתשובותיו של הרב ויינברג אליו נכללו בשו"ת "שרידי אש". בחורף תרצ"ה, 1935, ביקר בארץ עם רעייתו, וגם נפגש עם הרב קוק. על רשמיו מן הביקור כתב יומן שנדפס בביטאון של הקהילה. הוא שלט היטב בשפה הנורווגית, פירסם מאמרים בביטאון של הקהילה ובעיתונות הכללית, חיבר ספרי לימוד, ותירגם מנורווגית לגרמנית את היצירות "היהודי" ו"היהודיה", מאת המשורר הנורווגי הנריק ורגלנד ((Vergeland.
בא' בניסן ת"ש, 9 באפריל 1940, נכבשה נורווגיה בידי הגרמנים. בתקופה הראשונה התנהלו החיים, במידה זו או אחרת, כסדרם. באלול תש"ב, אוגוסט 1942, נדרש הרב סמואל, עם עוד קבוצת יהודים, להתייצב מדי יום בגסטאפו. כשרמזו לו שכדאי לו להימלט הוא דחה את ההצעה מתוך אחריות ליהודי הקהילה, והחליט להישאר אתם.
בכ' באלול תש"ב, 2 בספטמבר 1942, נאסר. בכ"ב במרחשון תש"ג, 20 בנובמבר 1942, שולח לגרמניה באנייה "מונטה רוזה", וממנה גורש לאושוויץ. שם נספה בח' בטבת תש"ג, 16 בדצמבר 1942.רעייתו ושלושת ילדיהם הוברחו לשוודיה, ואחרי המלחמה עלו ארצה. על קורות יהודי נורווגיה בתקופת השואה ועל מה שאירע לבעלה העידה הרבנית סמואל במשפט אייכמן.
מקורות: עדות בנו עמוס סמואל במכתבו אלי; משפט אייכמן: עדויות [א], ירושלים תשכ"ג, עמ' 475 – 480; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ירושלים תשל"ב, כרך ד עמ' 140 – 141; האנציקלופדיה של השואה, תל אביב תש"נ, כרך ד, עמ' 811 – 813; מהאפל אל השחר – קהילה זוכרת, מהדורה שנייה מורחבת, ירושלים תשס"ח, עמ' 313 – 328; בית המדרש לרבנים בברלין, 1938-1873, עמ' 98;
G.Heidt und D.S. Lennartz, Fast vergessene Zeugen, Freudenburg 2000, pp. 351– 354;;

סמושקוביץ (סמושקאָוויץ), Smuskowitz,יעקב.
נולד בתרע"ד,1914. למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רס;

סמיאטצקי, Smiatecki,יעקב שלמה.
היה רבה האחרון של שטשגובו, Strzegowo-Osada, שבאזור ורשה. כשנכנסו הגרמנים לעיר במלחמת העולם השניה בחרו יהודי העיר במשלחת שתפנה אל המפקד הגרמני, והחליטו שבראשה יעמוד הרב סמיאטצקי. הוא הסכים לכך בתנאי שהוא יהיה האדם השני, ולא הראשון. המפקד הגרמני הרגיע את היהודים, והבטיח להם שלא יאונה להם כל רע. אך חברי המשלחת חזרו מפוחדים, והחליטו לעזוב את העיר. בהם היה גם הרב סמיאטצקי, שהלך לוורשה עם אשתו ובנו הצעיר, כי האמין שהיא תהיה יותר בטוחה, ומתוך תקוה לחזור לעירו כאשר המצב בה יוטב. נפטר בגטו ורשה.
מקורות: סטשעגאָווע יזכור בוך, עמ 23, 89-90, 104, 106;