סמילג ,חיים - ספרין, אלתר

sm

סמילג,Smilg,חיים.
היה רבה האחרון של ניי-רדווילישוק, Nemunėlio Radviliškis. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 398;

סנדז'בסקי,Sandzewski ,אברהם זאב.
היה דיין בקונין,Konin , שבאזור פוזנן. נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29;

סנדר,Sender ,דוד יהושע.
במקצועו היה מורה. מכיוון שבשנות השלושים של המאה העשרים לא היה בעירו פוזנן, Poznań,Pozen, Pozno רב, הוא נבחר כרבה של העיר בבחירות שהתקיימו שם בתרצ"ד,1934. שם היה נותן לסטודנטים שומרי המצוות שיעורים בספר המדע של הרמב"ם. כשב-1938 באו לפוזנן היהודים בעלי האזרחות הפולנית שגורשו מגרמניה לזבונשין, Zbąszyń, שבאותו האזור, הוא טילפן לדויד ברקוביץ מד'ווארט, Warta,Dvart, סיפר לו על מצבם הגרוע של הפליטים, וביקש עזרה בשבילם. הוא היה ממייסדי הוועד שהוקם כדי לעזור להם ולהעלות אותם לארץ. כשנכנסו הגרמנים לפוזנן נמלט משם. אחרי זמן קצר חזר לעירו וקיבל על עצמו להמשיך להיות רבם של יהודי העיר. הגרמנים התעללו בו, וכעבור זמן מה הגלו אותו ואת כל היהודים מאזור פוזנן וקמפנו לאזור לובלין. משם נמלט לוורשה, כשזקנו גזוז, והביא עמו תיאורים מזעזעים על התנהגות הנאצים כלפי היהודים. בוורשה הקימו יוצאי חבל פוזנן מטבח ציבורי לבני קהילתם, מינו אותו לנציגם, וזמן מה אף שילמו לו משכורת קבועה. הוא עבד ב"שופ" לנעליים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. נספה בטרבלינקה.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 130, 292; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 29, 56-58, 70-71[1] ;; פנקס הקהילות, מחוזות פוזנן ופומרניה –גדנסק (דנציג), עמ 13, 15; מוניץ, גווילי החורבן, עמ 31;

סעקערביץ (סקרביץ, סירקביץ),Sekerewitz,Sirkewitz ,אברהם יעקב.
היה מנהיגם של החסידים בבריינסק,Braynsk ,Brańsk, שבווהלין. בראשית שנות העשרים של המאה העשרים הם חשבו שכס הרבנות בעיר מגיע לו, אך נאלצו לוותר לטובת הרב יצחק זאב צוקרמן (ע"ע). בשנות השלושים של המאה העשרים נתמנה לרב הקבוע של בריינסק. נספה בטרבלינקה בנובמבר 1942.
מקורות: נר לבריינסק, עמ 26; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 190;

ספיבק (שפיבק) Shpiwak)),Spiwak, ברוך.
נולד בתרמ"ב,1882. בת"ש, 1940, קיבל את הרבנות בדוקשט, Dukštas,שבליטא מידי חותנו הרב דב בער אביגיל (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 1319; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 250;

ספיר,Sapir,מרדכי יוסף.
היה דיין בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. בימי הכיבוש הנאצי עבר לטרנוב, Tarnów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 165;

ספקטור,Spektor,משה.
"ר' משה סוויניכר". כיהן כרב ברוזישץ,Rozyszcze Rozishts,שבווהלין. בסוף שנות השלושים של המאה העשרים שימש שם גם כ"רב מטעם", וגם לא יהודים נזקקו לו בסכסוכים עם היהודים. תמך באגודת ישראל. הגרמנים מינו אותו כחבר ביודנראט. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ספרד (ספארד),Sfard,זאב, בן אלתר מרדכי.
בתרצ"ב,1932, נבחר לסגנו של הרב מרדכי גינצבורג (ע"ע) מאוסטרוג-אוסטרהא, Ostróg, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 38;

ספרד, יהודה לייב.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים נבחר לרבה של מלניצה, Melnica, שבווהלין, וכמה עיירות סמוכות. הגרמנים מינו אותו כחבר ביודנראט. נספה בסוף אוגוסט 1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 135; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

ספרין, Safrin,אברהם מרדכי, בן אליעזר צבי.
נולד בתר"ם,1880. היה דיין ומו"ץ בדלטין, Delatyn, שבגליציה המזרחית, ואב"ד בזסלב, Zasław, שבאותו האזור. אחר כך היה אדמו"ר בבוריסלב, Borysław, שבאותו האזור, ושם נפטר בכסלו תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1086;

ספרין, אליעזר צבי. בן אברהם מרדכי.
נולד בתר"ס,1900. היה אדמו"ר בוויירושוב, Wieruszów, ובפביאניץ, Pabianice, שבאזור לודז'. נספה בגטו לודז'. מקורות: אלפסי, עמ 124; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; וונדר, ג, עמ 1086;

ספרין, אלתר יששכר, בן משה חיים.
נולד בתרל"ג,1873. בין שתי מלחמות העולם מילא את מקומו של אביו, האדמו"ר מאַלטשטאט, Stary Sambor, שבגליציה המזרחית. במיוחד נהרו אליו יהודי הכפרים. בכל קיץ היה נוסע לטורקה ע"נ סטרי, Turka nad Stryi, שבגליציה המזרחית. נספה בגטו סמבור בסיון תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1087-1086; אלפסי, עמ 124; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; טורקה ע"נ סטרי, עמ 90;
בית קומרנא, עמ 130;

[1] הרב יהושע משה אהרונסון, מחבר הספר 'עלי מרורות', היה גיסו של הרב סנדר, וכשזה היה יוצא לחופשות הקיץ מילא הרב אהרונסון את מקומו .