סטמפל, שרגא - סילמן, יעקב

st

סטמפל, שרגא פייבוש, בן יצחק.
נולד בקרקוב בתר"מ,1880. אביו, שלא היה חסיד של רבי מסויים, נהג להתפלל בקלויז הלמדני של צאנז, Sanz, Nowy Sącz, גליציה המערבית. היה מראשי אגודת ישראל בקרקוב וחבר מועצת העיריה. בתרפ"ב,1922, נבחר לסיים הפולני. בתר"ץ,1930, נבחר כראש הקהילה של קרקוב. כשנכנסו הגרמנים לקרקוב עבר לגטו בוכניה, Bochnia. ידידיו מחו"ל השתדלו למענו, והוא קיבל דרכון של פרגואי, והועבר לברגן-בלזן. בשמחת תורה תש"ה,1944, נלקח משם לאושוויץ.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 180-176;

סטפנר, Stefner, Stepner,אייזיק.
היה רבה האחרון של לייפון, Leipalingis, שבליטא. נספה בתשרי תש"ב, ספטמבר 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 358;

סטרוסטה, Starosta, אליהו.
נולד בתרנ"ד, 1894. לפני מלחמת העולם השניה גר בערים סיניאבקה, Siniawka, Sinyavka, Sinovla, נובוגרודק, Novogrudek, Navahrudek , ונייסוויז', Nieświez, שבווהלין (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). כיהן כרב בסיניאבקה, והתפרנס ממכירת שמרים והכנת נרות לשבת. נספה עם בני קהילתו בערב תשעה באב תש"ב, 1942.
מקורות: דפי עדות ביד ושם; חוברת הנצחה לסיניאביקה, דגניה א;

סטשבסקי. Stasewski,
דז'יאלושיץ, Działoszyce, Zaloshits, אזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של דז'יאלושיץ והסביבה, דז'יאלושיץ, סקלאמביץ, קאזימיירז', עמ 278;

סיגר,Siger ,יהודה לייב.
נולד בתרס"ח,1908. כיהן כרב בז'ימל, Žemelis, שבליטא. היה רבה האחרון של קמי,Komai. נרצח בידי ליטאים באוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 293, 609; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

סידרר (סידערער),Siderer ,משה.
נולד בתר"ס,1900. היה ראש ישיבה ברקישוק, Rokiškis, שבליטא נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 321; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


סילמן,Silman,אברהם, בן יוחנן.
לפני מלחמת העולם השניה כיהן כרב באחד הפרוורים של לודז'. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נפטר באחד ממחנות העקורים כחודש אחרי שהמלחמה הסתיימה.
מקורות: לאָדזשער געטא, עמ 455; עדות אחיינו פרופ' יוחנן סילמן;

סילמן, אליעזר, בן אברהם.
כיהן כרב בדזיאלושיץ,ז'אלוזיץ Działoszyce, Zaloshits, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס כמיעלניק, עמ 155, 36 ברשימת הנספים;

סילמן, טוביה, בן אברהם יצחק.
היה רב בחמיילניק, Chmielnik, שבאזור קיילצה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס כמייעלניק, עמ 147, 155, 36 ברשימת הנספים;

סילמן, יוחנן.
בשנות השלושים המאוחרות של המאה העשרים כיהן כרבה של נובי-קורצ'ין (עיר חדש), Neustadt,Nowy Korczyn, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 318;

סילמן, יעקב, בן אברהם יצחק.
בימי מלחמת העולם הראשונה התחיל להתעניין בצרכי הציבור בעירו חמיילניק, Chmielnik, שבאזור קיילצה, והתקרב לתנועה הציונית. אחרי המלחמה הצטרף למזרחי, והשתתף בוועידה הארצית השניה של התנועה, שהתקיימה בוורשה באביב תרע"ט, 1919, ובוועידה השלישית שהתקיימה בוורשה. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישב בלוקוב, Łuków, שבאזור לובלין, ובהשפעתו נוסדה שם חברה להתיישבות בארץ ישראל, על יד תנועת המזרחי. אנשי "שלומי אמוני ישראל" (אגודת ישראל) הצרו את צעדיו, והכריזו מלחמה גם על בית הספר של המזרחי בעיר. בתרפ"ד,1924, בא לארץ ישראל וקיווה להביא לכאן את משפחתו. כאן היה חבר ב"הפועל המזרחי", והתפרנס כשומר בבניין של בית הספר "תחכמוני" בתל-אביב, שבאותה העת התחילו לבנות אותו. בתרפ"ז,1927,חזר לפולין מסיבות כלכליות, ונתמנה לראב"ד בפירשניצה,Pieryzchnica , שעל יד חמיילניק. הוא לחם בשם הרע שהוציאו לארץ ישראל היורדים שחזרו לפולין עקב המצב הכלכלי הקשה ששרר אז בארץ, והמשיך להיות פעיל בתנועה הציונית ובמזרחי. נספה בשואה.
מקורות: פנקס כמיעלניק, עמ 445-454, 155, 36 , ברשימת הנספים;

סילמן, יעקב, בן דויד.
היה רבה של גריבוב, Grybów, בגליציה המערבית. ב-19 בינואר 1942 כתב ללודז' מכתב ובו מסר פרטים מדוייקים על מה שנעשה במחנה המוות חלֶמנו, כפי שמסרו לו כמה אנשים שהצליחו לברוח משם. נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 75-76; א וואָלף יאסני, די געשיכטע פון יידו אין לאָדזש אין די יאָרן פון דער דייטשער-יידן אויסראטונג, כרך ב, עמ 135-136;