ספרין, ברוך - סתם ,אריה

se

ספרין, ברוך, בן שלום.
האדמו"ר מקומרנה, Komarno. גליציה המזרחית. נולד בתרע"ג,1913. לפי אלפסי בתרע"ד,1914. באמצע שנות העשרים של המאה העשרים הקים בעירו ישיבה, וקרא לה "בנין שלום" על שם אביו. רצה לעלות לארץ וביקש מישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ", שישיג לו סרטיפיקט. בימי מלחמת העולם השניה מכר את רכושו וחילק אותו לעניים ולפליטים. סירב להיענות לחסידיו שיעבור לווילנה כדי שמשם יעבירו אותו לארצות הברית. החסידים בהונגריה השיגו לו רשיון כניסה לשם, אך הוא ויתר גם עליו, כי לא רצה לעזוב את אמו הקשישה. כשחוסל הגטו בקומרנה, בכסלו תש"ג, הועבר לסמבור. שם ניסה להשפיע על היהודים שימלטו ליערות, אך הוא סרב לצאת אתם, כי לא רצה להשאיר את האחרים. נספה בחג השבועות תש"ג, 1943.
מקורות: ברוך ישר-שליכטר, בית קומרנא, עמ 130-125; אדמו"רים, עמ 71-67; אלה אזכרה, ו, עמ 150-146; אלפסי, עמ 125; החסידות מדור לדור, א, עמ 333; בסוד ישרים ועדה, עמ רכג-רכט; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 480, 481; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ שעח-שעט;

ספרין, זיידא משה אליהו, בן מנחם מוניש.
בתרפ"ד,1924, הוכתר במקום אביו כאדמו"ר מפלשטין, Felsztyn, בדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית. בתקופת השואה הועבר לגטו בפשמישל, Przemyśl, שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקכג;
ספרין, זיידא משה חיים, בן אברהם מרדכי. היה אדמו"ר בקשישוביץ, Krzeszowice, שעל יד קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקכג;

ספרין, זיידא צבי, בן משה חיים (ע"ע).
היה אדמו"ר בפשמישל, Przemyśl, שבגליציה. נספה בראש השנה ת"ש,1939.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 333;

ספרין, חיים, בן זיידא מדוברומיל, Dobromil, שבגליציה המזרחית.
נולד בתרס"ה,1905. כיהן כרב בסאלא, Šala, שבהונגריה. בתרצ"ג-תרצ"ה, 1933-1935, הוציא לאור את הירחון התורני "אחיאסף". היה פעיל באגודת ישראל. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1097-1096; ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22;

ספרין, משה, בן אלתר יששכר.
היה אב"ד בלומנה, Łomna, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 1109;


ספרן (ספרין)-פוקס, Safran-Fuchs,ישראל אלתר.
נולד בתרע"א,1911, באזור טרנופול שבגליציה המזרחית. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים היה בווינה, ושם התוודע אל הרב יוסף רוזין מדווינסק,Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg . "הרוגאצ'ובי", ובתרצ"ג,1933, נסע ללמוד אצלו. בתרצ"ו נפטר הרוגאצ'ובי, והרב ספרן-פוקס קיבל את מקומו כרבה של דווינסק. אהד את ארץ ישראל. הוא המשיך לפענח את מה שכתב הרוגאצ'ובי ולא הספיק להעלות על הכתב בצורה מסודרת, ובשנים ת"ש-תש"א, 1941-1940, כשלטביה היתה תחת הכיבוש הרוסי, הצליח להוציא לאור, בדפוס, שני כרכים של שו"תים שלו. באותו הזמן צילם את כל כתבי היד של הרוגאצ'ובי שהיו ברשות המשפחה, והצליח לשלוח אותם לארצות הברית כשבוע לפני שהגרמנים נכנסו ללטביה. זמן מה הסתתר עם בני משפחתו באחת העיירות הסמוכות לדווינסק, ושם נספה עם כל יהודי העיירה, בסיון תש"ב, 1942.
מקורות: אלה אזכרה, א, עמ 328-322; זיידמן, אישים, עמ 326-319; יהדות לטביה, עמ 402; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 108-109;

סקיר, יצחק.
נולד בתרל"ט, 1879. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצח;

סרברניצקי. Srebernicki
היה דיין בפיאסצ'נה, Piaszecno, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: הוברבנד, עמ 264;

סרברניק, Srebernik, חנוך העניך.
נולד בלודז', ובנעוריו עסק באריגה, שהיתה ענף התעשיה העיקרי בלודז'. בגיל מבוגר יותר הוסמך לרבנות, ושנים רבות שימש כדיין ומו"ץ בויילון, Wieluń, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לקהילת ויילוּן , עמ 125;

סֶשקין, Seshkin, ישעיה משה.
היה רבה האחרון של סימילשוק,Semeliškes , שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 346;

סתם, Stam, אריה.
נולד בתרס"ח, 1908. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצז;