לאבה, יהודה - לבין, אלכסנדר

la

לאבה, Laba, Lawa,יהודה לייב.
היה רבה האחרון של ליגום, Ligumi, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 353;

לאו (לויא), Law,ישראל יוסף, בן צבי אריה יהודה.
קולומיה,Kolomea, גליציה המזרחית. נולד בתרמ"ח,1888. הוסמך לרבנות, למד גם לימודים כלליים וקיבל תעודת בגרות. לפני מלחמת העולם הראשונה הצטרף לאגודת ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה ואחר כך חזר לקולומיה. שם היה סגן היו"ר של אגודת ישראל, ושימש מטעמה במועצת הקהילה ובמועצת העיריה. בתרצ"א,1931, נבחר כרבה של העיר. כשכבשו הרוסים את האזור בימי מלחמת העולם השניה המשיך לדאוג לענייני הקהילה על אף הקשיים המרובים שהיו כרוכים בכך. כשכבשו הגרמנים את האזור ביוני 1941, הם דרשו מיהודי העיר לעקור את המצבות בבית העלמין. הרב לאו נשמע לפקודה הזאת, קיווה שכך יוכל להציל את היהודים, והלך בראש עדתו לעקור את המצבות, אחרי שביקש מחילה. עם חיסול הגטו שולח לבלז'ץ שם נרצח בכז' באלול ה'תש"ב.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 271-268; ספר זכרון לקהילת קולומיה והסביבה, עמ 189-187, 322-321; פנקס קאלאמאיי, עמ 129-128; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 470; וונדר, ג עמ 350-352;

לאו, משה חיים, בן צבי אריה יהודה.
אביו של ישראל מאיר, שהיה הרב הראשי לישראל. נולד בתרנ"ג,1893. בתרע"ד,1914, נבחר למזכיר של הוועידה של אגודת ישראל שהתכנסה בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה, ושם התיידד עם ד"ר נתן בירנבוים. אחר כך שהה שנים אחדות בסוצ'אבה,Succava, שבבוקובינה. בתרפ"ח,1928, נתמנה לרב בפרשוב,Prešov, שבסלובקיה. שם הטרידו אותו השלטונות, כי היה אזרח זר, ולכן חזר לפולין. בתחילת תרצ"ו, 1935, התמנה לרבה של פיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאזור לודז'. היה פעיל באגודת ישראל. כשכבשו הגרמנים את העיר הם דרשו ממנו להרכיב את היודנראט. לפי פנקס הקהילות הם דרשו ממנו לעמוד בראש היודנראט, אך הוא סרב. הוא המשיך לעסוק בענייני הלכה, בהתרת עגונות ובעזרה ליהודים. כתב ספר הלכה בעניין קידוש השם, אך כתב היד אבד בעת חיסול הגיטו. שולח לטרבלינקה בחשון תש"ג,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 316-3-9; פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 161-160, 238-235, 786-779, 799-792, 844-841; בסוד ישרים ועדה, עמ רצ"א-רצ"ה; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 191, 193, 194, 196, 197, 199; ישיבות הונגריה א, עמ 174-177; וונדר, ג, עמ 353-358;

לאסקי,Laski ,שמואל דוד, בן אברהם.
נולד בתרנ"ב,1892. בצד לימודיו התורניים רכש גם השכלה כללית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה פעיל ב"צעירי אמוני ישראל", תנועת הנוער של אגודת ישראל. מכיוון שידע גרמנית היה בקשר עם הרבנים ד"ר פנחס כהן ועמנואל קרליבך מגרמניה, שהניחו את היסודות לאגודת ישראל בפולין. אחרי מלחמת העולם הראשונה נתמנה כרב ברדוגושץ', Radogoszcz, שבאזור לודז'. אחרי זמן מה נתמנה כרבה של סומפולנו, Sompolno, שבאותו האזור, ובה כיהנו אבותיו כרבנים. כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה נבחר לוועד הרבנים של לודז'. בין פרסומיו היתה גם חוברת ביידיש, שבה יצא נגד תורתו של קופרניקוס. כשהיה בגטו לודז' סרב לשתף פעולה עם רומקובסקי, על אף האיומים הנסתרים שנתלוו לכך. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. נפטר בגטו לודז' בסיון תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ה, עמ 281-275; לאָדזשער געטא, עמ 455;

לאסער(לסר,לעזער), Laser, Leser, Lezer,יוסף.
נהג לנסוע אל צדיקי בעלז. גר בהיבניב Hivniv,, שבגליציה המזרחית, ושם היה מגיד בשבתות שיעור שאליו היו באים מפשוטי העם. היה ראש ישיבה ב"קיבוץ גבוה" של חסידי רדומסק בסוסנוביץ, Sosnowiec. היה ר"מ בישיבת "בית מאיר" בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: א.ד.שטשעגאָווסקי, יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה; וונדר, ג, עמ 707;

לאפיאן, Lapian,צבי.
נולד בתרע"ו,1916. היה מתלמידי ישיבת טלז. נספה באב תש"א.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רעד;

לב, Lew, Lev,חיים הלוי.
היה רבה האחרון של בליבירשוק, Balverzhishki, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 180; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
לב, שמואל. היה דיין ומו"צ של החסידים בקרינקי, Krynki ,Krinek,שבאזור ביאליסטוק. היה מחסידי סלונים. הקים בעירו את בית הספר ''בית יעקב''. בימי הכיבוש הנאצי אסף בסתר "מעות חיטין" לפסח, ואפה בסתר מצות. נרצח בטבח הגדול שערכו הגרמנים בעירו בערב פסח תש"ב, 1942, כשהלך להכשיר כלים לפסח.
מקורות: פנקס קרינקי, עמ 125, 242;


לבווהל (לבוול), Lebwahl, Leibwhal,אהרן, בן יצחק דוד.
נולד בתרס"ט,1909. בצעירותו למד בישיבה של ר' מאיר שפירא, שהיתה בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, ואחר כך המשיך אתו בישיבת חכמי לובלין. בתרצ"ב,1932, נשלח לארצות מערב אירופה כדי לגייס כספים למענה. כשחזר לפולין המשיך בישיבת חכמי לובלין. בזמן הכיבוש הנאצי ארגן שם לימודים חשאיים במסגרת רשת החינוך של אגודת ישראל, עזר לתלמידי ישיבת חכמי לובלין באשר הם, ועמד בקשר עם מנהיגי היהודים בוורשה. נספה בתש"ג במחנה ריכוז.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 86-82; זיידמן, יומן, עמ 289; וונדר, ג, עמ 360-361;

לבין (לאבין),Labin ,אלכסנדר סנדר אריה.
בתרצ"ד,1934, היה חבר בבית הדין בבורסילב, Borysław, שבגליציה המזרחית. נפטר בהיותו כבן שבעים, בת"ש או בתש"א, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: וונדר, ג, עמ 361;