ליפשיץ, יצחק - לנגנויר, משה

li

ליפשיץ, יצחק ראובן, בן צבי יונה.
נולד בתר"ל,1870. בערך בתרע"ב,1912, נתמנה כרבה של טשרני דונייץ, Czarny Dunajec, שבגליציה המערבית. נספה בתש"ב, כנראה בטרנופול.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 187, 428; וונדר, ג, עמ 555;


סרט משנות ה 30 שצולם באונגוואר אוז'הורוד שרוב יהודיה ניספו בשואה

ליפשיץ, יששכר בער, בן אריה לייב.
נולד בפולין בתרמ"ב,1882 (או בתרמ"ח,1888). עבר לסטרופקוב, Stropkov, שבקרפטורוס. אחר כך כיהן כאב"ד ומו"ץ באונגוואר Ungwar, Uzhhorod, שבאותו האזור. נספה באושוויץ באייר תש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 323; אלה אזכרה, ז, עמ 111-108; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ תפא;

ליפשיץ, משה.
היה דיין בראווה מזובייצקה, Rawa Mazowiecka, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לסקיירניביץ, Skierniewice, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 169;

ליפשיץ (שטורם, Lifshits-Sturm), משה, בן אברהם.
נולד בתר"ן,1890. שנים אחדות היה רב בבית כנסת ור"מ בקרלסבד, Karlsbad, Karlovy Vary, שבצ'כוסלובקיה. בתרפ"ג,1923 (או תרפ"ה,1925), הובא לבריגל-בז'סקו, Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית, לכהן שם כאדמו"ר, כדי למנוע שמשרה זו תיתפס על ידי האדמו"ר יצחק ליפשיץ מויליפולי. הוא דחה את בקשתה של שרה שנירר לייסד בעיר בית ספר "בית יעקב", ואת רצונם של הצעירים להתארגן במסגרת של אגודת ישראל. בתרצ"ה,1935, יסד בעיר את ישיבת "לומדי תורה", שבראשה עמד הרב אברהם לוונשטיין (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט למושציסק, Mościska, שבגליציה המזרחית (שבתחילת מלחמת העלם השניה נכבש האזור הזה בידי הרוסים), ושם נפטר בתש"א.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 18-11, 30-28, 57, 88-87, 105, 114, 118-116, 126, 129, 263;

ליפשיץ, שלמה זלמן, בן אהרן.
היה אב"ד בטימבוּרג,Timborg , שבאזור קרקוב, והגבאי של קופת "מעות ארץ ישראל". נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 566-565;

ליפשיץ, שמואל חיים.
בימי מלחמת העולם השניה ראו בו היהודים בקרושנייביץ, Krośniewice, את יורשו של הרב שלמה אנגלמן (ע"ע). נספה בערב ראש השנה תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 247;

לַם,Lam ,אריה לייב.
אביו היה אדמו"ר בלבוב. בין שתי מלחמות העולם היה דיין ומו"ץ בהורודנקה, Horodenka,שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: ספר הורודנקה, עמ 70, 418; וונדר, ג, עמ 569;

לם, יוסף חיים.
היה מגיד מישרים ומו"ץ בטרנוב, Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 570;

לנגזם, Langzam, ר' לנגסם, .Langsam

לנגנויר (לנגנאור), Langenwir, Langenaur,אפרים דב,
בן יעקב ישראל (יעקב יצחק?) נולד בתרמ"ב,1882. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של סטארה סול, Stara Sól, שבגליציה המזרחית, ועוד כמה קהילות קטנות באותו האזור. בתרפ"ז,1927, עבר לקומרנה, Komarno, שבאותו האזור, ושם התמנה לאב"ד. נספה בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 378, 479; וונדר, ג, עמ 573 , 575; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לנגנויר, חיים יוסף, בן אפרים דב (ע"ע).
היה דיין ומו"ץ בקומרנה, Komarno, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 573;

לנגנויר, משה, בן יעקב ישראל.
נולד בתר"ן,1890. בין שתי מלחמות העולם שימש כדיין ומו"ץ במישלניצה, Myślenice, שבגליציה המערבית. בביתו התקיים מניין, ובו התפללו אלה שלא רצו להיות קשורים עם חצרות החסידים שהיו מקובלות באזור, ובמיוחד של אלה שהיו מקורבות לאגודת ישראל. כשהתגברה האנטישמיות בפולין לפני מלחמת העולם השניה השליכו האנטישמים מדי פעם אבנים לדירתו ואף איימו להעלותה באש. משום כך הוא נאלץ לעזוב אותה ולמסור אותה לזרים, כמעט בחינם. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לטרנוב,Tarnów, שבאותו האזור, ושם נספה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 386-385; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 249;