ro
רוזנפלד, ראובן, בן שלום (ע"ע).
היה דיין, מו"ץ וראב"ד בקמינקה Kamionka,Kamienki, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 796; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;
רוזנפלד, שלום, בן נפתלי שמואל צבי.
קמינקה, Kamionka,Kamienki, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 197; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;
רוזנפלד, שלמה הלוי, בן אברהם יוסף.
היה ר"מ בישיבת "כתר תורה" של חסידי רדומסק בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 800;
רוזנצוייג, Rosenzweig, צבי הרש.
היה דיין בהרוביישוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נרצח בכסלו ת"ש, דצמבר 1939.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 151;
רוזנצוייג, י.ו.
היה רבה האחרון של שאדק, Szadek, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 263;
רוזנצוייג, שאול.
בתרצ"ה,1935, ירש את מקומו של חותנו דוד רבינסקי, כרב באחד הפרוורים של פינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). על פי דיווחי הבולשת הסובייטית הוא ארגן בימי הכיבוש הסובייטי של העיר, 1939-1941, עזרה לתלמידי חכמים נזקקים ולימד תורה לילדים, על אף החוקים שאסרו לעשות זאת. בימי הכיבוש הנאצי ניסה להסתתר, אך בעת חיסול הגטו, בנובמבר 1942, נתגלה, ונרצח אחרי שתקף שוטר בסכין.
מקורות: פינסק, ב, עמ 504; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רוזנשטיין, Rosenstein, זליג.
היה מורה הוראה בלודז'. בכ"ו בשבט תש"א,27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. בראש השנה תש"ג,1942, שולח למחנה הריכוז חלֶמנו, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 284; לאָדזשער געטא, עמ 455;
רוטנברג, Rotenberg, אלימלך, בן אלתר.
היה רב בלנצ'יצה-לינטשיץ,Łęczyca, Lenchitza, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;
רוטנברג, טוביה.
נולד בתר"מ,1880. היה רב בלונה, Lunńa, שבאזור גרודנה, ובא במקום הרב איסר יהודה אונטרמן שעלה ארצה, ולימים נעש הרב הראשי של מדינת ישראל. ביולי 1941 ציוו עליו הגרמנים להיות ראש היודנראט, אך הוא סירב, ומסר את התפקיד לראש הקהילה ולחברי הוועד. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 381, 382;
רוטנברג, יעקב יצחק אלחנן, בן אברהם פנחס שלום מאפטא.
היה אדמו"ר במייכוב, Miechów, שבגליציה המערבית, ומשם עבר לצ'נסטוחוב, Częstochowa. נספה בכסלו תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א עמ 279;
רוטנברג, יעקב יצחק אלחנן, בן אברהם פנחס שלום.
בתר"ץ,1930, נתמנה לממלא מקומו של אביו בצ'נסטוחוב ,Częstochowa. בתרצ"ט,1939, נתמנה לרב בוודז'יסלב, Wodzisław, שבאזור לובלין, במקום בנו, יששכר דב הלוי, שבאותה העת בא ללונדון אל חותנו. נספה בתש"ב,1942. מספרים שכשבא לאושוויץ אמר שאולי חטאנו כלפי ארץ ישראל.
מקורות: פנקזס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 154; אלפסי, אנציקללופדיה לחסידות, ב, עמ שו-שז;
היה דיין, מו"ץ וראב"ד בקמינקה Kamionka,Kamienki, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 796; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;
רוזנפלד, שלום, בן נפתלי שמואל צבי.
קמינקה, Kamionka,Kamienki, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 197; החסידות מדור לדור, ב, עמ 420;
רוזנפלד, שלמה הלוי, בן אברהם יוסף.
היה ר"מ בישיבת "כתר תורה" של חסידי רדומסק בקרקוב. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 800;
רוזנצוייג, Rosenzweig, צבי הרש.
היה דיין בהרוביישוב, Hrubieszów, שבגליציה המזרחית. נרצח בכסלו ת"ש, דצמבר 1939.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 151;
רוזנצוייג, י.ו.
היה רבה האחרון של שאדק, Szadek, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 263;
רוזנצוייג, שאול.
בתרצ"ה,1935, ירש את מקומו של חותנו דוד רבינסקי, כרב באחד הפרוורים של פינסק, Pinsk, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). על פי דיווחי הבולשת הסובייטית הוא ארגן בימי הכיבוש הסובייטי של העיר, 1939-1941, עזרה לתלמידי חכמים נזקקים ולימד תורה לילדים, על אף החוקים שאסרו לעשות זאת. בימי הכיבוש הנאצי ניסה להסתתר, אך בעת חיסול הגטו, בנובמבר 1942, נתגלה, ונרצח אחרי שתקף שוטר בסכין.
מקורות: פינסק, ב, עמ 504; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רוזנשטיין, Rosenstein, זליג.
היה מורה הוראה בלודז'. בכ"ו בשבט תש"א,27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שליולדות ולאנשים המרגישים שכוחותיהם אוזלים מותר לאכול בשר טריפה, אחרי שיתייעצו עם רופא ועם רב. בראש השנה תש"ג,1942, שולח למחנה הריכוז חלֶמנו, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 284; לאָדזשער געטא, עמ 455;
רוטנברג, Rotenberg, אלימלך, בן אלתר.
היה רב בלנצ'יצה-לינטשיץ,Łęczyca, Lenchitza, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;
רוטנברג, טוביה.
נולד בתר"מ,1880. היה רב בלונה, Lunńa, שבאזור גרודנה, ובא במקום הרב איסר יהודה אונטרמן שעלה ארצה, ולימים נעש הרב הראשי של מדינת ישראל. ביולי 1941 ציוו עליו הגרמנים להיות ראש היודנראט, אך הוא סירב, ומסר את התפקיד לראש הקהילה ולחברי הוועד. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 381, 382;
רוטנברג, יעקב יצחק אלחנן, בן אברהם פנחס שלום מאפטא.
היה אדמו"ר במייכוב, Miechów, שבגליציה המערבית, ומשם עבר לצ'נסטוחוב, Częstochowa. נספה בכסלו תש"ג,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א עמ 279;
רוטנברג, יעקב יצחק אלחנן, בן אברהם פנחס שלום.
בתר"ץ,1930, נתמנה לממלא מקומו של אביו בצ'נסטוחוב ,Częstochowa. בתרצ"ט,1939, נתמנה לרב בוודז'יסלב, Wodzisław, שבאזור לובלין, במקום בנו, יששכר דב הלוי, שבאותה העת בא ללונדון אל חותנו. נספה בתש"ב,1942. מספרים שכשבא לאושוויץ אמר שאולי חטאנו כלפי ארץ ישראל.
מקורות: פנקזס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 154; אלפסי, אנציקללופדיה לחסידות, ב, עמ שו-שז;