רוטנברג יצחק - רוטשילד, אברהם

רוט-רוק
רוטנברג, יצחק מנחם מנדל הלוי, בן אלתר מאיר, "הצדיק מוולברום".
היה אדמו"ר בבנדין, Będżin. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 233-232;

רוטנברג, מאיר, בן אלתר.
לפני מלחמת העולם השניה כיהן כרב בקלושין, Kaluszyn, שבאזור ורשה. בימי מלחמת העולם השניה חזר לבנדין, Będżin, ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;

רוטנברג, מאיר, בן יצחק מנחם מנדל (ע"ע).
בתרצ"ט,1939, התמנה לאדמו"ר. נספה באושוויץ.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטנברג, מרדכי, בן נפתלי.
נולד בקרקוב בתרל"ב,1872. למד בווישניצה,Wiśnic Nowy, שבגליציה המערבית, ואחר כך בישיבות אחדות בהונגריה. במקביל סיים את לימודי הגימנסיה אצל מורה פרטי. בתרנ"ה,1895, נבחר כרבה של אושוויינצ'ים, ובתרס"ד,1904, כרבה של ודוביצה, Wadowice, שבגליציה המערבית. הסגנון המודרני שלו לא היה מקובל על בני הקהילה, והם העדיפו במקומו את הרב אשר אנשל זלטנרייך (ע"ע). בתרע"ב,1912, התקבל לרבה של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לפרנקפורט ע"מ, אך סירב להתמנות כדיין בקהילה הכללית. אחרי המלחמה גר זמן מה בהולנד, ואחר כך עבר לבלגיה. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה להימלט מבלגיה. בחורף תש"ג,1943, נלקח למחנה הריכוז מיכלין,Maline Mechleen, וגורש לפולין. אחרי מאמצים רבים הוחזר לאנטוורפן, והועבר למחנה ויטל שבצרפת, כאזרח חוץ. שם לימד תורה, ובשאלות הלכה החמיר עם עצמו והקל לאחרים. המחתרת הצרפתית רצתה להבריח אותו לשווייץ, אך הוא סרב, כי חשש לגורלם של הנשארים. אחרי פסח תש"ד,1944, גורש למחנה דראנסי, ומשם לאושוויץ.
מקורות: וונדר, ד, עמ 828-822; ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ, סוכא, עמ 40-35, 143; אלה אזכרה, ב, עמ 95-87; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים-אושוויץ), עמ 239-237; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 125; יידיש און חסידיש, עמ 230;

רוטנברג, מרדכי קלונימוס, בן יעקב יצחק אלחנן.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א עמ 279;

רוטנברג, משה.
היה דיין באוליקה, Olika, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילה אוליקה – ספר יזכור, עמ 199; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 29;

רוטנברג, משה אליעזר.
מתרפ"ז,1927, כיהן כרב ברובנה,Rovno, שבווהלין. עזר הרבה לפליטים שעברו דרך העיר בימי מלחמת העולם הראשונה. היה פעיל, עם עוד רבנים, במאמצים שעשה ה"חפץ חיים" באזורים שצורפו לפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה להרבות את הישיבות באזור הזה ולחזק אותן. בקיץ תרפ"ה,1925, השתתף באסיפת רבנים שהתקיימה ברובנה שנועדה לטפל בעניין הזה. נספה עם בני קהילתו בחשון תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 194; יהדזות ליטא, רובנה, ספר זכרון, עמ 424-426, 428;

רוטנברג, משה יחזקאל. בן אלתר מבנדין, Będżin.
אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין ושם כיהן כאדמו"ר. כשעלו הנאצים לשלטון עבר לווינה. משם גורש לריגה ושם נספה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234-233; החסידות מדור לדור, א, עמ 280;

רוטנברג, משה צבי, בן אברהם פנחס שלום מאפטא, Opatów, שבאזור לובלין.
כיהן כאדמו"ר בויילון,Wieluń, שבאזור ורשה. כשפרצה המלחמה נמלט לאופוצ'נו,Opoczno, שבאזור לודז', ומשם גורש למחנה השמדה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 279;

רוטפלד, Rotfeld,י.י.
היה רבה האחרון של פודמביצה, Poddębice, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה נמלט לתחום הגנרל גוברנמנט. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 184, 185;

רוטפלד, יצחק שלמה.
היה אדמו"ר בקויל, Koło,Koil, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטפלד, משה אליקים בריעה, בן ירחמיאל.
נולד בתרל"ז,1877. היה אדמו"ר בראדום, Radom, שבאזור ורשה. אלה שנמשכו אליו היו בעיקר מן השכבות העממיות. נספה בראדום בתש"ב,1942.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 424;

רוטשילד, Rotschild, אברהם משה.
היה רבה של ביז'ון, Bieżuń, שבאזור ורשה. נספה בשואה
מקורות: ספר הזכרון לקדושי ביעז'ון, עמ 4 ברשימת הנספים, 47, 51;