שפירא, אליעזר - שפירא, יוסף

sh

שפירא, אליעזר (אלעזר), בן דוד.
נולד בתר"ס,1905. מתרצ"ב,1932 (לפי וונדר מתרצ"ד,1934), היה האדמו"ר מדינוב, בסאנוק, Sanok, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 448; אלפסי, עמ 150; סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 120;

שפירא, אליעזר (אלעזר), בן יהושע.
נולד בתרמ"ה,1885. היה רבה האחרון של ריבוֹטיץ', Rybotycze, שבגליציה המזרחית, ומתרצ"ב,1932, אדמו"ר. נספה בדוברומיל, Dobromil, בתש"א,1941.
מקורות: וונדר,ה, עמ 448-447; אלפסי, עמ 50; החסידות מדור לדור, א, עמ 307; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 515;

שפירא, אלתר ראובן, בן דוד.
נולד בתרס"ד,1904. בתרפ"ד,1924, נתמנה לאדמו"ר בסאנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, והיה האחרון משושלת בוקובסק, Bukowsko. כשכבשו הגרמנים את האזור ברח לפלשטין, Felsztyn, שבאזור לבוב, שבאותה העת היתה תחת הכיבוש הרוסי. שם כיהן כרב הקהילה, יסד את ישיבת "אור למאיר", ושלח חבילות ומכתבי עידוד לאלה שגורשו לסיביר. בזמן הכיבוש הגרמני גורש לגטו סמבור,Sambor, שבגליציה המזרחית, ושם עסק הרבה במעשי חסד של אמת (קבורת הנפטרים והנרצחים). כשתפסו אותו הגרמנים באחת האקציות רצה היודנראט להשיג את שחרורו, אך הוא סרב, כי ידע שתמורתו יילקחו יהודים אחרים. גורש לכיוון לבוב, ושם נספה ביום שבו חיסלו הגרמנים את המחנה, בל"ג או בל"ד בעומר תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ה,עמ 445-447; אדמו"רים, עמ 53; סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, עמ 126-125; אלפסי, עמ 150 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 307; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 420;

שפירא, בן-ציון, בן שמואל.
נולד בתר"ס,1900. בגיל צעיר היה אב"ד בליסיעץ, Lysiec, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ח,1928, התמנה כרב בזלוטשוב, Złoczów, שבאותו האזור. שם התפלל ודרש בבית הכנסת הגדול. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ה, עמ 456;

שפירא, דוד.
וורשה. בן האדמו"ר יחיאל מיכל. בצעירותו הצטרף לתנועה הציונית, והדבר גרם לקרע במשפחתו. בתרצ"ב,1932, נבחר להנהלה של תנועת תורה ועבודה. תרגם ליידיש את ספר ה"תניא", וכתב מאמרים רבים בעיתון היידי "היינט", בעיתונים העבריים בוורשה ובניו יורק. עליהם חתם בכינויים ספרותיים שונים, שהידוע בהם הוא יהודה יפת. לפני המלחמה היה חבר ברבנות של ורשה. בגטו היה בוועדה הדתית שאותה הקים צ'רניאקוב במסגרת היודנראט, ועסק הרבה בחינוך, בהצלה ובסיוע לנזקקים. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי, והיה מן הרבנים האחרונים ששרדו בגטו ורשה. בשבט ת"ש גורש למיידאנק, ומשם למחנה בודז'ין.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 92, 100, 154, 186, 240, 282, 290, 309, 323; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ 540-538; פנקס בנדין, עמ 232; אלה אזכרה, ז, עמ 23-20; פלינקר, וארשה, עמ 160;

שפירא, דוד משה, בן שמואל הלוי.
נולד בתרס"ד,1904. היה גיסו של המשורר אורי צבי גרינברג. היה דיין ומו"צ בז'ליכוב, Żelechów, שבגליציה המזרחית (לפי וונדר בבוליחוב,Bolechów), ולימד דף יומי בחוג של "צעירי אגודת ישראל" בזלוטשוב, Złoczów. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: וונדר, ה, עמ 464; ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל וניישטוט, עמ 241;

שפירא, חיים, בן אלעזר.
נולד בתרנ"א,1891. אביו ביקש ממנו שיכהן כרב בעירם, לאנצוט, Łańcut, שבגליציה המערבית, אך הוא סירב לכך והתפרס בדוחק ממסחר. מצבו הכלכלי היה קשה, ובשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השניה הוא הוחמר בעקבות המדיניות האנטישמית של הממשלה, שפגעה מאוד במצבם הכלכלי של יהודים רבים. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 465; החסידות מדור לדור, א, עמ 307; לאנצוט, עמ 61, 62;

שפירא, חיים.
למד בבית המדרש לרבנים בווינה. גר בבוצ'אץ, ובזמן הכיבוש הנאצי היה חבר ביודנראט. נספה בשואה.
מקורות: ספר בוטשאטש, עמ 301; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 81;

שפירא, י. חיים.
בתרפ"א,1921, נבחר לרב בבירצ'ה, Bircza, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 116;

שפירא, חנה ברכה, בת חיים שמואל מחנצ'ין, Chęciny.
היתה אשתו של אדמו"ר אלימלך שפירא מגרודז'יסק, Grodzisk, שעל יד ורשה. היתה למדנית גדולה, ואחרי שבעלה נפטר נהגה לקבל "קוויטלאך" מן החסידים, והיתה לובשת טלית קטן ("ארבע כנפות"). בניה היו האדמו"ר קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצ'נה (ע"ע) והרב ישעיה שפירא, "אדמו"ר חלוץ", שעלה ארצה והיה אחד ממנהיגי הפועל המזרחי. נפטרה בחשון ת"ש,1939.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תרכו-תרכז;

שפירא, יוסף.
היה מורה הוראה בקוז'ניץ, Kozienice, שבאזור ורשה. בשמחת תורה ת"ש,1939, הציתו הגרמנים את בית הכנסת של המגיד מקוזניץ ואת בית המדרש של העיר, עינו את הרב שפירא, וציוו עליו להשליך את ספרי התורה לתוך האש. נספה בשואה.
מקורות: ספר קאזשעניץ, עמ 348, 354;

שפירא, יוסף, בן מאיר.
בתרצ"ב,1932, התחיל לכהן כאדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 493; אלפסי, עמ 150; החסידות מדור לדור, א, עמ 309;

שפירא, יוסף ברוך, בן אביגדור.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בצ'נסטוחוב, Częstochowa. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 215;