שערפינסקי , חנוך - שפירא, אלימלך

sh
שערפינסקי (שרפינסקי), Sherpinski,חנוך העניך.
היה דיין ומו"ץ באלכסנדר, Aleksandrów Łódzki, שבאזור לודז'. בתחילת מלחמת העולם השניה הגיע לפיוטרקוב, Piotrków Trybunalski, שבאותו האזור, וצורף לבית הדין לענייני עגונות שבראשו עמד רבה של העיר, משה חיים לאו (ע"ע). נספה בפיוטרקוב.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, עמ 238-237, 292.

שפיבק,Shpiwak,נפתלי.
בתרנ"ו,1896, נתמנה כמו"ץ בוישוגרוד, Wyszogród, שבאזור ורשה. עירו. בסתיו תרפ"ו,1925, נבחר כרבה הרשמי של העיר לאחר מלחמת בחירות עזה. כשכבשו הנאצים את עירו, הוא סרב לציית לפקודה של היודנראט הראשון שהם הקימו בה, ולא הכין רשימה של יהודים למשלוח. היה בין הראשונים שנלקחו משם. היה במחנה דזיאלדובה, Działdowo, שבאותו האזור, ושם, כנראה, נספה.
מקורות: וישוגרוד: ספר זכרון לקדושי וישוגרוד שנספו בשואת הנאצים בשנות 1945-1939, עמ 25, 27, 48, 201, 202.

שפיגל, Spiegel,אברהם דוד, בן יצחק.
נולד בתרמ"ו,1886. מילא תפקידי רבנות בעירו רוהטין, Rohatyn, שבגליציה המזרחית, אך לא נבחר לרב. בתרס"ח,1908, או בתר"ע,1910, נתמנה שם כ"דיין הצעיר". בתר"פ,1920, נבחר כרב העיר. בימי מלחמת העולם הראשונה גלו רוב בני עירו לאוסטריה, והוא ריכז את השאר באזור שלא חרב בקרבות. אחרי המלחמה נסע לווינה, וכשחזר כיהן כרב בסטרי, Stryj, שבאותו האזור, עד שרב העיר חזר מן השבי הרוסי. אחר כך חזר לרוהטין ושם שיקם את החיים היהודיים. כשפרצה מלחמת העולם השניה הגיעו לעירו, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, פליטים מאזור הכיבוש הגרמני, והוא עמד בראש ועד העזרה שהוקם למענם. כשהיה בבונקר תיעד את מוראות הימים, אך יומנו אבד. אחד מבניו, ד"ר נתן שפיגל, היה חתן פרס ישראל.
מקורות: וונדר, ה, עמ 407-402; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 507;

שפיגלגלאס, Spiegelglass,נתן, בן יחזקאל.
נולד בתרמ"ב,1882. בנעוריו למד אצל האדמו"ר מאיר יחיאל הלוי הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין. ואחר כך הקדיש את כל עתותיו ללימוד. בימי מלחמת העולם הראשונה ניצל את השפל הכלכלי ששרר בוורשה, ורכש הרבה נכסי דלא ניידי שהביאו לו הון רב. במקביל הוכתר לראש ישיבת "עמק ההלכה" בוורשה, ושם לימד גם בישיבה הקטנה, וגם ב"קיבוץ" של התלמידים המתקדמים ביותר. נספה בטרבלינקה בתש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 215-197; אלברג, ורשה של מעלה, נזכר במקומות רבים;

שפיץ, Spitz,לוי צבי. נולד בתרמ"ז,1887.
למד בישיבת טלז. היה רב בוורנהVarniani,, ובפלונגיאן, Plunguan , שבליטא. היה רבה האחרון של טאבריג-טאוריג, ,Tauragė ,Taurik שבאותו האזור, ומחשובי הרבנים בליטא בדור האחרון שלפני השואה. ביוני 1941 התעללו בו הגרמנים, והוא נספה.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 100; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 302, 303; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 61, 246; אשרי, חורבן ליטע, עמ , 245 , 233; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שפירא, Shapira, Shapiro,אברהם חיים, בן שמואל הלוי.
היה רבה האחרון של אוֹברטין, Obertin, שבגליציה. נספה בבלז'ץ.
מקורות: וונדר, ה, עמ 424;

שפירא, אברהם יעקב, בן יצחק מרדכי האדמו"ר מגוודז'יץ, Gwozdziec, שבגליציה.
שם מילא את מקומו של אביו. נספה בערב ראש השנה, או בראש השנה תש"ב,1941.
מקורות: וונדר, ה, עמ 428-427; אלפסי, עמ 105.

שפירא, אליהו. ממל,Kleipėda, Memel, ליטא.
הביא אתו לגטו קובנה קמח למצה שמורה. בחג הפסח האחרון שם הסתפק במאתיים וחמישים גרם של קמח מצה. הקפיד גם בעניין ההבדלה.
מקורות: פון לעצטן חורבן, 9, עמ 45-46;

שפירא, אלימלך, בן אבי עזרא זליג אלעזר מבלנדוב-קוז'ניץ,Błędów-Kozienice, שבאזור ורשה.
נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמה;

שפירא, אלימלך, בן יוסף מנחם מבלנדוב,Błędów, שבאזור ורשה.
נולד בתרכ"ד,1864. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בקוז'ניץ. נפטר בגטו ורשה בראשית תש"ב,1941.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ רמו;

שפירא, אלימלך, בן יעקב (לפי אלפסי בן יוסף מנחם מפראגה, פרוורה של ורשה).
נולד בתרכ"ד, 1864. ישב בוורשה והיה מכונה "האדמו"ר מקוז'ניץ בוורשה". עסק גם בקבלה. הסתפק במועט, ואת רוב ה"פדיונות" שהיה מקבל נתן לצדקה. נפטר בגטו ורשה בתש"ב,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 78-75; החסידות מדור לדור, א, עמ 214;

שפירא, אלימלך, בן יצחק מנדל מבנדין, Będżin.
גר בלנצ'יצה-לינטשיץ,Łęczyca, Lenchitza,שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס בנדין, עמ 234;