פולאק חיים - פוקס, זאב

po

פולאק, Polak, חיים דב.
בתרס"ח,1908, התמנה לרבה של מצ'יוביצה, Maciejowice, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה, עמ 314;

פולאק, חיים זליג.
בין שתי מלחמות העולם היה דיין ומו"ץ בקניהצ'ה-קעניעטש, Knihnice, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 491;

פולונסקי, Polonski,מנחם מוניש איסר, בן אברהם לייב.
נולד כנראה בתרמ"ג,1883. היה רבה של דונילביץ, ,Dunilowicze שברוסיה הלבנה. למד אצל הרב יצחק יעקב ריינס בלידא,Lida, שברוסיה הלבנה. כשהיה בן 18 הוסמך לרבנות, ובמקביל סיים בית ספר תיכון אקסטרני. היה פעיל בענייני הציבור וציוני נאמן. בצעירותו כיהן כרב באולשאני, Olshany, שבווהלין. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לברדיאנסק, ,Berdiansk שבאוקראינה הדרומית, על יד הים השחור. שם כיהן כרב, ופעל לטובת פליטי המלחמה שהיו בדרום רוסיה. אחרי המלחמה חזר לפולין, ובתרפ"ב,1922, נתמנה לרב בשוינציאן, . בסוף נבחר לרב בליבאו Libau,, שבלטביה. היה בין הרבנים שחתמו על הכרוז של רבני פולין לטובת קרן היסוד, שנדפס בחוברת "האוצר", ירושלים, תרפ"ו. נספה ביולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 405; ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 207-208; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פולטינוב, Poltinow,אברהם יהודה, בן חיים אליהו.
כיהן כרב בווישטינץ, Vishtinets, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 261;

פוּן (פוהן), Fuhn, Fun ,אליהו בן ציון.
מתרפ"ב,1922, כיהן כרבה של טרישיק, Trishki, שבליטא. נרצח בידי ליטאים.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 316;


פון, חיים. נולד בתרס"ב,1902.
מתרצ"ח,1938, היה רבה של פרן, Preni, Prienai, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 505; רבני ברית המועצות, 1939-1991;


פון, יעקב. נולד בתרע"ג,1913.
למד בישיבת טלז. נספה באב תש"א,1941. לפי "רבני ברית המועצות 1939-1991 " נספה ביום הכיפורים תש"ב,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רסא;

פון, מיכאל מיכל.
היה רבה האחרון של פונדל ,,Pondel שבליטא. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 456; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פונדילר, Pondiler , Pundiler ,שמואל, בן יצחק.
נולד בתרל"ה,1875. למד בישיבת סלובודקה, והוסמך לרבנות בידי ר' יחיאל מיכל אפשטיין, בעל "ערוּך השולחן". אחר כך כיהן כמשפיע מוסרי בישיבת מיר. משם עבר לישיבת קלם ישב זמן מה בישיבת סלוצק, ובתרס"ה,1905, התמנה כמשפיע רוחני בישיבת טלז. לפני מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בוורז'ן, Vevirzhani, שבליטא. בערך בתרפ"ג,1923, התמנה כרבה של ריטובה, Rietevas, שבאותו האזור. בתרפ"ח,1928, ביקר בארץ, ורצה להשתקע בה. הוצעו לו תפקידים שונים, בהם הרבנות של פתח תקווה, אך הדבר לא יצא לפועל. כעבור שנה חזר לליטא. בת"ש, אחרי שפרצה מלחמת העולם השניה, הזמינו אותו לעמוד בראש ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב. כשכבשו הגרמנים את העיר הם התעללו בו וציוו עליו לקרוע את ספרי התורה. אחר כך רצחו אותו הליטאים.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 276-265; רבני ליטא, עמ 7; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 274, 638, 639; אשרי, חורבן ליטע, עמ 326-327; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פופרש-באב"ד, Poparsch-Babad,יוסף.
בבחירות לתפקיד רבה של ברודי,Brody, שבגליציה המזרחית, שהתקיימו בתרפ"ט,1929, היו הקולות שקולים בינו לבין הרב משה שטיינברג (ע"ע), והרב פופרש נבחר על פי הגרלה. אך בהשפעת מצדדי הרב שטיינברג פסלו השלטונות את הבחירה, והסיכסוך על כס הרבנות נמשך עד תרצ"ד,1934. באותה השנה נתמנה הרב פופרש לאב"ד, והרב שטיינברג היה ראב"ד, עד תקופת השואה, בה נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 130;

פוקס,Fuchs,אלחנן.
משנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרבה של פשיסחה, Przysucha, שבאזור לודז'. נפטר ימים אחדים לפני שהיהודים גורשו מן העיר.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 210;

פוקס, זאב.
צ'נסטוחוב, Częstochowa.
נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר צ'נסטוחוב א, עמ 608;