פארפעל, פסח - פאקאלנישקי, מאיר.

fa

פארפעל, Farfel,פסח.
היה ראש ישיבת "בית יוסף" בשווינציאן Šveňcionyc, , Švenčionyc Sventsian ,שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לאזור שווינציאן, עמ 209-210;

פגרמנסקי (פורגמינסקי), Purgaminski, Pegaaminski,יוסף.
נולד בתרס"ב,1902. כיהן כרב בפושלוט, Pusholaty, שבליטא. היה רבה האחרון של שידלובה, Sidlivo, שבאותו האזור. נרצח בידי ליטאים באב תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 476 , 681; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פודליאש, Podlias,שלמה.
בסוף שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב ב-בובט, Bobt, Babtai, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פדבה,Padwa, Padva,יעקב שמעון, בן ישראל אהרן.
האדמו"ר מקאלושין, Kałuszyn. אזור ורשה. נולד בתרמ"ה,1885. גר בלודז'. היה חובב ארץ ישראל, ובתרפ"ה,1925, שלח לשם את ילדיו, בעלייה של כפר חסידים. נפטר בביתו באדר תש"א,1941.
מקורות: אלפסי, עמ 95-94;

פדבה, יצחק מרדכי, בן ישראל אהרן.
נולד בתרמ"ד,1884. בחייו אביו כיהן כרבה של אופוצ'נה, Opoczno, שבאזור לודז', ואחרי פטירתו מילא את מקומו כאדמו"ר. כשעלה לרכבת הגירוש, בתש"ב, ירה בו חייל גרמני.
מקורות: אלפסי, עמ 94;

פדבה, ישראל אהרן, בן יעקב שמעון.
נולד בתרע"ו,1916. נספה בתש"ד,1944.
מקורות: אלפסי, עמ 96;

פוגלמן, Fogelman,נחום.
היה מראשי חסידי הוסיאטין, חבר בוועד הקהילה בעיר ובהנהלת "בית יעקב". בימי הכיבוש הסובייטי פעל הרבה לטובת הציבור היהודי. לפי אחת הגרסאות נפטר בתש"ב,1943.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, וורנז', סטוינוב והסביבה, עמ 18 ,110, 189;

פודהורצר, Podhorzer,משה.
נולד בתרס"ה,1905. מתרפ"ז,1927, עד תרצ"ב,1932, למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בתרצ"ב התקבל כמורה ללימודי דת בפדגוגיון היהודי בלבוב. נספה בגטו בטרנופול, שבה נולד, בתש"ג,1943.
מקורות: קיש, עמ 430;

פוּדֶרביטל, Puderbitel,שמחה.
גר בקולשיץ,Kolaczice, שבגליציה המערבית, ובין שתי מלחמות העולם עמד בראש הישיבה של הרב חנה (חנא) הלברשטם בריישא, Rzeszów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 17;

מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, ורנז' סטוינוב והסביבה, עמ 252;

פוזנר, Pozner,אברהם משה, בן חיים, ששנים רבות היה רבה של ורשה.
היה המנהל של "בית החיים", תחילה בפראגה, Praga, פרוורה של ורשה, ואחר כך בעיר עצמה. היה מראשי המזרחי בפולין.בכל ימי הכיבוש הנאצי דאג , תוך כעדי סיכון עצמי, לאסוף את המתים מרחובות הגטו ולקבור אותם בקברות אחים, כשהגברים מסומנים בלוחיות ואחר כך מצולמים, כדי למנוע סבל מן העגונות אחרי המלחמה. הוא הרחיב את בית העלמין אל השטח של המגרש כדורגל הסמוך לו. הקדשת השטח נעשתה בידי הרבנים משה בצלאל אלטר (ע"ע) והרב יחיאל יעקב ויינברג שניצל מן השואה וכתב את הספר "שרידי אש". בביתו של הרב פוזנר הסתתרו רבנים,מלמדים,חזנים, משפחות הקברנים ואנשי המחתרת. הוא דאג להלבישם, להאכילם ולהלינם. ניסה להציל פעמיים את הרב יצחק ניסנבוים (ע"ע) מן האומשלגפלאץ, כשהוביל אותו בעגלת מתים. הרב פוזנר גורש למחנות. תחילה היה במחנה בבודזין,Budziń, שעל יד לובלין, ושם עבד בבית החרושת למטוסיםHeinkel Werk . משם הועבר למיידנק, רדום, אושוויץ, שטוטגרט, וייהינגן, ואוּטמרגן. שם גווע מרעב בצריף של בית החולים, באפריל 1945, כשבוע לפני השיחרור, בהשגחת הרופאים ד"ר פריד ומארק דבורז'צקי.
מקורות: מכתבו אלי של אחיינו אברהם כרמי, חנוכה תשס"ז.

פוּטרניק, Puternik,חיים.
נולד בבוקובסק, Bukowsko, שבגליציה. לימד תלמידים, וממה שהתחדש לו בסוגיות הש"ס חיבר את הספר "מים חיים", שבו למדו בעירו בני כל הגילים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עבר לקרקוב ושם התפרנס בדוחק. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 27-25;

פאול,Paul ,חיים אהרן בצלאל, בן רפאל הכהן.
נולד בתר"ם,1880. היה תלמידו המובהק של ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק, שלוש עשרה שנים כיהן כרב ברוזנובסק-זילופה, Rozinowsk-Zilupe, ועשרים ושתים שנה בניירי Naira, ,Jaunjelgava, שבלטביה. היה איש ציבור פעיל, ונבחר כסגן ראש העיר בניירי. גם היה פעיל למען הקרן הקיימת, והודות למאמציו הפסיקו ללמד יידיש בבית הספר המקומי שהיה בהשפעתו של ה"בוּנד", והתחילו ללמד שם בעברית. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 404; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

פאקאלנישקי, Pakalniski,מאיר.
נולד בתרע"א,1911. היה רבה האחרון של ילוק, Ylakiai, שבליטא. נספה באוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 32; רבני ברית המועצות, 1939-1991;