מורגנשטרן ,אברהם - מורגנשטרן, יעקב

mo

מורגנשטרן,Morgenstern ,אברהם פנחס, בן צבי הירש.
נולד בתרל"ו,1876. בתרפ"ו,1926, עבר לשדליץ, Siedlce,שבאזור לובלין, ושם נתמנה לאדמו"ר מלומאז Lomazy- שדליץ. בערוב ימיו עבר לוורשה. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 139-137; אלפסי, עמ 188 ; מדו לדור, ב, עמ 402; היכל קאָצק, עמ תרעז-תרפא. פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 564;

מורגנשטרן, אלימלך יהודה
היה אחיו (כך לפי אדמו"רים. לפי היכל קאָצק בנו) של יעקב אריה, האדמו"ר מווישקוב - רדזימין. גר בוורשה. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 137; היכל קאָצק, עמ תרעו;

מורגנשטרן, בנימין פלטיאל, בן יצחק זליג,האדמו"ר מסוקולוב.
נולד בתרנ"ה,1895. גר בסוקולוב, ,Sokołów Podlaski שבאזור ורשה, ושם ניהל את הישיבה של אביו, עם אחיו משה. בתרצ"ב,1932. לפי אלפסי בתרצ"ד,1934, נעשה רב בסטרדין, Sterdyń, שבווהלין. בחשון ת"ש,1939, הוכתר לאדמו"ר. נמלט לוורשה, ושם עבד ב"שופ" לנעליים של שולץ, שאותו ניהל אברהם הנדל. משם גורש לאושוויץ, ונפטר מאפיסת כוחות בחורף תש"ה, סוף 1944, זמן קצר לפני שהרוסים שיחררו את המחנה.
מקורות: אלפסי,עמ 188; החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אדמו"רים, עמ 156; היכל קאָצק, עמ תרפד; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 350;

מורגנשטרן, דב בעריש, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
סרב לעסוק ברבנות. גר בוורשה ושם התפרנס ממסחר. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 53; ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, דוד שלמה, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
אחרי שאביו עבר לרדזימין, Radzimin, שבאזור ורשה, הוא כיהן כרב בווישקוב, Wyszków, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: היכל קאָצק, עמ תרעו; אלה אזכרה, ז, עמ 52; אלפסי, אנציקלופדי לחסידות, א, עמ קצא; ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, דוד שלמה.
היה רבה האחרון של פוריסוב, Parysów, Porisow, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 404;

מורגנשטרן, חיים יעקב אריה.
האדמו"ר מווישקוב-רדזימין. בן צבי הירש, האדמו"ר מלומז', Łomazy, Lomaz. אזור לובלין. היה הצעיר בתלמידיו של ר' שמחה בונם מפשיסחא. תחילה כיהן כרב בווירזבניקWiezrbnik Starachowice,,שבאזור לובלין.אחר כך עבר לווישקוב, Wyszków שבאזור ורשה. בתרצ"ב,1932, נתמנה לאדמו"ר ברדזימין, Radzymin,שבאותו האזור. אחר כך עבר לאוטווצק,Otwock, שעל יד ורשה. כחצי שנה לפני שפרצה מלחמת העולם השניה חש בסכנה שאיימה על יהדות אירופה, וכתב לחסידיו מאמר שבו קרא להם להתחזק בעבודת ה'. בתחילת המלחמה עבר לוורשה. נספה בטרבלינקה בקיץ תש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 188; החסידות מדור לדור, ב, עמ 402; אדמו"רים, עמ 137-135 ; היכל קאָצק, עמ תרעה-תרעו; אלה אזכרה, ז, עמ 53-47; ספר זכרון לקהילת רדזימין, עמ 41; פייקארז', חסידות פולין, עמ 319-320, 349-350;
ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, יהודה אלימלך, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;


מורגנשטרן, יוסף, בן אברהם פנחס.
היה למדן גדול. נספה בשואה.
מקורות: היכל קאָצק, עמ תרפו;

מורגנשטרן, יוסף אהרן, בן צבי הירש.
האדמו"ר מליקיווה-לוקוב, Luków, שבאזור לובלין. נולד בתרנ"א,1891. בתר"פ,1920, נתמנה לאדמו"ר. בתרצ"ג,1933, עבר לוורשה. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 107-105 ; אלפסי, עמ 188; החסידות מדור לדור, ב, עמ 402;

מורגנשטרן, יעקב דוד.
בשנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב בלודמיר, Wladimir Wolinsk, שבווהלין. ב-7 ביולי 1941 מינו אותו הגרמנים להיות יו"ר היודנראט בעיר. אחרי כמה חדשים נפטר.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 114, 116; טרונק, יודנראט, עמ 300;

מורגנשטרן, יעקב מנדל.
היה רבה האחרון של ונגרוב, Węgrów, שבאזור ורשה. ביום הכיפורים ת"ש,1939, התחנן לפני היהודים שיאפו לחם, כי כך גזרו הגרמנים. באותו היום פרצו הגרמנים אל בית המדרש הישן ודקרו אותו למוות.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 185, 186; ונגרוב, ספר זכרון, עמ 62, 215, 236;