מורגנשטרן, יצחק - מורגנשטרן, שלום

mo

מורגנשטרן, יצחק זליג. האדמו"ר מסוקולוב, אזור ורשה.
בן חיים ישראל, האדמו"ר מפילוב. היה נכדו של הרבי מקוצק. נולד בתרכ"ד,1864 (או בתרכ"ו,1866). בתרנ"ד,1894, התקבל לרב ואב"ד בסוקולוב, ,Sokołów Podlaski שבאזור ורשה. שם יסד את ישיבת "בית ישראל", והיה ריש המתיבתא (ראש הישיבה) שלה. בתרע"ט,1919, הצטרף לאגודת "שלומי אמוני ישראל", שבפולין קדמה לאגודת ישראל, והשתתף בכל הכנסיות הגדולות של אגודת ישראל. היה סגן הנשיא של אגודת הרבנים בפולין. היה סופר מוכשר, והצטיין בידיעת הלשון העברית. כאביו תמך גם הוא בישוב ארץ ישראל, וביקר בארץ בתרפ"ד,1924. נפטר באוטבוצק, Otwock, שעל יד ורשה בחשון ת"ש,1939.
מקורות: אדמו"רים, עמ 155-152. אלה אזכרה, א, עמ 295-283; אלפסי, עמ 185; היכל קאָצק, עמ תרסא-תרנא;

מורגנשטרן, ישראל יצחק, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
היה אב"ד בסרוצק, Serock, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: היכל קאָצק, עמ תרעו; אלה אזכרה, ז, עמ 52; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקצא; ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, מנחם מנדל, בן יצחק זליג.
נולד בתרמ"ו,1886. בתרע"ה,1915, נתמנה לרב במייכוב, Miechów, שבאזור קרקוב. משם עבר לוונגרוב,Węgrów, שבאזור ורשה, והיה האחרון בשושלת הרבנים שם. הגרמנים התעללו בו ביום הכיפורים ת"ש,1939, ודקרו אותו למוות.
מקורות: אדמו"רים, עמ 152; אלה אזכרה, א, עמ 295; קהילת ונגרוב; ספר זכרון. עמ 116; היכל קאָצק, עמ תרפג;


מורגנשטרן, מנחם מנדל, בן משה ברוך (ע"ע).
היה נינו של האדמו"ר מקוצק. נולד בתרס"ד, 1904. היה רבה האחרון של ולודאבה, Włodawa, שבאזור לובלין. באוגוסט 1942 החליטו הגרמנים בעיר על אקציית ילדים. הרב מורגנשטרן בא למקום הריכוז של הילדים, ואף שניצ'קה, ראש הגסטפו בעיר, רצה לשחרר אותו משום ש"תורו עדיין לא הגיע", הוא סירב, והלך אתם לסוביבור. בעניין מספרם של הילדים יש כמה גרסאות, ומתוך השוואת העדויות נראה שהיו שם יותר ממאה. העניין הזה עלה במשפט שנערך אחרי המלחמה לניצ'קה וחבורתו.לפי עדותו של אחיינו צבי ברלב (בלייכר) - בעת האקציה שנערכה בוולודאבה ביולי 1942, כשעמדו לשלוח את ארבעת ילדיו הוא ביקש מהגרמני הממונה שישחררם, וכשזה סירב, הצטרף עם אשתו הוּדֶס (הדסה), תרס"ד-תש"ב (1904-1942), בת הרב משה שמואל בלייכר מקרקוב, לטרנספורט לסוביבור.
מקורות: וולודאבה והסביבה, סוביבור, יזכור בוך צו פאראייביקען דעם אנדעק פון די חרוב געווארענע יידישע קהילות וולאדאווקע, דובטשענע, טאמאשאווקע, וויטיטשנע , עמ 224-222, 272, 593-592, 614, 924, 1128; ספר לוקאוו, עמ 22; צבי ברלב, מי יתן לילה, עמ 270; בעמ 264-265 יש אילן היוחסין של המשפחה;

מורגנשטרן, מנחם מנדל, בן צבי הירש.
לומַז', Łomazy, Lomaz. אזור לובלין. בתרפ"ו,1926, נעשה אדמו"ר. עבר לוורשה, ושם ריכז סביבו קבוצת קטנה של חסידי קוצק. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 188; החסידות מדור לדור, ב, עמ 402;

מורגנשטרן, מרדכי, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
כיהן כרב בסקרז'יסקו, Skarżysko Kamienna, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: היכל קאָצק, עמ תרעו; אלה אזכרה, ז, עמ 52; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ תקצא; ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, מרדכי.
בשנות העשרים של המאה העשרים היה אדמו"ר בפילאווה, Pilawa, שבאזור ורשה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 388;

מורגנשטרן, משה, בן חיים יעקב אריה (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: ספר וירבזניק-סטרכוביץ, עמ 39;

מורגנשטרן, משה, טומשוב לובלסק, ,Tomaszów Lubelski אזור לובלין.
בימי מלחמת העולם השניה נמלט לברית המועצות, ושם נספה .
מקורות: ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 176;

מורגנשטרן, משה ברוך, בן צבי הירש מלוקוב.
תחילה שימש כרב בגרובוב,Grubów . בתר"פ, 1920, עבר ללוקוב, Łuków, שבאזור לובלין. משם עבר לוולודאבה, Włodawa, שבאותו האזור. בתרצ"ט,1939, נקרא לכהן כרב ואדמו"ר בקוצק. נספה בסוביבור.
מקורות: אדמו"רים, עמ 156; היכל קאָצק, עמ תרעג; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 177, 276, 479; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ של"א;


מורגנשטרן, צבי הירש, בן חיים ישראל.
היה נכדו של הרבי מקוצק. נולד בתרי"ח,1858. בתרס"ו, 1906, התמנה כאדמו"ר בלוקוב, Łuków, שבאזור לובלין. ידע כמה לשונות, ולפני מלחמת העולם הראשונה נסע לפטרבורג עם משלחת של רבנים, כדי לפעול למען היהדות ברוסיה ובאותם חלקי פולין שהיו תחת השלטון הרוסי. בתרפ"ג,1923, השתתף בוועידה של אגודת ישראל שהתקימה בוורשה, ובה נוסדה תנועת "צעירי אגודת ישראל". על אף גילו הגבוה הוא הצטרף אליה. כיהן כרב בשדליץ, Siedlce, שבאזור לובלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה חלה, ונפטר באוטבוצק, Otwock, שעל יד ורשה.
מקורות: היכל קאָּצק, עמ תרסא-תרנד;

מורגנשטרן, שלום מנחם, בן משה ברוך.
היה רבה האחרון של וולודאבה, Włodawa, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 177;