לבין, שלום - לוי, חיים

le

לבין, שלום, בן אלכסנדר סנדר אריה (ע"ע).
נולד בתרמ"ח,1888 (או תרנ"ד,1894). אחרי מלחמת העולם הראשונה כיהן כדיין, מו"ץ ואב"ד בדרוהוביץ, Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה כשחזר מן ההלוויה של אביו.
מקורות: וונדר, ג, עמ 367;

לבנברג, יעקב, Lewenberg,בן יצחק מאיר.
היה רב בפרושקוב, Proskau ,Prószkówשבפוזנן,ושם עמד בראש בית הכנסת של חסידי סקיירניביץ, Skierniewice. היה ממייסדי חברת "לינת הצדק", שעזרה לחולים מעוטי יכולת. נספה בשואה.
מקורות: ספר פרושקוב, נדז'ין והסביבה, עמ 113, 114;

לבקוביץ,יוליוס,Lewkowitz,בן שלמה.
נולד בתרל"ו,1876, בספיסקה סובוטה, Georgenberg,Spisska Sobotá שבסלובקיה. למד בבית הספר התיכון בבויטן, Bytom Odzański,שבאזור פוזנן, וגם אצל אביו וסבו, ואצל הרב ד"ר ליאו קופשטיין בבויטן. אחר כך למד באוניברסיטה בברלין, וקיבל דוקטוראט, על משנתו הפילוסופית של שפינוזה. באותה העת למד שם בסמינר לרבנים. אחר כך עבר לבית המדרש לרבנים בברסלאו, ושם הוסמך לרבנות. משרתו הראשונה היתה בשניידמיהלה, Schniedmül, שבאזור פוזנן, תחילה כעוזרו של הרב בראון, ואחרי שזה נפטר - כממלא מקומו. בתרע"ג,1913, התמנה לרב ומטיף באחד מבתי הכנסת של הליבראלים בברלין. כתב ספרים אחדים בעניינים פילוסופיים שונים. במרס 1943 גורש למחנות, ושם נספה. לפי קיש נספה ב- 1940.
מקורות: לוונטאל, עמ 120-122; ולק, עמ 232; קיש, עמ 426;

לבקוביץ, יעקב יוסף.
נולד בתרמ"ד,1884, בפולין. בתר"ס,1900, בא לגרמניה. למד בסמינר לרבנים בברלין וסיים אותו בהצטיינות. תחילה כיהן כרב בוולרשטיין, Wallerstein, שעל יד נירנברג. בתרס"ו,1906, נתמנה לרב, דיין וחזן ברגנסבורג,,Regensburg וכתב ספרים בדיני שחיטה וטהרה. מתוך אחריות לכלל הציבור היהודי המשיך למלא את תפקידיו שם גם בימי השלטון הנאצי, והיה אומר דברי נחמה ועידוד לחברי הקהילה. באפריל 1942 גורש לפולין עם חברי מועצת הקהילה היהודית של העיר ועם משפחתו. הרבנות הראשית בארץ ישראל קבעה את ראש חודש אייר כיום הזיכרון שלהם.
מקורות: לוונטאל, עמ 119; ולק, עמ 232;

לברטוב, Lewertow,ישראל, בן אייזיק.
כיהן כרב בביילסקו-ביאלה, Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית-שלזיה. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 369;

להמן, Lehman אשר סג"ל.
היה אדמו"ר בקולומיה, Kolomea, גליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ג, עמ 372; החסידות מדור לדור, א, עמ 205;

לובוצקי (לובצקי), Lubocki, Lubecki,חיים.
נולד בתר"מ,1880. היה חובב ציון ונאמן לתנועת המזרחי. כיהן כרב בקובילניק, ,Kobilniki, Kobilinik, Narachשבאזור פינסק, רוסיה הלבנה, וברז'יצה, Rezhitsa, שבלטביה. בתרצ"ח,1938, חגגו שם את מלאת עשרים וחמש שנים להיבחרו כרב העיר. בזמן מלחמת העולם הראשונה חיבר קונטרס התרת עגונות, כדי לענות על השאלות שהזמן גרמן. נספה בוף יולי 1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 393; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לובלינג, Lubling , אלימלך.
היה ראש ה"קיבוץ" של חסידי ברסלב בבנדין. נספה בשואה.
מקורות: יגלניק, שארית יצחק, עמ' ש"ג

לובצ'אנסקי, Lubchanski,ישראל יעקב, בן הרב חיים לייב.
נולד בתרל"ב,1872. היה חתנו של ר' יוסף יוזל הורוביץ, ה"סבא" מנובהרדוק. תחילה עזר לו לנהל את הישיבה בחרקוב שבאוקראינה, ואחרי פטירת אביו נתמנה לרבה של אלט ברנוביץ, Alt Baranowice, שבווהלין, ואחר כך כ"משגיח" בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ, לצידו של הרב אלחנן וסרמן (ע"ע). כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לטרוקי,Troki ,שבליטא עם מקצת מתלמידי הישיבה שלו, וניסה ללמד גם בימי השלטון הסובייטי, 1941-1940. כשנכנסו הגרמנים לעיר נכלא במחנה ריכוז שהיה בעיר. הגרמנים התעללו בו, והוא נספה. לפי גרסה אחרת הגיע עם כמה מתלמידיו לישיבה שהתנהלה במחתרת בסלובודקה, ושם נספה.
מקורות: אלה אזכרה, ד, עמ 209-205; ברנוביץ, עמ 252-254; רבני ברית המועצות, 1939-1991; שורין, מורי האומה ג,
עמ 154-158;

לוי,Lewi ,אריה לייב.
היה רבה האחרון של פוזלאווה, Podzelva, שבליטא. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 450; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוי. הרב מסלוּפצה, Słupca.
בפברואר 1940 גורשו עם כמה מאות מיהודי העיר הזאת, הנמצאת באזור לודז', לתחומי הגנרל גוברנמנט. נספה ביורדנוב, Jordanów, שבאזור קרקוב, באלול תש"ב, 1942.
מקורות: ספר נובי-טארג והסביבה, עמ 229; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 165;

לוי, בנימין.
בן יעקב שהיה אב"ד בטשבין, Trzebinia, גליציה המערבית. היה ר"מ בישיבה הקטנה שבעיר. ידע לשונות זרות וספרות כללית. היה מקובל על ה"מתקדמים" ועל בעלי המלאכה, שבאו לשמוע את דרשותיו. עם אשתו חוה היה פעיל בחברת "ביקור חולים" ובקופת "תומכי עניים" שיסד. נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, ג, עמ 387; מכתבו אלי של אלימלך גרוס מרמת גן;

לוי, חיים יהודה.
למד בישיבות טלז, וולוז'ין, וב"כולל הפרוּשים" בקובנה. הגיד שיעורים בתורה בבית הכנסת "גוגול" בריגה. במידת מה התפרנס ממכירת מצות שמורות שאותן היה אופה. נספה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 394;