רפפורט, חיים - רשבם, שמואל

ra
רפפורט, חיים, בן יששכר דב.
בתרס"ו,1906, השתקע ביאסלו, Jasło, שבגליציה המערבית. היה מנכבדי הקהילה, וסירב לכהן ברבנות. הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל בה. נספה בשואה.
מקורות: תולדות יהודי יאסלו , עמ רצ"ה-ש, שסג;וונדר, ד, עמ 991-992;

רפפורט, יהושע, בן שמואל.
נולד בתר"ם,1880. בתרפ"ט,1929, התקבל כרבה של חורוסטקוב, Chorostkow, שבגליציה המזרחית, והיה רבה האחרון של העיר. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 995; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 320; ספר חורסטקוב, עמ 303; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רפפורט, יוסף חיים, בן שמואל.
בתרס"ו,1906, נתמנה לראב"ד בראווה רוּסקה, Rawa Ruska,שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה נדד למונקאץ'Munkacz, Mukačevo, שבקרפרטורוס (אז צ'כוסלובקיה היום אוקראינה). אחר כך חזר לעירו. נספה בבלז'ץ באב תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 996; אלה אזכרה, ג, עמ 155;

רפפורט, ירחמיאל משה נח,
בן יחיאל ישעיהו. בתרנ"ט,1899, התמנה למו"ץ בראווה מזובייצקה,Rawa Mazowiecka, שבאזור לודז'. הגרמנים התעללו בו. הפסטור של הכנסיה הגרמנית בעיר שהיה מיודד אתו ניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. אחר כך, הודות להשתדלותם של כמה יהודים, הצליחו להעביר אותו לגטו של טומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowiecki, שבאותו האזור, והוא הוכר כרב של הגטו. הגרמנים רצו לג\וז את זקנו והעמידו בפניו את הברירה בין גזיזת הזקן או קבלת מאה מלקות. הוא בחר במלקות, וכתוצאה מהן נפטר בשבט תש"ב, 1942.
מקורות: ספר זכרון לקהילת טומאשוב – מזובייצק, עמ 70; הוברבנד, עמ 32, 85; וונדר, ד, עמ 1002-1003;

רפפורט, ישראל מאיר הכהן.
בתר"ע,1910, נתמנה לאב"ד בפולאנייץ-פלאנטש,Połaniec, שבאזור לובלין, ועד השואה היה רבה של העיר. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 383;

רפפורט, שבתאי הכהן.
נולד בתרמ"ח,1888,בביליץ,Bielsko-Biała, שבגליציה המערבית,שלזיה, למשפחת למדנים מיוחסת. בבית הוריו, שהיו תעשייני אריגים, רכש גם השכלה כללית. היה פעיל באגודת ישראל. בתרע"ה,1915, נתמנה כדיין ומו"ץ בווידיסלב, Wodzisław, שבאותו האזור, ומילא תפקיד נכבד בהנהגת הקהילה. מכיוון שידע היטב פולנית וגרמנית שימש בימי מלחמת העולם הראשונה כמתרגם רשמי בין שלטונות הכיבוש הגרמנים לבין התושבים היהודים והלא יהודים. בתרצ"ה,1935, התמנה כרבה של פינטשוב, ,Pińczów שבאזור קרקוב. בערב ראש חודש אדר תרצ"ו,1936, דרש בבית הכנסת בעירו דרשה שעיקרה הדרכים להתמודדות עם גזירת השחיטה שנגזרה באותה העת בסיים הפולני. עם התחלת הגירושים למחנות עלה בידי בן אחותו, הרב ד"ר שמואל ויינגורט שגר בשווייץ, להשיג לו ולבני משפחתו דרכונים של אזרחי פרגוואי. הם נשלחו לוויטל שבצרפת ושם שהו כשנה וחצי. אך הגרמנים לא עמדו בהבטחה לשחרר אותם, ובאיסרו חג הפסח תש"ד, 1944, גורשו כולם לאושוויץ.
מקורות: וונדר, ד, עמ 1019-1016; אלה אזכרה, ב, עמ 217-210; זיידמן,אישים,עמ 456-450; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 393, 396; פייקאז', חסידות פולין, עמ 302-310;

רפפורט, שבתאי הכהן, בן יצחק חיים שהיה רבה של אוסטרובה,Ostrów .
תחילה היה רב בלוקוב, Łuków, שבאזור לובלין, ואחר כך נתמנה לראב"ד בקרקוב. כשנודע ליהודים, בתחילת ת"ש,1939, כשהגרמנים עומדים לגרש את היהודים מן העיר, פנה, עם הרב שמואל שמעלקה קורניצר (ע"ע), ועם הפרנס מאיר פרידריך, אל יו"ר הוועדה המרכזית לסעד, ובאמצעותה אל הקרדינל סאפייהא,Sapieha , וביקשו ממנו שישתדל אצל הגרמנים לבטל את גזירת הגירוש. הגרמנים אסרו את שניהם ואיימו שאם יחזרו היהודים על פנייה כזאת יוטלו עליהם ענשים כבדים. כעבור זמן קצר נלקחו הרבנים קורניצר ורפפורט לאושוויץ, ושם נספו. על כך יש כמה גרסאות.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 489-488; זיידמן, יומן, עמ 160; קארל, קראקא, עמ 348; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 34; ספר קרקא, עמ 391; בוסאק, בין צללי עיר, עמ 215; הוברבנד, עמ 27; שמעון קורניצר,

שבתאי פרנקל, שלמה הכהן שפירא, עורכים, ספר שו"ת וחידושי רבינו יוסף נחמיה, מאת... יוסף נחמיה קורניצר, עמ טז; כארז וכאזוב, עמ כג; עדותו של אהרון רוזנבוים מבני ברק, נכד אחיו;

רפפורט, שמואל, בן שלמה.
נולד בלבוב בתרל"א,1871. מתרנ"ה עד תרנ"ט,1895–1899, למד בבית המדרש לרבנים של עזריאל הילדסהיימר בברלין, שם הוסמך לרבנות, ובאוניברסיטה בהאלה. הצטרף לאגודת ציון בלבוב שפעלה שם עוד לפני הרצל. בתרנ"ח, 1898, נמנה עם מייסדי האגודה הציונית החרדית "דורשי שלום ציון". היה חבר במזרחי. בימי מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בתחום הפוליטי הכללי, וממשלת אוסטריה מינתה אותו ל"רב מטעם" בזלוטשוב. בתפקיד הזה כיהן עד השואה. פירסם ספרים שונים, בהם מחקר, בפולנית, על הפסיכולוגיה של החסידות. חלקים מספרו – שלא הושלם – על ההתפתחות והמהות של היהודים במזרח אירופה נדפסו בכתב העת היהודי-גרמני Der Jude, ואפשרו ליהודי גרמניה להכיר ולהבין את האופי הדתי המיוחד של יהודי מזרח אירופה. נספה בתש"ב,1942, או בתש"ג,1943.
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 707-705; בית המדרש לרבנים בברלין, עמ 93; וונדר, ד, עמ 1022;

רפפורט, שמואל שמעלקה,
היה דיין ומו"ץ בלבוב. בזמן הכיבוש הנאצי היה מאחרוני הרבנים שנשארו שם בחיים. נספה בקיץ תש"ב, אוגוסט 1942.
מקורות: כהנא, יומן גיטו לבוב, עמ 44, 103; וונדר, ד, עמ 1022;

רקוביצקי,Rakowicki,יוסף מנחם,
בן ישראל דוד הלוי. נולד בערך בתרכ"ה,1865. היה מבאי ביתו של ר' יצחק אלחנן ספקטור שהיה אב"ד בקובנה, והוסמך על ידו לרבנות. מתר"ס,1900, כיהן כמורה הוראה בגרודנה. נפטר בגטו גרודנה בתחילת 1943, תש"ג.
מקורות: גרודנה – גרראדנע, עמ 352; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 210;

רקובסקי, Rakowski.
היה רבה האחרון של סולדציניקי וילקיה, Soldezianiki Wielkie, שבווהלין. נספה בשואה עם בני קהילתו.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 471; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רשבם, Rashbam,שמואל.
היה ציוני וחבר במזרחי. גר בדווינסק Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה, ולימד בבית ספר תיכון. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לאוריולOerl, , Oryiol, שמדרום למוסקבה, ושם לימד עברית, היסטוריה ומוסר באוניברסיטה היהודית העממית. אחרי מלחמת העולם הראשונה חזר ללטביה, והתיישב בקורסובקה, Karsava, שבלטביה. שם לימד את מקצועות היהדות בבית הספר היהודי ובגימנסיה העירונית. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 416;