שאמעס, אהרן יוסף - שוורץ, יששכר

שאמעס, Shames,אהרן יוסף.
נולד בתרל"ג,1873. מתרס"ח,1908, היה רבה של רוקיטנה, Rokitno, שבווהלין. היה תלמידו של ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. נהג לחתום את שמו בראשי תיבות אי"ש. בשמיני עצרת תש"א, 1941, ביקש מן היהודים שייענו לתביעות של הגרמנים לספק להם זהב, ועל הסרבנים הטיל חרם דתי. נספה עם בני קהילתו באלול תש"ב, 1941.
מקורות: רוקיטנה (ווהלין) והסביבה,ספר עדות וזכרון, עמ 199-200, 265, 267; אדמו"רים, עמ 230; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 202;

שאפאטקין ,Shafatkin, Shofotkin,פייבל פנחס.
נולד בתר"ע,1910. היה מראשי ישיבת פוניבז'. נספה באלול תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצג;

שוַבּ, Shwab, Schwab ,יוסף.
נולד בתרמ"ג,1883. היה ר"מ בישיבת "אור תורה" בסטניסלבוב, Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 38;

שוּב,Shub , Schub ,יוסף.
נולד בתרנ"ז,1897. למד בישיבת סלובודקה. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקע בווילנה, ושם היה עוזרו של ר' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע). בתרפ"ח-תרפ"ט,1928-1929, ביקר באמריקה ובארצות מערב אירופה כשליח "ועד הישיבות". היה בין הרבנים שלחמו למען זכויותיהם הדתיות של היהודים בפולין, ובין היתר לחם בגזירות לביטול השחיטה הכשרה. היה פעיל באגודת ישראל. בתרפ"ו,1926, היה בין אלה שיזמו את הקמתו של "ועד הישיבות" בליטא, אך בתרצ"ג,1933, פרש ממנו בשל חילוקי דעות מפלגתיים. היה העורך של העיתון היידי "ווָארט". כשפרצה מלחמת העולם השניה עזר לפליטים מפולין שהגיעו לווילנה. כשכבשו הגרמנים את העיר נתמנה להיות חבר ביודנראט. בתחילת ספטמבר 1941 אסרו אותו הגרמנים עם 16 מחברי היודנראט, ורצחו אותם.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 257-249; זיידמן, יומן, עמ 196; אלה אזכרה, א, עמ 254-247;

שוּב, משה.
נולד בתר"ל,1870. היה רב בקרסלבקה, Kraslava, שבלטביה. והיה חבר בתנועת המזרחי. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 416; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוהם,Shoham,Schohm, Schaum,שמואל יוסף.
נולד בתרכ"ז,1867. בתרנ"א,1891, כיהן כרב בדרשונישוק Darshunishok, Darsūniškis , ואחר כך בוילקיה, Vilkia,שבאזור קובנה. נספה עם בני קהילתו באלול תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 250; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שוור, Shwer, Schwer,י.ל.
היה רבה האחרון של לוטוטוב, Lutotow. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 146;

שווידונס, Chveidonas, משה אברהם.
נולד בתרל"ח, 1879, בטריסקי, Trisky, Tryškiai, Trishing,שבאזור וילנה. למד בישיבת טלז, ובתרנ"ב, 1892, הוסמך לרבנות. אחר כך עבר לניו יורק ושם למד בבית מדרש לרבנים. בתרע"ד, 1914, חזר ליטא. במלחמת העולם הראשונה הגלו אותו הרוסים, עם רבים מיהודי ליטא, לאוקראינה, והוא התיישב במריופול, ז'דאנוב, Zdanow Mariupol,, על שפת הים האזובי. אחרי המלחמה נסע הרבה באירופה. בתרצ"א, 1931, השתקע בפריס, ושימש כרב באחד מבתי הכנסת הקטנים של יוצאי מזרח אירופה. ב-11 בפברואר 1941, כשהיה בן 71, הועבר עם כמה מבני משפחתו למחנה דראנסי, Drancy. משם גורש למזרח, ונספה.
מקורות: Paul Levi, עמ' 375;

שוורץ, Shwarz, Schwarz,חיים שלמה הכהן,
בן יהודה ישעיה. נולד בתרמ"ה,1885. למד בישיבות בפולין הקונגרסאית, ואצל ר' אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר". שנים אחדות כיהן כרב בדינקייב, Danków, שבאזור ורשה, ואחר כך בבוגוריה,Bogorja , שבאותו האזור. בתרפ"ד,1924, כיהן כרב בוויסליצה, Wiślica, שבאזור קרקוב. היה חבר באגודת ישראל. כשכבשו הגרמנים את העיר הם תפסו אותו עם כמה מנכבדי העיירה כבני ערובה, עינו אותם ושיחררו אותם תמורת כופר רב. נספה עם חיסול הגטו בשמיני עצרת תש"ג,1942.
מקורות: דאס וויסיליצער יזכור בוך, עמ 23, 147-144; אלה אזכרה, ו, עמ 213-211;

שוורץ, יששכר דב הכהן, בן חיים שלמה.
למד אצל הרב הלשטוק מאוסטרובצה, Ostrowiec, שבאזור לובלין, והוסמך על ידיו להוראה. מתרפ"ד,1924, היה רבה של בוגוריה, Bogorja , שבאזור ורשה. לפני מלחמת העולם השניה היה המזכיר של האדמו"ר יחזקאל הלשטוק מאוסטרובצה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 80;

שוורץ, יששכר דב הכהן, בן יהודה ישעיה.
היה רב ואב"ד בלאגייב, Łagów , Logiv, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 213;