sh
שפירא, שלום, בן אלימלך מקוז'ניץ-ורשה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 215;
שפירא, שלמה, בן נחמיה.
כיהן כרב בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. נספה עם כל אנשי העיר.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22.
שפירא, שלמה חיים, בן יעקב.
נולד בתר"מ,1880. נספה בסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית, בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 197;
שפירא, שמואל, בן יצחק דוד.
היה האדמו"ר האחרון משושלת נסכיז', Nesvizh,Nyasvizh.
גר בקובל, Kowel, שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 139;
שפירא, שמואל, בן שלמה דב (בער).
שיפטובקה, Sheptovka, Sheptivka, אוקראינה. מתרפ"ד מילא בעירו את מקומו של חותנו ר' אברהם משיפטובקה. בתרצ"ה,1935, עבר למוסקבה. בתרצ"ח,1938 הוגלה לסיביר, ושם נרצח בניסן תש"ג,1943.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשפד;
שפירא, שמואל פנחס, בן ישעיה.
בתרע"ז,1917, הוכתר לאדמו"ר מבלנדוב, Błędów בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 214; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתא;
שפירא, שרגא פייבל.
נולד בליטא בתר"ס,1900. למד בישיבות טלז, וקלם,שבליטא, וכיהן כראש מתיבתא בישיבת קלם. בחורף תר"ץ, סוף 1929, נשלח לאנגליה כדי לאסוף כסף לישיבת קלם, ואחר כך היה בין אלה שהקימו את ישיבת "עץ חיים" בהיידה שעל יד אנטוורפן. כשכבשו הגרמנים את בלגיה ניסה להימלט לשוויץ, אך מורה הדרך הסגיר את כל הקבוצה לידי הגרמנים. הרב שפירא שהה זמן מה במחנה מעצר על יד אנטוורפן, ומשם גורש לפולין.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 320-315; יידיש און חסידיש, עמ 230;
שפירא-כהנא, Shapira-Kahana,אברהם דב בער.
ע"ע כהנא שפירא, אברהם דב בער.
שפירא-קצנלנבויגן,Shapira-Katzenelenboigen,יוסף, בן אלתר ישראל שמעון.
נולד בתרע"ו,1916. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בוורשה. נפטר מטיפוס בברגן-בלזן באייר תש"ה,1945, שבועיים לאחר השחרור.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 199;
שפירא, שלום, בן אלימלך מקוז'ניץ-ורשה.
נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 215;
שפירא, שלמה, בן נחמיה.
כיהן כרב בסטריז'וב, Stryszów, שבגליציה המערבית. נספה עם כל אנשי העיר.
מקורות: ספר סטריז'וב והסביבה, עמ 22.
שפירא, שלמה חיים, בן יעקב.
נולד בתר"מ,1880. נספה בסטרי, Stryj, שבגליציה המזרחית, בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 197;
שפירא, שמואל, בן יצחק דוד.
היה האדמו"ר האחרון משושלת נסכיז', Nesvizh,Nyasvizh.
גר בקובל, Kowel, שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 139;
שפירא, שמואל, בן שלמה דב (בער).
שיפטובקה, Sheptovka, Sheptivka, אוקראינה. מתרפ"ד מילא בעירו את מקומו של חותנו ר' אברהם משיפטובקה. בתרצ"ה,1935, עבר למוסקבה. בתרצ"ח,1938 הוגלה לסיביר, ושם נרצח בניסן תש"ג,1943.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשפד;
שפירא, שמואל פנחס, בן ישעיה.
בתרע"ז,1917, הוכתר לאדמו"ר מבלנדוב, Błędów בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 214; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתא;
שפירא, שרגא פייבל.
נולד בליטא בתר"ס,1900. למד בישיבות טלז, וקלם,שבליטא, וכיהן כראש מתיבתא בישיבת קלם. בחורף תר"ץ, סוף 1929, נשלח לאנגליה כדי לאסוף כסף לישיבת קלם, ואחר כך היה בין אלה שהקימו את ישיבת "עץ חיים" בהיידה שעל יד אנטוורפן. כשכבשו הגרמנים את בלגיה ניסה להימלט לשוויץ, אך מורה הדרך הסגיר את כל הקבוצה לידי הגרמנים. הרב שפירא שהה זמן מה במחנה מעצר על יד אנטוורפן, ומשם גורש לפולין.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 320-315; יידיש און חסידיש, עמ 230;
שפירא-כהנא, Shapira-Kahana,אברהם דב בער.
ע"ע כהנא שפירא, אברהם דב בער.
שפירא-קצנלנבויגן,Shapira-Katzenelenboigen,יוסף, בן אלתר ישראל שמעון.
נולד בתרע"ו,1916. מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בוורשה. נפטר מטיפוס בברגן-בלזן באייר תש"ה,1945, שבועיים לאחר השחרור.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 199;