מיזס, אליעזר - מילבסקי, משה

me
מיזס (מייזס), Mizes, Meizes, Meizus,אליעזר.
נולד בתרנ"ט,1899. למד בבית המדרש לרבנים בווינה, ורכש כאוטודידקט גם השכלה כללית רחבה. גם לאחיו מתתיהו וד"ר יוסף (ע"ע), ולאחיותיו ד"ר רחל וד"ר שרה מיזס היתה השכלה כללי רחבה. בתרצ"ב,1932, נבחר להיות רבה של סמבור,Sambor , שבגליציה המזרחית. מכיוון שהיה מקורב לאגודת ישראל התנגדו הציונים לבחירתו. בימי הכיבוש הסובייטי החמיר מצבו הכלכלי. בתש"ב,1942, נספה בבלז'ץ.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 109-103; זיידמן, אישים, עמ 67-61; ספר יזכור טורקה ע"נ סטרי, עמ 83; ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, עמ 77;

מיזס, הרב ד"ר יוסף. אחיו של אליעזר מיזס (ע"ע).
למד בבית המדרש לרבנים בווינה, ומזרחנות באוניברסיטה בעיר הזאת. בתר"ע,1910, היה מורה לדת בלבוב. בתרע"ד,1914, נתמנה לרב צבאי, ואחרי זמן מה נעשה הרב הצבאי הראשי בצבא הפולני. דאג הרבה לחיילים היהודים שסבלו מאד מעמיתיהם ומן המפקדים האנטישמים. תרגם את התורה לפולנית, והתרגום קיבל את הסכמתם של רבנים חרדים. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט מוורשה עם הצבא הפולני, והגיע לגליציה המזרחית, שבאותה העת היתה כבושה בידי הרוסים. שם חי במחבוא, כי פחד מן הקומוניסטים. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 68-67; ספר הזכרון לתלמידי בית המדרש לרבנים בווינה, עמ 77;

מייזל (מייזליש),(Meislish) Meizel, Maizel, Meisel, ,אליעזר יצחק, בן נתן.
התחנך בביתו של סבו הרב אליהו חיים מייזל, שהיה רבה של לודז' בשנים 1912-1873, והיה אחד משני הרבנים היחידים בלודז' החסידית שהיו "מתנגדים". התחנך בישיבת וולוז'ין, והיתה לו גם השכלה כללית. משנפטר הרב אליהו חיים מייזל, ועד שבלודז' התקבל רב חדש, היה אליעזר יצחק חבר בוועד הרבנים של העיר. זמן מה אחרי שכבשו הנאצים את לודז' עזב את העיר ועבר לוורשה, ושם היה פעיל בוועד הרבנים. הוא השתתף בכל הדיונים של הרבנים שנגעו לגורלם של יהודי הגטו, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטוב ולטראווניקי, שלמעשה היו מקומות השמדה. בדירתו התקיים ליל הסדר האחרון, בתש"ג, שבו השתתפו אחרוני הרבנים שנותרו בגטו, מנחם זמבה (ע"ע), בֶּר מזדוּנסקה-וולה (ע"ע), ואחרים. נספה, כנראה, בימי המרד.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 92, 241; אלה אזכרה, ג, עמ 136-133;

מייזלס, (מייזליש, מייזלש, מייזלס, מייזילס), Meislisch, Meislish, Meizelsh,Meisilsh Meizils,אהרן, בן שמואל.
תר"ס-תש"א, 1941-1900. היה חבר בבית הדין של הרב אהרן ציף בלבוב. בימי הכיבוש הגרמני אולץ לעבוד בפסי הרכבת, ובעת שעבד שם נהרג.
מקורות: עדות בעל פה של אחיינו אהרן מייזלס.

מייזליש, דוד דב, בן מרדכי זאב. נולד בתרל"ה,1875, בלאסק,Łask., שבאזור לודז'.
למד בטרנוב,Tarnów,שבגליציה המערבית אצל ר' יוסף ענגל. עבר לאויהל,,Satoraljauhhely שבהונגריה. בתרנ"ח,1898, התמנה להיות דיין בקהילה החסידית שהיתה שם, ובה כיהן למעלה מארבעים שנה. עם פטירת חותנו משה יוסף טייטלבוים התמנה בתרע"ג,1913, להיות אב"ד שם, והיתה לו גם ישיבה חסידית. בימי מלחמת העולם הראשונה הכניס לביתו רבנים פליטים שנמלטו מגליציה. בימי מלחמת העולם השניה שכנה אויהל סמוך לגבול של סלובקיה, והרב מייזליש ותלמידי הישיבה שלו עזרו גם אז לפליטים מפולין שעברו את הגבול בדרכם לבודפשט. הוא נספה באושוויץ בט"ו בסיון תש"ד,1944. אחד מבניו, צבי הירש, שהיה רבה של ואץ, Wác, Waitzen, שבהונגריה, שרד מן השואה, היגר לארצות הברית, ושם כתב את הספר "שו"ת מקדשי השם".
מקורות: וונדר, ג, עמ 798-795; שלום מיזליש, תחנות, עמ 57-56; אלה אזכרה, א, עמ 163-158; חכמי טראנסילווניה, עמ 179, 494; חכמי הונגריה, עמ 499;

מייזליש,יוסף חנניא ליפא, בן אריה יהודה לייב.
נולד בתרל"ה,1875. היה לו רשיון ממשלתי לכהן כרב בקהילה גדולה. בתרנ"ה,1895, נתמנה לרבה של ציישנוב,Cieszanòw , שבגליציה. בתרס"ה,1905,לפי פנקס הקהילות בתר"ע,1910, נתמנה לרבה של מונאסטרישץ Monastyriska,, שבגליציה המזרחית. ידע היטב ספרות ולשון גרמנית. החרדים הסתייגו ממנו בשל אהדתו לציונות. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. נפטר בת"ש והובא לקבר ישראל.
מקורות: וונדר, ג, עמ 803-801 ; מונאסטרישץ, עמ 21, 28, 29, 98, 122; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית,עמ 310;

מייזליש, משה. פשמישל, Przemyśl, גליציה.
נספה בידי הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השניה.
מקורות: ספר פשמישל; ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל וניישטוט, עמ 319;


מייזליש, שמואל דב, בן אשר.
נולד בתרס"ב,1902. היה ממנהיגי "צעירי אגודת ישראל" בגליציה המזרחית, וערך בלבוב את השבועון החרדי "דער יודישער וועג", ובטאונים אחרים של התנועה. זמן מה עשה בוורשה, ושם ניסה לקבל משרה במנגנון של אגודת ישראל. רצה לעלות לארץ, אך לא הצליח. בשל קשיי פרנסה הסכים לנהל את הת"ת בירוסלב, Jarosław, שבגליציה, אם כי לא הסכים עם דרך החינוך שהיתה נהוגה שם. זמן מה סייע לחמיו פנחס המרלינג (ע"ע) כדיין ומו"ץ בירוסלב, אך לא הסכים להיות רב. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט לדז'יקוב-סטרי, Dźików Stary, שבאותו האזור. נספה בליל יום הכיפורים ת"ש,1939.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 284-282; וונדר, ג, עמ 827-828;

מייזלס,Meizels,שמואל.
היה הרב של ורבה,Verba ,Werba , שבווהלין. נספה עם החורבן של בני קהילתו, בימים י"ד סיון תש"ב – כ"ה מרחשון תש"ג. לפי עדותו של יצחק שיינטוך מתל אביב שנמסרה לישראל הלפרין הוא צעד, בעת האקציה, בראש הטור, עם אשתו ושתי בנותיו, ואחריו – כל יהודי העיירה.
מקורות: לוח זיכרון לבני הקהילה שנספו, הנמצא בבית הכנסת "אהל יוסף " בעפולה. באדיבות ישראל הלפרין.


מייזלר,Meizler, Meisler.
היה ראש הישיבה בשצ'וצ'ין,Szscuczyn, שבווהלין. ב-9 בספטמבר 1939 גרשו אותו הגרמנים, עם עוד שלוש מאות יהודים, לגרמניה. יהודי העיר רצו לנסות לשחרר אותו, אך הוא סרב. כעבור זמן מה חזר לעיר ונספה ביוני 1941.
מקורות: חורבן קהילת שצ'וצ'ין <ביאליסטוק>. דער חרבן פון דער שצ'וצ'ינער קהילה <ביאליסטאקער וויעוודסטווע>, עמ 48. באותו הספר, עמ 13, 72, על הרב ליפא חיים בן הרב יוסלה (אין שם משפחה).


מיכלזון (מיכלסון),Michalson, Michalzon ,צבי יחזקאל.
נולד בתרכ"ג,1863. בתרמ"ה,1885, נתמנה לרב בקרסנוברוד, Krasnobród,שבאזור לובלין. בשל הלשנה רדפו אותו שם השלטונות הרוסיים. הוא נאלץ לעזוב את העיר, ובתרנ"ג,1893, נתמנה כרבה של פלונסק,Płońsk, שעל יד ורשה, וכונה "דער פלונסקער", הפלונסקאי. בתרפ"ב,1922, עבר לוורשה, ושם עסק הרבה בצרכי ציבור. היה בוועד הרבנים של הקהילה היהודית בעיר, ובתפקיד הזה המשיך גם כשהיה בגטו ורשה, אף שבאותה העת היה קרוב לגיל שמונים. היה חבר בתנועת המזרחי. היו לו 43 ספרים מודפסים, מלבד אלה שבכתובים. היה אחד הרבנים הרשמיים האחרונים בגטו ורשה. נספה בטרבלינקה.
מקורות: פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה,עמ 271; זיידמן, יומן, עמ 61,62 341; טומשוב לובלסק, עמ 172-171; אלה אזכרה, ב, עמ 202-195; פלינקר, וארשה, עמ 160;

מילבסקי, Milewski,משה אריה לייב, בן מתתיהו. נולד בתרל"ח,1878.
למד בישיבות ביאליסטוק, מינסק, וכולל קובנה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב במייטעטשMay Tchet, ,Molchadz, שבווהלין, ובשאדובה, Šeduva, שבליטא. היה מו"ץ בפרן Pren, Prienai-Plotel שעל יד קובנה, ורבה האחרון של דרשונישוק, Darshunishok, שבאותו האזור. נספה בתש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 67; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 213;