מלצר ,זלמן - מקובסקי ,לייב

me

מלצר,Melzer ,זלמן.
נולד בתרס"ב,1902. היה רבה האחרון של ויז'ון, Vizhuni, שבליטא. נספה באלול תש"א.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 228; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מַמיָפה (ממיופה),Mamyafe, Mamyofe,יוסף זאב.
נולד בתרמ"ט,1889. בתרפ"ב,1922, נתמנה לרבה של מז'יקMažeikia i , שבליטא. נספה ביולי 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 369; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 73, 222; אשרי, חורבן ליטע, עמ 262;
רבני ברית המועצות 1939-1991;

מנדיוק, Mendiok, Mendiuk, Mandiuk,מרדכי
בתרצ"א,1931, נתמנה לרבה של קרמניץ, Kermyianitsa, שבווהלין. תוך זמן קצר למד את הלשון הפולנית, וכך עלה בידו להשיג את האישור של הממשלה הפולנית למינוי הזה. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 184; פנקס קרמניץ, עמ 180-181;

מנדל (מאנדל), Mandel,משה, בן דוד.
היה האדמו"ר מאורזישצ'ב, Orzistchov, Rzhiseev, בקייב, אוקראינה. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ רפז;


הצדעה ליהודי קרקוב סרט מהשנים שלפני המלחמה ועד לגירוש לגטו

מנדלבוים, Mandelboim,אהרן יוסף, בן שמואל.
נולד בקרקוב בתר"ל,1870. למד בבתי המדרש שבעיר, והוסמך לרבנות בידי הרב שמעון סופר, רבה של קרקוב. אחרי נישואיו גר בפיווניצ'נה, Piwnicna, שעל יד צאנז, Sanz, Nowy Sącz, גליציה המערבית. שם היה מו"ץ ובעל תפילה, והתפרנס מחנות מכולת. בראשית שנות השלושים של המאה העשרים עבר עם משפחתו לקרקוב, וגר בפודגורז'ה, Podgórze. עסק במסחר זעיר, היה מגיד שיעורים, ולמד תלמוד וקבלה עם הרב שֵם קלינגברג, האדמו"ר מזאלושיץ, Dzialoszyce(ע"ע). ידע היטב תנ"ך ורמב"ם. בביתו קראו את העיתון היידי "מאָמענט". נפטר בגטו קרקוב בי"ב באייר תש"ב,1942, אחרי מחלה ממושכת, והובא לקבר ישראל.
מקורות: עדות בנו משה צבי שקדיאל, כפי שנרשמה בדפי העדות ביד ושם, וזכרונות המשפחה של נכדתו פנינה מיזליש.

מנדלבוים, מנחם מנדל. מחסידי חב"ד.
מאמצע שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרבה החסידי של גלובוקי, Glubokie, Hluboka שבווהלין. את שיעורי החסידות שם ניהל יצחק
מנדלבוים, שלמד בישיבת "תומכי תמימים". נספה עם חורבן העיירה בתמוז תש"ב, 1942;
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל 504;

מנדלסון,Mendelson,יהודה הכהן.
כיהן כרב בחלם, Chełm, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 224;

מֶסֶר, Meser,יצחק, בן אריה לייב.
נולד בתרנ"א,1891. אביו אריה עסק באמנות הציור והפיסול, כגון: של מצבות מיוחדות. כשהיה בן שש עשרה למד בישיבה בפרשבורג, Pressburg, Bratislava, Poszony (אז אוסטרו-הונגריה. היום סלובקיה), ואחר כך באוניברסיטאות של וינה וברלין – פילוסופיה, ערבית, איטלקית ושפות קלסיות, ופרסם מאמרים בעיתוני יידיש בפולין. בשנות העשרים של המאה העשרים חזר לעירו סנוק, Sanok, שבגליציה המערבית, ושם התפרנס ממתן הרצאות בנושאי יהדות וקבלה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו לטוּרקה, Turka, שבגליציה המזרחית, שאז היתה בשטח הכיבוש הרוסי, ומשם גורש לסיביר. שם כתב את חיבורו הקבלי "ממדבר מתנה" על גבי פיסות נייר ושקיות נייר. נפטר בסיביר בחשון תש"ג,1942. בתש"ח, 1948, עלו ארצה אשתו ובנותיו, והביאו אתן את כתב היד, שאותו ההדיר פרופ' משה חלמיש מאוניברסיטת בר-אילן, והוסיף מבוא והערות, תשמ"ה,1985.
מקורות: וונדר, ג, עמ 900-899;

מ"ץ, Metz,מאיר לייב, בן יהושע מרדכי.
נולד בתרנ"ג,1893. למד בישיבת טלז. מתרצ"ד,1934, כיהן כרב בגרינקישוק, Grinishok, Griniškis, שבליטא. נרצח בידי ליטאים בקרוק,Kruk,Krok, Kriŭkai , הסמוכה באלול תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 69; פנקס הקהילות, ליטא, עמ' 197; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

מצ'ילקר, Metchilker,יודל.
אוֹליקה, Olika. ווהלין. נספה בשואה
מקורות: פנקס הקהילה אוליקה-ספר יזכור, עמ 199;

מקובסקי,Makowski,לייב.
כיהן כרב בקובילניק, Kobylnik,Kobilniki, Narach,באזור פינסק, שברוסיה הלבנה. כשכבשו הגרמנים את העיר בקיץ תש"א,1941, הם ציוו עליו לשרוף ספרי תורה. הוא סרב לעשות זאת והוכה. נספה בעירו בערב סוכות תש"ב,1941.
מקורות: ספר קובילניק, עמ 126, 281;