ei
עבער, Eiber, יהודה, בן אברהם יעקב ה"מלמד".
נולד בתרס"א, 1901. למד בישיבת ליובאוויטש. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש כראש המתיבתא הראשי בישיבת "תומכי תמימים" בנֶווֶל, Nevel, שברוסיה הלבנה, שעברה לשם מרוסיה. אחר כך עבר לוורשה, והיה ראש ישיבת חב"ד שם ובאוטווצק, Otwock , הסמוכה. שם ערך את מדור "שערי תורה" בעלונים של "התמים", שיצאו לאור מטעם חב"ד. כתב את הספר "שערי תורה". כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לריגה, בהשתדלותו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, וקיווה לצאת משם לארצות הברית. נספה בשואה. מקצת מן הניגונים שחיבר נשתמרו אצל החסידים עד היום.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403; אתר nigun באינטרנט; ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בווארשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה, שבועון בית משיח; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 379;
עבריס, Ebris, Ibris, זליג.
נולד ברוסיה בתרס"ה,1935. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצז;
עהרליך (ארליך), Erlich, Ehrlich ,מנחם מנדל
כיהן כרב בביסטריץ, Bystrichi,שבאזור וילנה. היה פעיל למען החינוך הדתי בפולין. עבר ללטביה, וכיהן כרב בפרויֶנברג, Frauenburg, Saldus. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;
עלישברג, Eliasberg, פנחס, בן השל.
למד בישיבות מיר, "כנסת ישראל" בסלובודקה, ועוד. בשנות הרעב ברוסיה שהיו אחרי מלחמת העולם הראשונה, כיתת את רגליו בין הכפרים כדי לאסוף לחם בשביל תלמידי ישיבת סמולביץ,Smolavitch , שברוסיה הלבנה. אחר כך התיישב בריגה, ושם הוציא לאור חיבור על מסכת ברכות, ביידיש. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;
עפרון, Efron, אליהו צבי.
שצ'וצ'ין ,Szczuczyn, ווהלין. בהתחלת המלחמה הוציאו אותו הנאצים ממקום המסתור, הכו אותו, וירו בו בבית העלמין.
מקורות: חורבן קהילת שצ'וצ'ין <ביאליסטוק>. דער חורבן פון דער שצ'וצ'ינער קהילה <ביאליסטאקער וויעוודסטווע>, עמ 51, 53, 55;
נולד בתרס"א, 1901. למד בישיבת ליובאוויטש. בימי מלחמת העולם הראשונה שימש כראש המתיבתא הראשי בישיבת "תומכי תמימים" בנֶווֶל, Nevel, שברוסיה הלבנה, שעברה לשם מרוסיה. אחר כך עבר לוורשה, והיה ראש ישיבת חב"ד שם ובאוטווצק, Otwock , הסמוכה. שם ערך את מדור "שערי תורה" בעלונים של "התמים", שיצאו לאור מטעם חב"ד. כתב את הספר "שערי תורה". כשפרצה מלחמת העולם השניה עבר לריגה, בהשתדלותו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, וקיווה לצאת משם לארצות הברית. נספה בשואה. מקצת מן הניגונים שחיבר נשתמרו אצל החסידים עד היום.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403; אתר nigun באינטרנט; ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בווארשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה, שבועון בית משיח; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 379;
עבריס, Ebris, Ibris, זליג.
נולד ברוסיה בתרס"ה,1935. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצז;
עהרליך (ארליך), Erlich, Ehrlich ,מנחם מנדל
כיהן כרב בביסטריץ, Bystrichi,שבאזור וילנה. היה פעיל למען החינוך הדתי בפולין. עבר ללטביה, וכיהן כרב בפרויֶנברג, Frauenburg, Saldus. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;
עלישברג, Eliasberg, פנחס, בן השל.
למד בישיבות מיר, "כנסת ישראל" בסלובודקה, ועוד. בשנות הרעב ברוסיה שהיו אחרי מלחמת העולם הראשונה, כיתת את רגליו בין הכפרים כדי לאסוף לחם בשביל תלמידי ישיבת סמולביץ,Smolavitch , שברוסיה הלבנה. אחר כך התיישב בריגה, ושם הוציא לאור חיבור על מסכת ברכות, ביידיש. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 403;
עפרון, Efron, אליהו צבי.
שצ'וצ'ין ,Szczuczyn, ווהלין. בהתחלת המלחמה הוציאו אותו הנאצים ממקום המסתור, הכו אותו, וירו בו בבית העלמין.
מקורות: חורבן קהילת שצ'וצ'ין <ביאליסטוק>. דער חורבן פון דער שצ'וצ'ינער קהילה <ביאליסטאקער וויעוודסטווע>, עמ 51, 53, 55;