re
רדליך ,Redlich ,ברוך, בן יוסף יחיאל מיכל.
היה ראב"ד והאדמו"ר האחרון במיקולייב, Mikołajów, שבאזור לבוב. נספה בלבוב בחורף תש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 392; ד, עמ 668; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 323;
רדליך, מרדכי צבי, בן אהרן מאיר, האדמו"ר ממיקולייב, Mikołajów, בלבוב.
היה אדמו"ר בסווירז', Świrz,שבאותו האזור, והגבאי של קופת ארץ ישראל. בימי הכיבוש הנאצי הוציאו אותו האוקראינים מביתו במוצאי יום הכיפורים, משום שקיים שם מניין בשעה שהגרמנים אסרו על היהודים להתאסף בבתי הכנסת, והיכו אותו. גורש לגטו פשמישליאני, Przemyślany, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 670; לזכר קהילת בוברקא ובנותיה, עמ 34; רבני ברית מועצות, 1939-1991;
רדליך, שמואל, בן פישל.
נולד בתר"ע,1900. למד בישיבת בובוב בקרקוב, ונתן שיעורים לתלמידי חכמים צעירים. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 670;
רובין, Rubin, אברהם, בן יצחק אייזיק.
גר בוורשה, ושם היה האדמו"ר מזידיטשוב,Żydaczów. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 673; החסידות מדור לדור, א, עמ 339; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ מו;
רובין, אברהם יצחק, בן יהושע.
בין שתי מלחמות העולם היה אדמו"ר בחירוב, Chyrów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 674; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קיג;
רובין, אליהו, בן אשר.
נולד בתרנ"ג,1893. מתרצ"ד,1934, היה רבה של קורצ'ינה, Korczyna, שעל יד פשמישל, גליציה. כשנכנסו הגרמנים לעירו עטף את זקנו במטפחת, כדי שהגרמנים לא ישגיחו בו, וניסה להסביר להם שהוא סובל מכאבי שיניים. ברח לוולקה ברזנה,Velke Berezne , Veliki Berëznyy,שבקרפטורוס, שם כיהן חותנו כרב. משם גורש לאזור לובלין בת"ש, עם ראשוני היהודים שהיו אזרחי פולין, וסבל מרעב ועינויים. הוא כתב למכריו בקורצ'ינה, וביקש שיחלצוהו משם, אך הם לא יכלו לעזור לו, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 676; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 326; קארטשין-קארטשינה. ספר זכרון, עמ 29, 89, 90, 452;
רובין, אלימלך, בן יצחק.
היה אדמו"ר ברופשיץ,Ropscyce, ובטרנוב,Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 676; החסידות מדור לדור, א, עמ 341;
רובין, אלימלך, בן יוסף צבי.
נולד בתר"ם,1880. מתרפ"ט,1929, היה רבה של יאסלו,Jasło, שבגליציה המערבית, ושם נספה.
מקורות: תולדות יהודי יאסלו, עמ 33; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 210;
רובין, אלעזר, בן חיים יחיאל.
היה אדמו"ר בדרוהוביץ', Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 338;
רובין, אלעזר משה, בן שלום.
מילא את מקומו של אביו, כאדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 338;
רובין, אריה לייב, בן יצחק טוביה.
נולד בתרמ"א,1881. בראשית דרכו עשה בציישנוב, Cieszanòw, שבגליציה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לבודפשט, ושם היה פעיל בוועד הרבנים למען פליטי גליציה ובוקובינה. אחרי המלחמה חזר לעירו. בתרפ"ג,1923, עבר לטומשוב לובלסק, Tomaszów Lubelsk, שבאזור לובלין, ושם היה אדמו"ר ואחר כך ראב"ד. בימי מלחמת העולם השניה ברח לראווה רוסקה,Rawa Ruska,שבגליציה המזרחית, שאז היתה בשטח הכיבוש הרוסי. בתמוז ת"ש,1940, הוגלה לסיביר, ושם סבל ממחסור ומרדיפות דת. נפטר באייר תש"ג,1943. רוב כתביו אבדו, ומהם נשאר רק המעט שכתב בסיביר.
מקורות: אלפסי, עמ 132; החסידות מדור לדור, א, עמ 338; וונדר, ד, עמ 683-681; אלה אזכרה, ו, עמ 129-125; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 451; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 240; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ של-שלא;
רובין, אשר ישעיה, בן יצחק טוביה.
תחילה מילא את מקומו של חמיו מרדכי דוד אונגר, כאב"ד בז'מיגרוד, Żmigrod Nowy, שבגליציה המזרחית, ואחר כך היה אדמו"ר בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 687; החסידות מדור לדור, א, עמ 338;
רובין, אשר ישעיה, בן שרגא פייביש (ע"ע).
נולד בתרנ"ג,1893. היה רבה האחרון של רדזיחוב, Radziechów, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ח, דצמבר 1927, השתתף באסיפת הרבנים בלבוב, שאותה כינסו שלטונות פולין, כדי לעודד את הרבנים לתמוך בבחירות לסיים במפלגת השלטון ולא במפלגות הציוניות. נטה לאגודת ישראל, כתב מאמרים בעיתונה "דער יוד" (היהודי), ונלחם בתנועת בני עקיבא. כשנכנסו הגרמנים לעיר בקיץ תש"א,1941, התכנסו בביתו רבני הסביבה כדי לדון בגזירות שנחתו על היהודים. בליל יום הכיפורים תש"ב (או תש"ג) התפלל במנין בסתר. למחרת נתפס ונספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 689-688; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 497;
היה ראב"ד והאדמו"ר האחרון במיקולייב, Mikołajów, שבאזור לבוב. נספה בלבוב בחורף תש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 392; ד, עמ 668; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 323;
רדליך, מרדכי צבי, בן אהרן מאיר, האדמו"ר ממיקולייב, Mikołajów, בלבוב.
היה אדמו"ר בסווירז', Świrz,שבאותו האזור, והגבאי של קופת ארץ ישראל. בימי הכיבוש הנאצי הוציאו אותו האוקראינים מביתו במוצאי יום הכיפורים, משום שקיים שם מניין בשעה שהגרמנים אסרו על היהודים להתאסף בבתי הכנסת, והיכו אותו. גורש לגטו פשמישליאני, Przemyślany, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 670; לזכר קהילת בוברקא ובנותיה, עמ 34; רבני ברית מועצות, 1939-1991;
רדליך, שמואל, בן פישל.
נולד בתר"ע,1900. למד בישיבת בובוב בקרקוב, ונתן שיעורים לתלמידי חכמים צעירים. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 670;
רובין, Rubin, אברהם, בן יצחק אייזיק.
גר בוורשה, ושם היה האדמו"ר מזידיטשוב,Żydaczów. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 673; החסידות מדור לדור, א, עמ 339; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ מו;
רובין, אברהם יצחק, בן יהושע.
בין שתי מלחמות העולם היה אדמו"ר בחירוב, Chyrów, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 674; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ קיג;
רובין, אליהו, בן אשר.
נולד בתרנ"ג,1893. מתרצ"ד,1934, היה רבה של קורצ'ינה, Korczyna, שעל יד פשמישל, גליציה. כשנכנסו הגרמנים לעירו עטף את זקנו במטפחת, כדי שהגרמנים לא ישגיחו בו, וניסה להסביר להם שהוא סובל מכאבי שיניים. ברח לוולקה ברזנה,Velke Berezne , Veliki Berëznyy,שבקרפטורוס, שם כיהן חותנו כרב. משם גורש לאזור לובלין בת"ש, עם ראשוני היהודים שהיו אזרחי פולין, וסבל מרעב ועינויים. הוא כתב למכריו בקורצ'ינה, וביקש שיחלצוהו משם, אך הם לא יכלו לעזור לו, ושם נספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 676; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 326; קארטשין-קארטשינה. ספר זכרון, עמ 29, 89, 90, 452;
רובין, אלימלך, בן יצחק.
היה אדמו"ר ברופשיץ,Ropscyce, ובטרנוב,Tarnów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 676; החסידות מדור לדור, א, עמ 341;
רובין, אלימלך, בן יוסף צבי.
נולד בתר"ם,1880. מתרפ"ט,1929, היה רבה של יאסלו,Jasło, שבגליציה המערבית, ושם נספה.
מקורות: תולדות יהודי יאסלו, עמ 33; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 210;
רובין, אלעזר, בן חיים יחיאל.
היה אדמו"ר בדרוהוביץ', Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 338;
רובין, אלעזר משה, בן שלום.
מילא את מקומו של אביו, כאדמו"ר בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 338;
רובין, אריה לייב, בן יצחק טוביה.
נולד בתרמ"א,1881. בראשית דרכו עשה בציישנוב, Cieszanòw, שבגליציה. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לבודפשט, ושם היה פעיל בוועד הרבנים למען פליטי גליציה ובוקובינה. אחרי המלחמה חזר לעירו. בתרפ"ג,1923, עבר לטומשוב לובלסק, Tomaszów Lubelsk, שבאזור לובלין, ושם היה אדמו"ר ואחר כך ראב"ד. בימי מלחמת העולם השניה ברח לראווה רוסקה,Rawa Ruska,שבגליציה המזרחית, שאז היתה בשטח הכיבוש הרוסי. בתמוז ת"ש,1940, הוגלה לסיביר, ושם סבל ממחסור ומרדיפות דת. נפטר באייר תש"ג,1943. רוב כתביו אבדו, ומהם נשאר רק המעט שכתב בסיביר.
מקורות: אלפסי, עמ 132; החסידות מדור לדור, א, עמ 338; וונדר, ד, עמ 683-681; אלה אזכרה, ו, עמ 129-125; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 451; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 240; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ של-שלא;
רובין, אשר ישעיה, בן יצחק טוביה.
תחילה מילא את מקומו של חמיו מרדכי דוד אונגר, כאב"ד בז'מיגרוד, Żmigrod Nowy, שבגליציה המזרחית, ואחר כך היה אדמו"ר בצאנז, Sanz, Nowy Sącz, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 687; החסידות מדור לדור, א, עמ 338;
רובין, אשר ישעיה, בן שרגא פייביש (ע"ע).
נולד בתרנ"ג,1893. היה רבה האחרון של רדזיחוב, Radziechów, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ח, דצמבר 1927, השתתף באסיפת הרבנים בלבוב, שאותה כינסו שלטונות פולין, כדי לעודד את הרבנים לתמוך בבחירות לסיים במפלגת השלטון ולא במפלגות הציוניות. נטה לאגודת ישראל, כתב מאמרים בעיתונה "דער יוד" (היהודי), ונלחם בתנועת בני עקיבא. כשנכנסו הגרמנים לעיר בקיץ תש"א,1941, התכנסו בביתו רבני הסביבה כדי לדון בגזירות שנחתו על היהודים. בליל יום הכיפורים תש"ב (או תש"ג) התפלל במנין בסתר. למחרת נתפס ונספה.
מקורות: וונדר, ד, עמ 689-688; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 497;