ra
רבינוביץ, ישראל חיים שלום יקותיאל, בן נתן דוד.
שידלובצה, Szydłowiec, אזור לובלין. משושלת "היהודי הקדוש" מפשיסחא. נולד בתרנ"ט,1899. ומתרע"ט,1919, מילא את מקומו של אביו כרב בעירו. היה הרב והאדמו"ר האחרון בעיר. ביום הכיפורים ת"ש,1939, פרצו הגרמנים את בית הכנסת שבו התפלל, גררו אותו החוצה עם עוד מתפללים ושרפו את בית הכנסת.
מקורות: שידלאווצער יזכור בוך, עמ 49-48, 399, 595; ראדום, עמ 40; אלפסי,עמ 143; החסידות מדור לדור,א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 558, 560;
רבינוביץ, ישראל פנחס הכהן.
היה רבה האחרון של רדומסק, Radomsk, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 248;
רבינוביץ, מאיר שלום, בן יהושע אשר מפוריסוב-אוטווצק.
בצעירותו נתמנה כממלא מקומו של אביו כאדמו"ר באוטבוצק, Otwock, שעל יד ורשה. היה האדמו"ר האחרון לבית פוריסוב, Porysów, Parysów. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עו;
רבינוביץ, מאיר שלמה יהודה,
בן האדמו"ר יצחק יעקב מביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, באזור לובלין. נולד בתרכ"ה,1865. תחילה ישב במזריטש ומשם עבר לוורשה. נפטר בגטו ורשה באדר תש"ב,1942. לדברי אלפסי פורסמה צוואתו.
מקורות: אלפסי, עמ 142 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 296-295; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;
רבינוביץ, מרדכי.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבת טלז. היה רבה של סיאד Siad, ,שבליטא. נרצח באב תש"א,1941,בבית העלמין של העיר.
מקורות: רבני ליטא, עמ 6; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 423; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רבינוביץ, משה אברהם שמואל.
נולד בתרל"ד,1874. בתרס"ב,1902, נתמנה לרבה של וידוקלה, Vidukla, שבליטא. בשנות השלושים של המאה העשרים נבחר כרבה של קיבורט, Kibart, שבאותו האזור. נפטר ב-1940, בימי השלטון הסובייטי בעיר.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רבינוביץ, משה אהרן, בן דוד שלמה מקוברין, Kobrin, שבווהלין.
נולד בתר"מ,1880. בתר"פ, 1920, הוכתר לאדמו"ר, והיה האדמו"ר האחרון משושלת קוברין. נספה בתש"ב.
מקורות: ספר קוברין, מגילת חיים וחורבן, עמ 267-266; החסידות מדור לדור, ב, עמ 423; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 212, 306; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שכד;
רבינוביץ, משה דוד הכהן, בן נתן נחום (ע"ע).
נולד בתרס"ו,1906. עמד בראש ראש רשת הישיבות "כתר תורה", שהקים חותנו האדמו"ר שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מרדומסק (ע"ע), ולימד בישיבה "קיבוץ גבוה" בסוסנוביץ,Sosnowiec, שאליה באו התלמידים הנבחרים מישיבות "כתר תורה". בימי מלחמת העולם השניה עבר לוורשה, ושם היה עם חותנו. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 244-241; אדמו"רים, עמ 233; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 328;
רבינוביץ, משה יחיאל אלימלך, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ה,1895. תחילה ישב בוורשה, ומשם הפיץ חוברות רבות שבהן תבע לפתוח את מערכי החינוך החסידי לצרכי הזמן, ולא להצטמצם בסדרי החינוך ובתכנים הישנים בלבד. בתר"ץ,1930, עבר ללוברטוב, Lubartów, שבאזור לובלין, ושם פתח חצר חסידית. נספה בסיון תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פייקאז', חסידות פולין, עמ 120-121; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שנב;
רבינוביץ, נתן דוד מקיילצה, Kielce, Keltz.
בן אלימלך יעקב יצחק. תחילה עסק במסחר, בכספי ירושת חותנו. כשהתרושש, בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקא;
רבינוביץ, נתן נחום הכהן, בן האדמו"ר שלמה חנוך הכהן מרדומסק (ע"ע).
נולד בתרל"ג,1873. בתרנ"ג,1893, הוכתר כאדמו"ר מקרימלוב, Grzymałów, וגר בזאויירצ'ה,Zawiercie, שבאזור זגלמביה. כחמישים שנה היה אדמו"ר, ונחשב לזקן האדמו"רים בפולין. במלחמת העולם השניה עבר לוורשה. שם עבד זמן מה כממיין עורות ב"שופ" לנעליים של שולץ. נספה בטרבלינקה בניסן תש"ג,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 235-232; אלה אזכרה, ה, עמ 101-96; החסידות מדור לדור, ב, עמ 425, 427; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 511, 512;
רבינוביץ, נתן נחום הכהן, בן אברהם יששכר.
האדמו"ר מקרימלוב-זויירצ'ה. נספה במיידאנק בתש"ג.[3]
מקורות: יזכור לקהילת רדומסק, עמ 94;
רבינוביץ, עמנואל גרשון.
היה רבה האחרון של דמבלין-אירנה (מודז'יץ)Dęblin Irena, Modrzyc , שעל יד לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 140;
רבינוביץ, עזריאל, בן חיים.
נולד בתרס"ו,1906. לפי "פנקס הקהילות" בתרס"ד,1904, לפי "יהדות ליטא, תטונות וציונים" בתרס"ה,1905, או בתר"ס,1900. לפי אשרי בתרס"ה. בתרצ"ב,1932, נתמנה כראש ראש ישיבה בטלז, ושם מילא את מקומו של אביו. אחרי שליטא נכבשה בידי הרוסים, בקיץ ת"ש,1940, המשיך ללמוד תורה במחתרת. בזמן הכיבוש הנאצי היה היחיד בין המנהיגים הרוחניים בסביבתו שטען שיש לברוח ולהציל את הנפש. נספה בטלז בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: ספר טלז (ליטא), מצבת זכרון לקהילה קדושה, עמ 453. אלה אזכרה, ה, עמ 122-116; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 310; יהדות ליטא, ב, עמ 91; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 240; אשרי, ממעמקים, א, עמ רמ"ד; אשרי, חורבן ליטע, עמ 238;
בפולין ובגליציה יש כמה ערים המתחילות בשם Rawa. לפי מה שכתב כאן אלפסי אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.
מזריטש. במזרח אירופה יש כמה ערים בשם זה. ממה שכתוב כאן אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.
רבינוביץ נתן נחום בן אברהם יששכר, לא ברור. ואולי הכוונה לנתן נחום בן שלמה חנוך. על שניהם נכתב שהיו האדמו"ר מקרימלוב-זויירצ'ה.
שידלובצה, Szydłowiec, אזור לובלין. משושלת "היהודי הקדוש" מפשיסחא. נולד בתרנ"ט,1899. ומתרע"ט,1919, מילא את מקומו של אביו כרב בעירו. היה הרב והאדמו"ר האחרון בעיר. ביום הכיפורים ת"ש,1939, פרצו הגרמנים את בית הכנסת שבו התפלל, גררו אותו החוצה עם עוד מתפללים ושרפו את בית הכנסת.
מקורות: שידלאווצער יזכור בוך, עמ 49-48, 399, 595; ראדום, עמ 40; אלפסי,עמ 143; החסידות מדור לדור,א, עמ 297; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 558, 560;
רבינוביץ, ישראל פנחס הכהן.
היה רבה האחרון של רדומסק, Radomsk, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 248;
רבינוביץ, מאיר שלום, בן יהושע אשר מפוריסוב-אוטווצק.
בצעירותו נתמנה כממלא מקומו של אביו כאדמו"ר באוטבוצק, Otwock, שעל יד ורשה. היה האדמו"ר האחרון לבית פוריסוב, Porysów, Parysów. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עו;
רבינוביץ, מאיר שלמה יהודה,
בן האדמו"ר יצחק יעקב מביאלה פודלאסקה, Biała Podlaska, באזור לובלין. נולד בתרכ"ה,1865. תחילה ישב במזריטש ומשם עבר לוורשה. נפטר בגטו ורשה באדר תש"ב,1942. לדברי אלפסי פורסמה צוואתו.
מקורות: אלפסי, עמ 142 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 296-295; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ עח;
רבינוביץ, מרדכי.
נולד בתרמ"ג,1883. למד בישיבת טלז. היה רבה של סיאד Siad, ,שבליטא. נרצח באב תש"א,1941,בבית העלמין של העיר.
מקורות: רבני ליטא, עמ 6; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 423; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רבינוביץ, משה אברהם שמואל.
נולד בתרל"ד,1874. בתרס"ב,1902, נתמנה לרבה של וידוקלה, Vidukla, שבליטא. בשנות השלושים של המאה העשרים נבחר כרבה של קיבורט, Kibart, שבאותו האזור. נפטר ב-1940, בימי השלטון הסובייטי בעיר.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
רבינוביץ, משה אהרן, בן דוד שלמה מקוברין, Kobrin, שבווהלין.
נולד בתר"מ,1880. בתר"פ, 1920, הוכתר לאדמו"ר, והיה האדמו"ר האחרון משושלת קוברין. נספה בתש"ב.
מקורות: ספר קוברין, מגילת חיים וחורבן, עמ 267-266; החסידות מדור לדור, ב, עמ 423; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 212, 306; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שכד;
רבינוביץ, משה דוד הכהן, בן נתן נחום (ע"ע).
נולד בתרס"ו,1906. עמד בראש ראש רשת הישיבות "כתר תורה", שהקים חותנו האדמו"ר שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מרדומסק (ע"ע), ולימד בישיבה "קיבוץ גבוה" בסוסנוביץ,Sosnowiec, שאליה באו התלמידים הנבחרים מישיבות "כתר תורה". בימי מלחמת העולם השניה עבר לוורשה, ושם היה עם חותנו. נספה באב תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 244-241; אדמו"רים, עמ 233; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 328;
רבינוביץ, משה יחיאל אלימלך, בן נתן דוד.
נולד בתרנ"ה,1895. תחילה ישב בוורשה, ומשם הפיץ חוברות רבות שבהן תבע לפתוח את מערכי החינוך החסידי לצרכי הזמן, ולא להצטמצם בסדרי החינוך ובתכנים הישנים בלבד. בתר"ץ,1930, עבר ללוברטוב, Lubartów, שבאזור לובלין, ושם פתח חצר חסידית. נספה בסיון תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; פייקאז', חסידות פולין, עמ 120-121; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ שנב;
רבינוביץ, נתן דוד מקיילצה, Kielce, Keltz.
בן אלימלך יעקב יצחק. תחילה עסק במסחר, בכספי ירושת חותנו. כשהתרושש, בתרצ"ח,1938, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תקא;
רבינוביץ, נתן נחום הכהן, בן האדמו"ר שלמה חנוך הכהן מרדומסק (ע"ע).
נולד בתרל"ג,1873. בתרנ"ג,1893, הוכתר כאדמו"ר מקרימלוב, Grzymałów, וגר בזאויירצ'ה,Zawiercie, שבאזור זגלמביה. כחמישים שנה היה אדמו"ר, ונחשב לזקן האדמו"רים בפולין. במלחמת העולם השניה עבר לוורשה. שם עבד זמן מה כממיין עורות ב"שופ" לנעליים של שולץ. נספה בטרבלינקה בניסן תש"ג,1943.
מקורות: אדמו"רים, עמ 235-232; אלה אזכרה, ה, עמ 101-96; החסידות מדור לדור, ב, עמ 425, 427; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 511, 512;
רבינוביץ, נתן נחום הכהן, בן אברהם יששכר.
האדמו"ר מקרימלוב-זויירצ'ה. נספה במיידאנק בתש"ג.[3]
מקורות: יזכור לקהילת רדומסק, עמ 94;
רבינוביץ, עמנואל גרשון.
היה רבה האחרון של דמבלין-אירנה (מודז'יץ)Dęblin Irena, Modrzyc , שעל יד לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 140;
רבינוביץ, עזריאל, בן חיים.
נולד בתרס"ו,1906. לפי "פנקס הקהילות" בתרס"ד,1904, לפי "יהדות ליטא, תטונות וציונים" בתרס"ה,1905, או בתר"ס,1900. לפי אשרי בתרס"ה. בתרצ"ב,1932, נתמנה כראש ראש ישיבה בטלז, ושם מילא את מקומו של אביו. אחרי שליטא נכבשה בידי הרוסים, בקיץ ת"ש,1940, המשיך ללמוד תורה במחתרת. בזמן הכיבוש הנאצי היה היחיד בין המנהיגים הרוחניים בסביבתו שטען שיש לברוח ולהציל את הנפש. נספה בטלז בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: ספר טלז (ליטא), מצבת זכרון לקהילה קדושה, עמ 453. אלה אזכרה, ה, עמ 122-116; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 310; יהדות ליטא, ב, עמ 91; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 45, 240; אשרי, ממעמקים, א, עמ רמ"ד; אשרי, חורבן ליטע, עמ 238;
בפולין ובגליציה יש כמה ערים המתחילות בשם Rawa. לפי מה שכתב כאן אלפסי אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.
מזריטש. במזרח אירופה יש כמה ערים בשם זה. ממה שכתוב כאן אין לדעת לאיזו מהן הכוונה.
רבינוביץ נתן נחום בן אברהם יששכר, לא ברור. ואולי הכוונה לנתן נחום בן שלמה חנוך. על שניהם נכתב שהיו האדמו"ר מקרימלוב-זויירצ'ה.