רבינוביץ, יעקב - רבינוביץ, ישראל

rr
רבינוביץ, יעקב, בן מאיר ישראל.
פיאסצ'נה, Piaszecno. אזור ורשה. בערך בתרפ"ו,1926, נתמנה לאדמו"ר. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 142; החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רמח;

רבינוביץ, יעקב, בן נתן דוד.
היה בגטו ורשה, ואחרי המרד גורש למיידאנק ולאושוויץ. נספה בתש"ד,1944.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ רמח;

רבינוביץ, יעקב יוחנן, בן צבי יהודה אריה.
למד בישיבת ברנוביץ, Baranowice, שבווהלין, והוסמך לרבנות. נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 233;

רבינוביץ, יעקב יחזקאל, בן האדמו"ר נתן נחום (ע"ע).
נספה בשואה.
מקורות: אדמו"רים, עמ 233;

רבינוביץ, יעקב יצחק, בן חיים גדליהו.
זמן מה ישב בטורבין, Turobin, שבאזור לובלין. היה האדמו"ר האחרון בביחובה, Bychawa, שבאותו האזור. היתה לו השכלה כללית רחבה. היה מראשוני תנועת המזרחי בפולין, שלמעשה ייצגה את הציונים הדתיים בהסתדרות הציונית, ונמנה עם הרבנים שאחרי הוועידה הארצית השניה של המזרחי בפולין, שהתקיימה בווילנה בתרפ"א, 1921, חתמו על הכרוז שבו קראו ליהדות הדתית בפולין להצטרף למזרחי. השתתף, כנציג המזרחי, בקונגרסים הציוניים השלושה עשר והארבעה עשר. עם פרוץ המלחמה ערכו הגרמנים חיפוש בביתו, ואחר כך שלחו אותו לבית הכלא בלובלין. אחרי ששוחרר משם נפטר.
מקורות: ביחאווה, ספר זכרון, עמ 59-55 , 142, 156, 345; אלפסי, עמ 140; החסידות מדור לדור, א, עמ 295; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 534-533; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 501; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 92, 93; ספר טורבין, עמ 142; אלפסי, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, עמ רצד-רצה;

רבינוביץ, יעקב יצחק.
היה רב בנייסויז', Nieśwież, ווהלין. ב-18 באקטובר 1941 הטילו הגרמנים על יהודי העיר תשלום כופר, והרב רבינוביץ עם יהודים נכבדים אחרים נלקחו כבני ערובה, כדי להבטיח את התשלום. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 453, 455;

רבינוביץ, יעקב צבי, מקולובייל Kolobeel,, Kolbiel. אזור ורשה.
בן אורי יהושע אשר אלחנן. נולד בתרמ"ז,1887. בתש"א,1941, היה בגטו ורשה, ושם נתמנה לאדמו"ר. נספה בטרבלינקה.
מקורות: אלפסי, עמ 142 ; החסידות מדור לדור, א, עמ 297;

רבינוביץ, יעקב צבי, בן יהושע אשר.
מילא את מקומו של אביו כרב בפוריסוב, Porysów, Parysów, שבאזור ורשה. גר באוטבוצק, Otwock, שבאותו האזור. נפטר בגטו פוריסוב. כך לפי אלפסי. לפי פנקס הקהילות נספה בגטו ורשה.
מקורות: אלפסי, עמ 140; החסידות מדור לדור, א, עמ 295; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 404; ספר זכרון אוטבוצק-קארצ'ב, עמ 163, 166.

רבינוביץ, יצחק, בן מיכל.
היה תלמידם של ר' חיים סולובייצ'יק ור' מאיר שמחה הכהן מדווינסק, תחילה כיהן כרב בברנוביץ, Baranowice,שבווהלין, והיה מנהיגם הרוחני של "צעירי אגודת ישראל" בעיר. משם עבר למוטילה, Motol, Motila, שברוסיה הלבנה, ובתרצ"ג,1933, נתמנה להיות רבה של וולקוביסק, Volkovysk, במקום הרב יצחק קוסובסקי שעבר ליוהנסבורג. עם פרוץ המלחמה עבר אל אביו בשצ'וצ'ין, ,Szczucyn שבווהלין, ושם נספה.
מקורות: וולקאוויסקער יזכור בוך, א, עמ 83; וולקאוויסקער יזכור בוך ב, עמ 386; אלה אזכרה, ז, עמ 87-83; רבני ברית המועצות, 1939-1991; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 303;

רבינוביץ, יצחק אייזיק.
היה רב בשאוול, Šiaulenai, שבליטא. נספה בעירו ביוני 1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 332;

רבינוביץ, יצחק מרדכי הכהן, בן צבי מאיר.
למד בישיבת רדומסק, Radomsko, Radomsk, שבאזור לודז'. היה רבה האחרון של פלאוונו, Pławno, הסמוכה לרדומסק. לפני מלחמת העולם הראשונה הקים שם ישיבה. כשעלו הנאצים לשלטון הוא צפה את מה שעתיד לקרות ליהודים באירופה, ועודד את בנו צבי מאיר (שלימים התפרסם כחוקר החסידות ופיוטי יניי, וזכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל) לעלות ארצה עם משפחתו. הוא עצמו קיווה לעלות אחרי שישיא את בתו. נספה ביום השלישי לפרוץ המלחמה, כשניסה להסתיר בביתו אשה הרה שהגרמנים רדפו אחריה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 203; החסידות מדור לדור, א, עמ 425; הוברבנד, עמ 29-30; עדותם של נכדיו שרה רפאלי ודויד רבינוביץ;

רבינוביץ, ירחמיאל משה נח, בן יחיאל ישעיה.
ראווה. נולד בתר"מ,1880. בתר"ס,1900, נתמנה לאדמו"ר. נפטר בתחילת ימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297;

רבינוביץ, יששכר דב.
היה מאחרוני הרבנים בפוניבז'. נספה בשואה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 278, 280;

רבינוביץ, יששכר דב,
בן יהושע אשר מפוריסוב-אוטבוצק, שעל יד ורשה. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 297;