לוי, מאיר - לויטן ,ישראל

le

לוי, מאיר.
היה רבה האחרון של קרון, Kroni, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 612;

לויט, Lewit,אברהם הירש.
גר ביוז'ינט, Jūžintai, שבליטא. היה אדם אמיד ולמדן גדול. הוסמך לרבנות, אך לא כיהן בתפקיד רשמי. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוונדרשטיין, Lewanderstein,ישראל.
תחילה כיהן כרב בסוחובולה, Suchovola, שעל יד ביאליסטוק. היה רבה האחרון של אינדורה-אמדור Amdur, Indora, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 134, 464;

לוויוס,Lewius,אברהם אריה.
נולד בתרע"א,1911. בעיר הולדתו וינדאו, Vindava,Ventsplis, שבלטביה למד אצל המרא דאתרא (רב העיר), הרב אפרים סמונוב, ואצל הרב ישראל משה כִלאב (ע"ע). למד בישיבות ריגה וטלז. בגיל צעיר נתקבל כרב בוֶנדֶןWenden, , Căsis, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 395; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לוונטל,Lewenthal,אביגדור.
היה ר"מ ודיין באוניוב, Uniejów, שבאזור לודז'. נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27;

לוונטל, חיים משה, בן רפאל זאב.
כיהן כרב באוניוב,Uniejów, שבאזור לודז'. בימי מלחמת העולם השניה, כששמע שהצעירים במחנות העבודה נמנעים מלאכול טריפה, הוא כתב לכמה רבנים באותו האזור, ובעיקר לרב יששכר בער מדוברה (ע"ע) ולחותנו הרב פנחס וייס (ע"ע), וביקש שיודיעו לכל הנמצאים במחנות העבודה שהם חייבים לאכול את כל מה שנותנים להם, ושאין להסתכן בקשר לשמירת השבת, כשאין ברירה. הרב לוונטל גורש לאחד המחנות בגרמניה. משם הועבר לאושוויץ, ונספה בבירקנאו בערב חג הפסח תש"ד,1944.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 218-219; מוניץ, גווילי החורבן, עמ 54;

לוונטל, ליפמן הירש.
היה רבה האחרון של צ'לדז, Czeladż, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין קיילצה, עמ 419;

לוונטל, רפאל.
היה ראש ישיבה באנופול ראחוב, Annopol-Rachów, שבאזור לובלין. נרצח בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 78;

לוונטל, רפאל זאב.
היה אב"ד באוניוב,Uniejów, שבאזור לודז'. בערב יום הכיפורים תש"ב,1941, גורש עם בני קהילתו ושאר היהודים מאזור טורקה, Turek, שבאזור לובלין לגטו הכפרי בהיידמיהלה, Heidemühle. שם המשיך לשמש כרב וכמנהיג, נתן שיעור יומי ב"יורה דעה" (אחד מארבעת חלקי ה"שולחן ערוך"), והיה מראשי העושים למען היהודים ששהו שם, עד שכולם גורשו למחנה חלֶמנו, באב תש"ב,1942.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27; פון לעצטן חורבן, 6, עמ 54. לפי המקור הזה חוסל הגטו הזה בדצמבר 1941. פרטים נוספים על הגטו הזה ועל מה שאירע בו ר' בערך על יששכר דב בר, לעיל; אייבשיץ, כערער בערבה, עמ 272;

לוונשטיין, Lewenstein,אברהם.
עמד בראש ישיבת "לומדי תורה" בבריגל-בז'סקו,
Brigel-Brzesko, שבגליציה המערבית, שנוסדה שם בתרצ"ה,1935. נספה בשואה.
מקורות: ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, עמ 117;

לוויטה (לעוויטע), Lewita,אהרן מרדכי.
נולד בתרע"א,1911. למד בישיבת טלז. נספה בטאבריג-טאוריג, Tauragė ,Taurik, שבליטא באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמז;

לויטן, Lewitan,ישראל יצחק (ישראל יצחק).
למד בישיבת טלז. שימש כרב בוורנה, Varniai, ובמאיסד,Meisad Mosedis, Maishad,, שבליטא. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לשוודיה ומשם לנורבגיה. ישב באוסלו, ושם הקים בית מדרש. רצה לעלות ארצה, אך כשלא הצליח לגייס את הכסף שהיה דרוש לו לשם כך חזר לליטא בתרצ"א,1931. היה רבה האחרון של שווקסנה,Shveksna . נספה באב תש"א,1941. בשואה.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 340; רבני ברית המועצות, 1939-1991;