רוזנבוים-שושני, יחזקאל. - רוזנמן, גדליה

ro

רוזנבוים-שושני, Rosenboim-Shoshani,יחזקאל.
ראדום,Radom. אזור ורשה. היה חבר ב"תורה ועבודה", וממייסדי התנועה הדתית-רוויזיוניסטית "אחדות ישראל". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התחיל לכתוב יומן אירועים, וכשנאלץ לעקור לגטו ורשה הטמין אותו. כשהיה בוורשה פעל שם בג'וינט, במחתרת. אחרי המלחמה נעשו מאמצים לגלות את יומנו, אך זה לא נמצא.
מקורות: ראדום, עמ 143.

רוזנבלום, Rosenblum, יוסף.
היה חבר ביודנראט של סוקולי, Sokoły, שבאזור ביאליסטוק. כשנכנסו הגרמנים לעיר הם חטפו אותו לעבודה בניקוי מכוניות והתעללו בו. נספה בשואה.
מקורות: סוקולי במאבק לחיים, עמ 364; יזכור סאָקאָלי בוך, עמ 37, 44, 45, 66;

רוזנבלט, Rosenblatt, בנימין.
בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב בסקאלאט, Skalat Stary, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 401, 402;

רוזנבלט, יצחק הלוי,
היה רבה האחרון של סקאלאט, Skalat Stary, שבגליציה המזרחית. נספה בניסן תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ד, עמ 774;

רוזנהולץ, Rosenholz,אלחנן.
היה רבה האחרון של ליובווה, Liubavas, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 355;

רוזנהולץ, שפטיל (שבתאי?.)
למד בישיבות טלז, וסלובודקה. היה מורה הוראה בדווינסק Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 415;

רוזנטל, Rosenthal, Rosental, יוסף.
היה ר"מ בישיבת "בית יוסף" בווילנה. נספה אחרי שהגרמנים כבשו את העיר.
מקורות: אריה אביב"י, ואני בגולת סיביר, עמ 9-8;

רוזנטל, תמר.
אשת הרב יוסף רוזנטל (ע"ע). היתה צדקת ובת-אוריין, ידעה כמה לשונות, והיתה בקיאה ביהדות. נספתה אחרי שהגרמנים כבשו את וילנה.
מקורות: אריה אביב"י, ואני בגולת סיביר, עמ 9-8;

רוזנמוטר, Rosenmuter, מנחם מנדל.
נולד ברוסיה בתרנ"ח, 1898. למד בישיבות "תומכי תמימים" בליובאוויטש ובחרסון,Cherson, שבדרום אוקראינה, והיה מגיד שיעור בישיבה בחרסון. כשרבים מחסידי חב"ד ברוסיה הצליחו לעבור לפולין, בשנות העשרים של המאה העשרים, הוא השתקע בלודז', ולפרנסתו היה מנהל בית חרושת לנרות. בתקופת השואה היה חבר בוועד הרבנים של הגטו, והמנהל של ישיבת "תומכי תמימים". את תפקידו בוועד הרבנים ניצל כדי להושיט עזרה רפואית ומזון ליהודים שהיו בגטו. נספה עם בני ביתו בראש השנה תש"ג, ספטמבר 1942. לפי ליובאוויטש וחייליה נפטר יומיים לפני השיחרור.
מקורות: ש"ז ברגר, בית משיח, גל' 498; ליובאוויטש וחייליה, עמ' 444;



יהודי ביאליסטוק 1939 ערב המלחמה

רוזנמן, Rosenman, הרב ד"ר גדליה.
נולד בתרמ"ז,1887, כנראה בבוצ'אץ'.למד בבית המדרש לרבנים בווינה. בתר"פ,1920, נתמנה לרב בביאליסטוק. אף שהיה "משכיל" הוקירו אותו גם החרדים, בשל דקדקנותו בענייני ההלכה. היה חבר במועצת הקהילה ובהנהלה שלה, ונציגה הרשמי בפני השלטונות. בתרצ"ו,1936, כשהשלטונות אסרו על השחיטה הכשרה, הוא נאבק בגזירה, ואף הפיץ בין חברי הסיים ופקידי המימשל מנשר, שבו הסביר את העקרונות של השחיטה הכשרה. ב-29 ביוני 1941 פקדו עליו הגרמנים להקים את הגטו בעיר, ואחר כך מינו אותו להיות יושב ראש היודנראט. נספה בשואה, אך בפועל שימש בתפקיד הזה המהנדס אפרים ברש. כשבאו לביאליסטוק פליטים יהודים מערים אחרות, וביודנראט חששו שמספרם הרב יגביר את הסיכון לאלה שנמצאים בה, אמר הרב רוזנמן שהמוסר היהודי מחייב שלא למנוע מאיש מהם מקלט במקום הזה, שבאותה העת נחשב לבטוח. ככל הנראה נספה עם החיסול הסופי של הגטו.
מקורות: טרונק, יודנראט, עמ 39; תעודות מגטו לובלין, עמ 36; ספר הזכרון לתלמידי בית המדרש לרבנים בוינה, עמ 80; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 148, 151, 153, 157; רבני ברית המועצות, 1939-1991;