רוזובסקי, יהושע - רוזנבוים, מאיר

רוז-רוז

רוזובסקי, Rozowski,יהושע השל, בן הרב מיכל דוד.
נולד בתרס"ד,1904. תחילה למד בבית הספר בעירו גרודנה. ואחר כך בישיבות במינסק, ובסמילוביץ,,Smilovitch ,Smilovichi, שברוסיה הלבנה, ואחר כך בישיבות "שערי תורה" בגרודנה ו"כנסת ישראל" בסלובודקה. הוסמך לרבנות בידי ר' שמעון שקופ. היה בעל השכלה כללית רחבה. מתרצ"ה,1935, מילא את מקומו של אביו כרבה של גרודנה. עם כניסת הגרמנים לגרודנה, ביולי 1941, נעצר עם רבים מראשי הקהילה, והיה בין ראשוני הנספים בעיר.
מקורות: גרודנה –גראדנע, עמ 351, 522; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רוזובסקי, שמעון, בן אברהם.
נולד בתרל"ד,1874, ברוסיה הלבנה. למד בישיבות וולוז'ין וסלובודקה. כיהן כרב בשימאנצי, Šimaniškai, ובקאפוליKapolli, , שברוסיה הלבנה. כשכבשו הסובייטים את העיר ב-1919 נמלט משם לליטא. שם כיהן עד השואה כרבה של איישישוק, Eishiskes. היה פעיל בתנועה הציונית ובמזרחי. נמנה עם הרבנים שחתמו בתרפ"א, 1921, על "קול קורא" של רבני פולין למען הצטרפות אל המזרחי, ובתרפ"ו,1926, למען "קרן החלוץ המזרחי". פירסם מאמרים בעיתונות הציונית הדתית בליטא ובארץ. כשפרצה מלחמת העולם השניה אירגן בעירו ועד לפליטים, צייד אותם בכסף ובתעודות, ושלח אותם לווילנה. הפעילות הזאת התנהלה בביתו, ושם היו פודים את הפליטים שנפלו בידי השלטונות והיו צפויים לגירוש לפולין. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם ציוו עליו להקים את היודנראט. באוגוסט 1941, כשנודע ליהודי העיר על הטבח ביהודים בערי ליטא, הוא כינס את היהודים בבתי הכנסת והפציר בהם לרכוש נשק ולהיערך להתנגדות. מקצת מן היהודים צידדו בו, אך רובם אמרו שאין טעם לאבד את התקוה. נספה, כנראה בספטמבר 1941.
מקורות: איישישוק, קורותיה וחורבנה, עמ 53, 59, 61, 62, 64, 66, 126-125 ; יהדות ליטא, ב, עמ 94; אשרי, חורבן ליטע, עמ 53, 59, 61-64, 125-126; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 686; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; פנקס הקהילות, ויתנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ ' 126, 127, 128;

רוזובסקי, וילנה.
נפטר במחנה עבודה בברית המועצות.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 190;

רוזן, Rozen, Rosen ,אליהו, (אולי גם דוד משה).
בן אברהם אריה לייב. נולד בתר"ן,1890. זמן מה כיהן כרב בהסן,Hessen, שבגרמניה. אחר כך חזר לאושוויינצ'ים שבה גר קודם לכן. נספה בשואה.
מקורות: ספר אושפיצין (אושוויינצ'ים-אושוויץ), עמ 256-255; וונדר, ד, עמ 756-759;

רוזן, מרדכי, בן נחמן צבי.
נולד בתרמ"א,1881. התקבל כרב במונאסטרישץ, Monastyrska, שבגליציה המזרחית, ועל שמה נקרא. היה ידוע כפוסק מובהק. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, והתקבל כרב בבית הכנסת "אמת ושלום", וחבר בבית הדין של "קהל יראים". היה מאוהדי אגודת ישראל, והשתתף בכל הכינוסים שלה שהתקיימו בעיר. כשנכנסו הנאצים לעיר התמנה כראב"ד, במקום הרב יוסף ב שנמלט לאמסטרדם, ודאג ליהודים שנושלו מפרנסתם. הוטל עליו לפסוק בשאלות הקשות והסבוכות שהזמן גרמן, ובעניינים הללו ניהל התכתבות מסועפת עם גדולי הדור. בקיץ תרצ"ט,1939, קיבל ויזה כדי לנסוע לארצות הברית ולכהן שם באחת הקהילות, אך הוא סרב להשתמש בכרטיס ההפלגה, כי זה נועד ליום השבת. עד שקיבל כרטיס אחר פרצה מלחמת העולם. ימים אחדים לאחר מכן גורש לבוכנוואלד ושם נספה בכסלו ת"ש,1939.
מקורות: וונדר, ד, עמ 766-761; אלה אזכרה, ה, עמ 29-24;

רוזנבוים, Rosenboim, Rozenboim, Rosenbaun, מאיר
בן יעקב יששכר בער מסלוטובינה, Slotowina, שבגליציה המזרחית. נתמנה לאדמו"ר בחיי אביו, והתיישב בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ נו;

רוזנבוים, ניסן חיים, בן אליעזר זאב (וולף).
נולד בתרנ"ט,1899. היה אדמו"ר, וגם כיהן ברבנות בברודשין, Brodschin, Bohorodchany, ובדרוהוביץ',Drohobycz, שבגליציה המזרחית.נספה בכסלו תש"ג,1942.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תסט;

רוזנבוים, מאיר, בן יצחק מראחוב ,Rachów, שבאזור לובלין.
היה אדמו"ר בדרוהוביץ', Drohobycz, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ נו;