ראדזינסקי,חיים - רבין, ישראל

ra

ראדזינסקי,Radzinski,חיים.
היה רבה הרשמי של קונסטנטינוב-קונסטנטין ישן,
Konstantinów nad Bugiem ,Konstantinów, שעל יד ביאליסטוק. בימי מלחמת העולם השניה עבר ללודז'. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 239;

ראָזקי (רוזקי),Rozki ,משה.
היה מורה הוראה במזריץ', Międzryzec Mezeritz D`lita, Myedzirets Podlask, Stolpno, Myedzirets, שבאזור לובלין. כשבאו הגרמנים לקחת אותו הם לא מצאו אותו, ולכן דרשו תמורתו חמישים יהודים. הוא לבש טלית, אמר וידוי, ויצא אליהם. גם אשתו ושתי בנותיו, שהיו סטודנטיות וידעו ללמוד גמרא, נספו.
מקורות: מעזריטש זאמלבוך, עמ 560, 581;

ראטהויז (רטהויז), Rathoiz, Tathaus,ירחמיאל.
היה רבה האחרון של לוטוביסקה, Lutowiska, שבגליציה המזרחית. ידע היטב פולנית. הנאצים דרשו ממנו למסור להם 800 יהודים. הוא סרב לעשות זאת ונרצח. נספה בשואה. לפי פנקס הקהילות הכוונה לראנד (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297; וונדר, ד, עמ 914;

ראמר, Ramer, משה מנחם.
גרבולין, Garwolin.על יד ורשה. כשפרצה מלחמת העולם השניה עזב את עירו שעלתה באש, וברח לריקי, Ryki, Rike, שבאזור לובלין. שם ירה בו חיל גרמני. זכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: גראוואלין יזכור בוך / ספר יזכור, עמ 2-3; פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 125;

ראנד (רנד), Rand, ד.
התמנה ליושב ראש היודנראט בלוטוביסקה,Lutowiska, שבגליציה המזרחית. לפי אחת הגירסאות דרשו ממנו הגרמנים למסור לידיהם 800 איש, לפני הטבח הגדול שהם עשו בעיר. כשסרב להם נורה. לפי וונדר הכוונה לירחמיאל ראטהויז (ע"ע). אפשר שהכוונה לשניהם.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 297, 298;

רֶבהוּן, Rebhun, פסח דוד, בן משה הלוי.
נולד בתרמ"ב,1882. למד בדרוהוביץ', Drohobyc, שבגליציה המזרחית. התיישב באמסנה Amsana,, Mszana Dolna, שבאותו האזור, ושם התפרנס ממסחר ולימד בבית המדרש. נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: וונדר, ד, עמ 648;

רבין, Rabin, אהרן, בן משה.
נולד בתר"ל,1870. היה מצאצאי הבעש"ט. בתר"ע,1910, נתמנה כרבה של לנוביץ, Łanowiec, שבווהלין. שם בנו לו אנשי העיירה בית, ובחצר הוא בנה בית מדרש שהצעירים נהגו ללמוד בו. הוא היה גם אדמו"ר, וכפל התפקידים גרם לו קשיים רבים. הקהילה התפלגה, ומינתה רב אחר. בתרצ"ה,1935, הצליח להשפיע על אגודת יוצאי לנוביץ באמריקה שישלחו כספים לעזרת יהודי העיר, אך הוא עצמו סרב לקבל תרומות. כשכבשו הגרמנים את העיר וסגרו את בתי הכנסת הוא קיים מניין חשאי. כשנודע הדבר לגרמנים הם אסרו אותו, אך היהודים פדו אותו תמורת ממון רב. נספה עם חיסול יהודי העיר בתש"ב, 942.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 103; ספר לנוביץ, עמ 204; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, יוסף, בן אהרן (ע"ע).
היה רבה האחרון של שומסק, Shumsk, Šunswkai, שבווהלין. בתרפ"ח,1928, קיבל מינוי רשמי כרבה של העיירה. הרב השני, שנבחר תפקידו אחרי מחלוקת עזה, היה משה הלוי וינוקור (ע"ע). הרב רבין נהג להשתתף באסיפות הרבנים של ווהלין ופולין כולה. היה ליבראלי, והבין לליבו של הדור הצעיר. הוא היה היו"ר הראשון של היודנראט בעיר. עד מהרה הוא הוחלף ביהודי דובר גרמנית, אך הוא נשאר חבר ביודנראט, וטיפל בבעיות הסוציאליות. נספה בשואה.
מקורות: שומסק, ספר זכרון לקדושי שומסק שניספו בשואת הנאצים בשנת 1942, עמ 221-224; פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 207; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבין, ישראל, בן אהרן (ע"ע).
בתרפ"ב,1922, אולץ להתגייס לצבא הפולני. שם הצליח להימנע מחילול שבת ומאכילת טריפות. כשהיה בלוצק, Luck, ווהלין, באחד מלילי הסדר, התגנב ובא אל מכר יהודי, ושם אפשרו לו לקדש על היין ולברך על כזית מצה ומרור. כשנודע הדבר לפולנים הם אסרו אותו כעריק. במאמצים רבים הצליחו היהודים לשחרר אותו ולמנוע ממנו משפט צבאי. עזר לאביו אהרן (ע"ע) ברבנות של לנוביץ,Łanowiec, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 53; ספר לנוביץ, עמ 204;