kk
קפלן, יהושע, בן מאיר הכהן.
נולד בתרל"ג,1873. למד בחדרים ובישיבות קטנות, תחילה בבוברויסק, Bobroisk, שברוסיה הלבנה, ואחר כך בסלובודקה. נודע בכינוי "המתמיד מבוברויסק". בתרע"ג,1913, נתמנה כמורה הוראה בוורשה. בימי מלחמת העולם הראשונה עזב את העיר. מתרע"ט,1919, היה רב בקרוקי,Kruki , שבליטא, ואחר כך בסובינישוק, Šuvinišok. מתרפ"ז כיהן כרב בווידוקלה, Vidukle. שם נספה בתמוז תש"א, יולי 1941. בנו מאיר הכהן קפלן היה חבר בבית הדין הרבני בתל אביב.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 81; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 224; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קפלן, צבי נתן.
נולד בתרל"ב,1872. היה רבה האחרון של אנושישוק, [Onushki. [1 נרצח עם בני קהילתו בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 147; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קפלן, שמואל.
היה רבה האחרון של קולנה, Kolna, Kolno, שעל יד ביאליסטוק. הצליח לשמור על מעמדו כרב גם בימי השלטון הסובייטי בעיר,1941-1939. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קראוועץ (קרביץ) Krawitz,Krawietz ,יעקב.
נולד בתר"ס,1900. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצח;
קראוועץ, משה.
נולד בתרמ"ו,1886. שימש כר"מ בישיבת לידא, Lida, שברוסיה הלבנה. היה ראש הישיבה הקטנה בשאדובה, Šeduva, שבליטא. אחר כך היה רב בפאיורה Payora,, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 337; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קראוויצקי (קרביצקי), Krawitzki,אפרים שלמה (אברהם שלמה).
היה רבה האחרון של לוקניק, Luknischki, שבליטא. הגרמנים התעללו בו. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 235; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 347, 348; פנקס פרוזשענע, בערעזע, מאלטש, שערשעוו, סעלץ, עמ 357; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קרבוז, Karbuz,זלמן.
היה רבה האחרון של סרדניק,Seredžius, שבליטא. נרצח בידי ליטאים באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 443; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קרון,Krohn, Kron ,חיים זלמן.
נולד בתרנ"ה,1895. כיהן כרב בז'ימל, Žeimelis, שבליטא. בשנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרב בפיקלן, Pikelianai, Pikeli. בתרפ"ה,1925, היה היועץ לענייני היהודים במשרד הפנים הליטאי. היה פעיל בארגון "צעירי ישראל", וממייסדי רשת החינוך הדתי-לאומי "יבנה". היה רבה האחרון של פוקרוי, Pokroi. נרצח באוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 293, 474, 475, 483; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קרוך (קראָך) Kroch),) Krach,אריה.
נולד בתרנ"ט,1899. היה מראשי ישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמט;
קרוק,Kruk ,זונדל.
נולד בתר"ע,1910. כיהן כרב בשירווינט Širvent,, שבליטא. בגטו ניסה לארגן את החיים היהודיים, עם חותנו, הרב אברהם אריה לייב גרוסבארד (ע"ע), אך מפאת תנאי החיים הקשים –ללא הצלחה. שניהם נשרפו בבית הכנסת בעיר בסיון תש"א,1941.
מקורות: רבני ליטא, עמ 8; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 688, 689; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 29, 238; אשרי, חורבן ליטע, עמ 341, 342; אשרי, חורבן ליטע, עמ 341, 342;
נולד בתרל"ג,1873. למד בחדרים ובישיבות קטנות, תחילה בבוברויסק, Bobroisk, שברוסיה הלבנה, ואחר כך בסלובודקה. נודע בכינוי "המתמיד מבוברויסק". בתרע"ג,1913, נתמנה כמורה הוראה בוורשה. בימי מלחמת העולם הראשונה עזב את העיר. מתרע"ט,1919, היה רב בקרוקי,Kruki , שבליטא, ואחר כך בסובינישוק, Šuvinišok. מתרפ"ז כיהן כרב בווידוקלה, Vidukle. שם נספה בתמוז תש"א, יולי 1941. בנו מאיר הכהן קפלן היה חבר בבית הדין הרבני בתל אביב.
מקורות: יהדות ליטא, ב, עמ 81; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 224; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קפלן, צבי נתן.
נולד בתרל"ב,1872. היה רבה האחרון של אנושישוק, [Onushki. [1 נרצח עם בני קהילתו בתשרי תש"ב,1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 147; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קפלן, שמואל.
היה רבה האחרון של קולנה, Kolna, Kolno, שעל יד ביאליסטוק. הצליח לשמור על מעמדו כרב גם בימי השלטון הסובייטי בעיר,1941-1939. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קראוועץ (קרביץ) Krawitz,Krawietz ,יעקב.
נולד בתר"ס,1900. היה מראשי הישיבה הקטנה "אור תורה" בקלם, Kelm, Kelmė, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים, א, עמ רצח;
קראוועץ, משה.
נולד בתרמ"ו,1886. שימש כר"מ בישיבת לידא, Lida, שברוסיה הלבנה. היה ראש הישיבה הקטנה בשאדובה, Šeduva, שבליטא. אחר כך היה רב בפאיורה Payora,, שבליטא. נספה באב תש"א,1941.
מקורות: אשרי, חורבן ליטע, עמ 337; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קראוויצקי (קרביצקי), Krawitzki,אפרים שלמה (אברהם שלמה).
היה רבה האחרון של לוקניק, Luknischki, שבליטא. הגרמנים התעללו בו. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: אלה אזכרה, ב, עמ 235; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 347, 348; פנקס פרוזשענע, בערעזע, מאלטש, שערשעוו, סעלץ, עמ 357; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קרבוז, Karbuz,זלמן.
היה רבה האחרון של סרדניק,Seredžius, שבליטא. נרצח בידי ליטאים באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 443; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קרון,Krohn, Kron ,חיים זלמן.
נולד בתרנ"ה,1895. כיהן כרב בז'ימל, Žeimelis, שבליטא. בשנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרב בפיקלן, Pikelianai, Pikeli. בתרפ"ה,1925, היה היועץ לענייני היהודים במשרד הפנים הליטאי. היה פעיל בארגון "צעירי ישראל", וממייסדי רשת החינוך הדתי-לאומי "יבנה". היה רבה האחרון של פוקרוי, Pokroi. נרצח באוגוסט 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 293, 474, 475, 483; רבני ברית המועצות, 1939-1991;
קרוך (קראָך) Kroch),) Krach,אריה.
נולד בתרנ"ט,1899. היה מראשי ישיבת טלז. נספה בתמוז תש"א, 1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמט;
קרוק,Kruk ,זונדל.
נולד בתר"ע,1910. כיהן כרב בשירווינט Širvent,, שבליטא. בגטו ניסה לארגן את החיים היהודיים, עם חותנו, הרב אברהם אריה לייב גרוסבארד (ע"ע), אך מפאת תנאי החיים הקשים –ללא הצלחה. שניהם נשרפו בבית הכנסת בעיר בסיון תש"א,1941.
מקורות: רבני ליטא, עמ 8; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 688, 689; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 29, 238; אשרי, חורבן ליטע, עמ 341, 342; אשרי, חורבן ליטע, עמ 341, 342;
אנושישוק, כאן עיר נפה במחוז רקישוק שבליטא. להבדיל מעיר בשם זה שבמחוז טרוקי.