שר, מנחם - תאומים, מרדכי

sh
שר, מנחם מנדל.
בתרצ"ח, 1938, נתמנה לרבה של קופצ'ווה,Koptšiovo, שבליטא. נספה בשואה.
מקורות; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 566;

שר, נחום. נולד בתרמ"ט,1889.
היה רבה האחרון של דויג Daugai,, שבליטא. נספה באב תש"א, 1941.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 202; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

שרייבר, Schreiber,אשר אנשל.
היה דיין ומו"ץ בלבוב. גם בזמן הכיבוש הנאצי היה חבר הרבנות בעיר זאת. נספה בלבוב במרס 1942.
מקורות: דוד כהנא, יומן גיטו לבוב , עמ 44, 65-64;

שֶרֶל, Sherel,חיים זלמן צבי.
נולד בתרס"ו,1906. למד בישיבת טלז. היה רב בהזנפוט, Aizpute, שבלטביה. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 420; רבני ברית המועצות, 1939-1941;

שרנצל-באב"ד, Schrenzel-Babad,שלמה, בן יעקב.
בתר"ע,1910, בערך, התקבל כדיין ומו"ץ בהולַשיץ, Oleszyce, שבגליציה המזרחית, ואחר כך בראווה רוסקה, Rawa Ruska, שבאותו האזור. היה חובב ציון. השתתף בכינוס של סניפי המזרחי שהתקיים בלבוב בתרפ"ז,1927, ונבחר למזכירות. נספה בתש"ג.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 156; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 57; וונדר, ה, עמ 622;

שרשבסקי,Sharshewski, Shershewski,פנחס אברהם.
גר בברנוביץ, Baranowice, שבווהלין. תחילה שימש שם כמלמד פרטי לילדים, וכשהוקמה בעיר ישיבת "תורת חסד", הגיד בה שיעורים. רצה לעלות ארצה ולהיות שמש בשטיבל של חסידי סלונים בירושלים. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: החסידות מדור לדור, ז, עמ 220-216;

שרשבסקי, צבי, בן יחודה.
היה רב בסלונים Slonim ,, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס סלונים, כרך ב, דפי הנצחה בסוף הספר;

תאומים, Teomim,חיים צבי הירש, בן יעקב.
נולד בתר"ל,1870. מתרס"ה,1905, מילא את מקומו של אביו כדיין ומו"צ בקולומיה,Kolomea, שבגליציה המזרחית, אך משום שהיה ציוני לא רצה "ראש הקהל", שהיה איש אגודת ישראל, שיֵשב בבית הדין. לכן אישרו לו את המינוי הזה רק בתר"ע-תרע"א (בערך 1911), וזאת - כדיין שישב בביתו וקיבל שכר מופחת. בשנות העשרים של המאה העשרים הקים את סניף המזרחי בעירו, ואת בית הספר "תחכמוני". חיבר ספר "זכרון לראשונים" על תולדות הקהילה היהודית בקולומיה, שהוקדש לקרל פרנץ יוזף ורעייתו, שישבו בעיר הזאת חמישה חודשים, ב-1912. נספה בתש"א,1941.
מקורות: חנוך שכטר, ערים שתים, עמ קנ"ב; פנקס קאלאמאיי, עמ 112; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ה, עמ 847; וונדר, ה, עמ 660-658;

תאומים, יונה, בן נפתלי הירץ.
נולד בתר"ל,1870. בין שתי מלחמות העולם היה אב"ד והגבאי של קופת ארץ ישראל בויֵלקיה אוצ'י, Wielkie Oczy, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 661;


תאומים, יעקב יצחק, בן אברהם.
נולד בתרכ"ג,1863. הוסמך לרבנות בידי ר' צבי הירש אורנשטיין והמהרי"א איטינגא, אך התפרנס ממסחר ומבנקאות בעיר חדש,Neishtat, Nowe Miasto, שעל יד לבוב, ובפשמישל Przemyśl, הסמוכה. היה ממייסדי אגודת ישראל בגליציה, אך במשך הימים התרחק מן הפעילות בתנועה. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בווינה, אחר כך חזר לפשמישל, ובשנים תרפ"א-תרצ"ה,1921-1935, שוב גר בווינה. בתרפ"ג,1923, היה בין אלה שהקימו על יד וינה בית יתומים ליתומי מלחמת העולם הראשונה, שהתקיים עד כניסת הגרמנים לאוסטריה. אחר כך חזר לפשמישל. כשהאזור הזה נכבש בידי הרוסים, בראשית מלחמת העולם השניה, הוא נאלץ לעזוב את העיר ועבר ללבוב. שם נפטר בתש"א,1941, לפני שהאזור הזה נכבש בידי הגרמנים.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 338-337;

תאומים, לוי יצחק, בן זאב וולף.
נולד בתר"ן,1890. כיהן כרב במוסטי ויאלקה (מוסט גדול), Mosty Wielkie, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי בצבא האוסטרי ונפל בשבי הרוסי. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, ה, עמ 681;

תאומים, מרדכי ליפא, בן יצחק דב.
"העילוי מרודקי". נולד בתרס"ה,1905. כך לפי וונדר. לפי זיידמן בתר"ע,1910. הוסמך לרבנות בידי הרב דוד הורוביץ מסטניסלבוב,Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית. שלט היטב בלשון הפולנית ובספרותה עמד בבחינות הבגרות באופן פרטי, ושלטונות פולין אישרו אותו כרב. בתר"ץ,1930 (לפי וונדר בתרצ"ב,1932), התקבל כרבה של רוהטין,Rohatyn,שבאותו האזור. אהד את אגודת ישראל, אך לא התערב בפוליטיקה. כשבספטמבר 1939 סופח האזור הזה לברית המועצות הוא דאג לפליטים הרבים שבאו לשם מן השטחים שנכבשו בידי הגרמנים, גייס את יהודי העיר לפעולות עזרה, וכשרבים מהם גורשו לפנים רוסיה שלח להם חבילות מזון, על אף המצוקה הקשה שבה היו יהודי עירו עצמם נתונים. כשראה את אותם היהודים ששיתפו פעולה עם השלטונות נשבר ליבו, והוא אמר שאם יזכה לעבור את ימי הרעה לא יהיה עוד רב בישראל. כשנכנסו הגרמנים לרוהטין, בסוף יוני 1941, היה הרב תאומים מראשוני הקרבנות. נספה בקיץ תש"א,1941. לפי אלה אזכרה בבלז'ץ, ביולי 1942.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 43 , עמ 387-377; אלה אזכרה, ג, עמ 107; אלה אזכרה, ד, עמ 293-284; וונדר, ה, עמ 685-684; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] סיוון תש"ד.מן התאריך הזה ניתן ללמוד שיתכן שהרב שפירא הצליח לברוח מפולין להונגריה, ומשם גורש לאושוויץ.