שליכטר, שמואל - שמויש, מיכאל

sc
שליכטר Schlichter, Schliechter,שמואל חיים, בן דוד.
נולד בתרנ"ג,1893. היה דיין ומו"ץ בקומרנה, ,Komarno שבגליציה המזרחית, ולימד בישיבת "בני שלום" שנפתחה שם בתרצ"ז,1937. היה ביבליוגרף מומחה. נספה בחשון תש"ב,1941, ביער שעל יד עירו.
מקורות: וונדר, ה, עמ 303-302;

שליסל, Shlisel,Schlisel, (נתן) נטע שלמה. צאנז, Nowy Sąsz,Sanz, גליציה המערבית.
היה למדן ומתימטיקאי. בת"ש ערך והוציא לאור בעירו לוח שנה עברי, שהיה האחרון שיצא לאור בפולין הכבושה. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 53;

שלומוביץ (שלמוביץ), Shlomowitz,ישראל זלמן, בן משה משיל.
בתרנ"ז,1897, התחיל ללמוד בישיבת סלובודקה. בימי המהפכה הרוסית הראשונה,1905, עבר על ישיבת טלז משבר רוחני, וישראל שלומוביץ נמנה עם התלמידים שנשלחו אליה כדי לחזק אותה. הוסמך לרבנות בידי ר' אליהו ברוך קומאי (קאמאי). בתרע"ב,1912, בא ללודז', ושם היה ר"מ בישיבת "תורת חסד". אחר כך עמד שם בראש ה"קיבוץ", שמחוסר תקציב נסגר סמוך לסוף מלחמת העולם הראשונה. אחר כך עשה זמן מה בישיבת מיר שעברה לווילנה. לאחר מכן כיהן כרב באמסטינוב,Amstinov, ובבייסיגלה, Baisagole. בתרפ"ה,1925, התמנה לרב ואב"ד בגוניונדז, Goniądz, שבווהלין. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט אל אחת הערים הסמוכות. כעבור זמן קצר חזר לעירו. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ז, עמ 128-124; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 197;

שלקוביץ, Shalkowitz,יצחק.
בתר"ף,1920, התחיל לכהן כרב בפוז'שצה, Porzecze, שבווהלין. נפטר בשנת 1940. בראש היודנראט שהוקם בעיר עמד בנו מאיר.
מקורות: פנק הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ 518;

שמוטקין, Shmutkin, בערל.
עם שרגא פייביש זלמנוב (ע"ע) היה ממקימי ישיבת "תומכי תמימים " של חב"ד בוורשה, בניסן תרפ"א, 1921. נספה בשואה.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בוורשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה. שבועון בית משיח באינטרנט;

שמוטקין, שמואל.
נולד בתר"ם, 1880, בדוקשיץ, ,Dokszyce שבווהלין.
למד בישיבת "תומכי תמימים" בוורשה. נספה בשואה עם כל בני משפחתו.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בוורשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה. שבועון בית משיח באינטרנט;

שמוטקין, שניאור זלמן.
נולד בתר"ל, 1878, בדוקשיץ, ,Dokszyceשבווהלין. היה ממייסדי ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בוורשה, וממנהליה. אחר כך היה סוחר בספרי קודש. נספה בטרבלינקה עם תשעה מילדיו. בנו יהודה, שבאותה העת היה בארץ ישראל, ניסה להציל אותם, אך לא הצליח.
מקורות: ש"ז ברגר, חסידי ליובאוויטש בוורשה ובאוטווצק ותקופתם האחרונה. שבועון בית משיח;
ליובאוויטש וחייליה, עמ' 469;

שמויש (שמוש), Shmoish, Shmosh,מיכאל, "ר' מיכאל".
נולד בתרמ"ד,1884. לפי רבני ברית המועצות,1939-1991 בתר"מ, 1880. היה לו היתר הוראה מרבנים אחדים ובהם הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק. מתרס"ה,1905, שימש כרב בקוברין, Kobrin, שבווהלין. בימי מלחמת העולם הראשונה טיפל בפליטים היהודים שבאו לעירו והכפילו את אוכלוסייתה היהודית. אחרי מלחמת העולם הראשונה עמד בקשר הדוק עם הג'וינט. היה פעיל בתנועת המזרחי, והקים בעירו ארגן את בית הספר הדתי-לאומי לנערים "תבונה". כשהאזור עבר לידי הפולנים, בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, הוא נתמנה ל"רב מטעם", ובתפקיד זה כיהן עד תרפ"ח, 1928. עזר להקים בעיר בתי ספר כלליים ומקצועיים, ובהם גם את בית הספר "תרבות". היה ציוני, וחתם על הכרוזים שיצאו ממרכזי הקרן הקיימת לישראל והמזרחי. טיפל גם בעניינים הכלכליים של יהודי העיר שלא על מנת לקבל פרס, והקים את הסניף של הבנק הקואופרטיבי היהודי. נספה עם בני קהילתו.
מקורות: ספר קוברין, עמ 265-262.מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1990;